בס"ד
אחרי חג-הפסח נוהגים יהודים לאחל זה לזה 'קיץ בריא', אבל על-פי הנראה לעין, הקיץ הזה לא אמור להוסיף לאיש בריאות. אנו מתקרבים והולכים לטרגדיה נוראה, שאם לא תסוכל תחולל רעידת-אדמה שכמותה עדיין לא הכרנו.
הציבור אינו מבין את ההיגיון בתוכנית ה'הינתקות'. עכשיו כבר ברור שהיא לא תחזק את ריבונותנו על 'גושי ההתיישבות'. הביטחון יתדרדר, כאשר רצועת עזה תיהפך למחסן נשק וטילים (התהליך כבר בעיצומו, וידי צה"ל כבולות). גורמי המודיעין רואים את ההיערכות לסיבוב הטרור הבא ומתריעים עליה. המחבלים מפרשים את תוכנית הנסיגה כהישג כביר והוכחה ליעילותה של דרך הטרור. מכל בחינה הגיונית, אנחנו ממיטים עלינו אסון.
בדיחה עצובה ובכל-זאת רבים התומכים בתוכנית, אף שאין הם יכולים להציג אפילו סיבה הגיונית אחת לכך. הם תומכים כי הם מאמינים שראש הממשלה יודע מה הוא עושה. אכן, שימוש נאה במאגרי האמונה של העם היהודי, 'מאמינים בני מאמינים'. הם תומכים כי התקשורת יוצרת תחושה כאילו הרס יישובים יהודיים הוא מעשה נכון ומועיל.
מאין באה אותה אמונה עיוורת בפוליטיקאים ובתקשורת מגוייסת? הלוא הציבור אינו מאמין ביושרם ובטוהר לבבם. בכל סקר דעת-קהל מתגלה כי רובו המכריע של הציבור רואה בפוליטיקאים אנשים ציניים, שהאינטרס האישי הוא היחיד העומד לנגד עיניהם. הציבור יודע כי התקשורת נוקטת עמדה מוכתבת מראש. ובכל-זאת רבים מעדיפים לחשוב שהממשלה יודעת מה היא עושה.
אולי הגיע הזמן להתעורר. הנה, פחות משלושה חודשים ממועד ביצוע העקירה, ומתברר כי שום דבר לא מוכן. גם תושבים שנכנעו לבולדוזר ההרס והחליטו לקבל את הפיצויים ולהתפנות מבתיהם, חזרו בהם כשגילו עד כמה נציגי הממשלה אינם יכולים לספק להם תשובות לשאלות הבסיסיות.
מדי יום צץ רעיון חדש - להקים יישובים חדשים בניצנים, לקנות קיבוצים, להקים שכונות חדשות בערי הדרום. אבל רגע, על מה אתם בכלל מדברים? הלוא בעוד פחות משלושה חדשים כבר צריך לתת לאלפי משפחות בתים ומקומות פרנסה. מעלים הצעות שגם בהליך המהיר ביותר ידרשו שנים, בשעה שאת מלאכת ההרס רוצים לבצע בעוד כמה שבועות.
לכנות התנהלות זו בלתי-רצינית - תהיה התייחסות רצינית מדיי. לנגד עינינו מתחוללת בדיחה עצובה, שלומיאליות גמורה. אבל אין זו בדיחה, כי מדובר בחייהם של אנשים, נשים וילדים. תחשבו על קרוב לעשרת-אלפים איש שקמים מדי בוקר לכותרות חדשות שעוסקות בגורלם, בעוד אותם איש לא שאל. אין פלא שהם סוגרים את מקלטי הרדיו, מתנתקים מהעיתונים, ומנסים לנהל חיי שגרה. לולא יעשו כן, יצאו מדעתם.
לא יהיו תשובות אל תשלו את עצמכם לרגע שהיבטים האחרים של תוכנית ה'הינתקות' מטופלים ביתר רצינות. כשם שמנהלת ההינתקות עומדת לפני התושבים בלי תשובות אמיתיות, כך לא יוכלו נציגי הממשלה לתת שום תשובה על השאלות הקשות שיישאלו אם תוכנית אומללה זו תמומש חלילה. מה ישיבו לתושבי אשקלון שיומטרו בטילים? מה יאמרו לאזרחי ישראל שיהיו נתונים למתקפת טרור קשה וכואבת מזו שידענו אי-פעם? איך יסבירו את הקרע בעם, את הרס הצבא, את התוהו-ובוהו שיתחולל?
לא יהיו תשובות כי אין תשובות. בכל ראיונות החג שנתן ראש-הממשלה לא היה אפילו בדל הסבר הגיוני על הטעם בתוכניתו. היו הרבה ססמאות, מילים כוחניות ("החלטתי", "קבעתי", "דעתי נחושה"), אבל שום הסבר. כי אין הסבר.
ודווקא הטירוף הזה הוא הנותן תקווה כי בסופו של דבר תסוכל התוכנית, והקב"ה יעניק לנו בכל-זאת קיץ בריא.
_____________________________
המאמר מתפרסם בגיליון 957 של 'שיחת השבוע'
