רב אלוף משה (בוגי) יעלון הנכבד:
שמעתי בתדהמה את דברי הפרידה שלך במסיבה החגיגית שערכו לך עמיתיך ותיקי הצנחנים. חז"לנו אמרו "אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו". לאכזבתי, כעסך על כך ששרותך בצה"ל לא הוארך בשנה כפי שציפית (לא הודחת חלילה מתפקידך) התיר את לשונך בדברים בוטים אלה: "עד שלב מסוים חשבתי שאני מחפש תמיד את האויב מלפנים, מאה שמונים מעלות-ומאחוריך הכול פתוח. בשלב מסוים הבנתי שצריך להסתכל גם 360 מעלות מסביב". כדי להסיר כל ספק מלב השומעים הוספת: "כאשר שאלו אותי למה אני מסתובב בנעליים גבוהות בקריה, אמרתי שזה בגלל הנחשים שיש שם".
ממה נפשך-אם עליך להישמר מאלה שלא האריכו את שרותך כמפני האויב, הרי שר הביטחון הוא לא רק האויב שלך אלא של המדינה כולה. ואם שתקת עד היום הרי שמעלת בתפקידך. ואם הוא רק אויבך האישי... צר לי, בעיותך האישיות אינן מעניינות את כלל אזרחי ישראל.
אני שואל אותך כבוד הרמטכ"ל: כיצד המשכת בשירותך עד כה בסביבה כל כך עוינת? האם עיניך טחו מראות במשך עשרות שנים את מה שלפתע גילית היום? ואם המטכ"ל משול למאורת נחשים, כיצד אנו האזרחים יכולים לישון בשקט?
האינך מבין שבכך ירקת לבאר ממנה שתית בשירות מפואר שנמשך 40 שנה?
שמא שכחת, אתה המפקד העליון של הצבא, אליך נשואות עיני כל החיילים, אתה סמל ודוגמא לכולם לזוטרים ולבכירים כאחד. אילו כל קצין בכיר שבעבר לא אישרת את המשך שירות הקבע שלו כפי שעשו הפעם גם לך- היה מתגולל עליך כפי שאתה מתגולל היום על שר הביטחון, אז אנא היינו באים...
זאת ועוד-מונית לתפקידך כרמטכ"ל על-ידי ממשלת ישראל הנבחרת והיא זאת שסמכותה, באמצעות שר הביטחון, לא להאריך את שרותך בשנה נוספת. לא יעלה על הדעת שבכעסך האישי והאגוצנטרי תפגע ותערער בסמכותם של נבחרי הציבור שהם המפקדים העליונים שלך ושל צה"ל. הדרג המדיני הוא הסמכות העליונה המכריזה מלחמה, כורתת הסכמי שלום או מחליטה על הינתקות ועקירה.
צר לי: בשחרורך ביישת את שירותך.
