X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
למרות העלבון הגדול שבפינוי מטווח קטיף מיהודים יש לשקול גם את השיקול הקר של טפל ועיקר
▪  ▪  ▪

העלבון שחשים תושבי גוש קטיף על זניחתם על-ידי צה"ל קשה להכלה. על בתי היהודים המתגוררים במקום, מן היפים בארץ ישראל, ניתך גשם זלעפות של פצצות מכל הסוגים מזה ארבע שנים, ואין קול ואין עונה.
אנשי הגוש צופים בחוליות רגמים המכוונים אל בתיהם לפי ציר הכביש באין מפריע, והצרבת עולה בגרונם. הם רואים כיצד הופך גוש קטיף למטווח ברווזים, והם הברווזים. הם רואים וצופים בצבא היהודי החונה מסביבם ומקבל פקודה שלא להפריע לצבא האויב לירות, עליהם, והעלבון מאדים את עיניהם. ולא בכדי. הרי בניהם שלהם ובני תומכיהם מהווים את עמוד השדרה של צה"ל ובכל זאת הם מנועים מלהגן על בתיהם. יותר מכך, כל מדינת ישראל מושכת כתף לשמע פצצות המרגמה המתרסקות על הגגות, ומשקיעה כסף רב במיגון גגות זהים מסביב לרצועת עזה, עלבון שאין למעלה הימנו, הפקרה לשמה.
בצר להם אומרת האשה שאבדה את סוסה היקר מפגיעת פצצה, שיש לעשות טיסה בגובה נמוך מעל חאן יונס, מעל קיני המרצחים, ולהשמידם.
אלא זהו, שלא. כדי להשמיד את קיני המרצחים יש צורך להשמיד את תושבי חאן יונס. הרגמים הללו אינם אספסוף פרוע, חוטר בלתי רצוי, מיליציות חסרות גיבוי. הן חלק מן העם הערבי בדיוק כמו שצה"ל הוא חלק מעם ישראל. חוליות הרגמים פועלות בזכות וברשות, ברישוי ובמשכורת של הראשות הפלשתינית, והם מייצגים נאמנה את האוכלוסיה שהם בניה. אין אם ערביה אשר תאמר כי אלו אינם בני, ולא לבן הזה פיללתי. להיפך, הן גאות בבנים הללו אשר מצליחים ככל הנראה לגרש את האויב, לא פחות מאשר גאה האם היהודיה מנווה דקלים כאשר בנה לוחם בחברון ופוגע בלוחם תנזים או חמאס או ג'יהאד או רשות כי חד הם.
המשמעות לבער את קיני המרצחים היא לבער את רצועת עזה מתושביה, שכן כל עוד יש ברצועת עזה תושבים ערבים, יקימו הללו מביניהם את מה שהם קוראים לוחמים, ומה שהתושבת היהודיה של גוש קטיף קוראת מרצחים.
מדינת ישראל החליטה באורח חד צדדי כי את האוכלוסיה של רצועת עזה אין ברצונה לבער. ג'נוסייד איננו חלק מן הרפרטואר שלנו. הרג המונים איננו חלק מן הרפרטואר שלנו, גם אם הוא חלק בלתי נפרד מן הרפרטואר הערבי-נאצי. נא לזכור כי המרד הערבי הגדול (האינטיפאדה) של שנת 1936-39 מומן ותוחזק על-ידי הנאצים, ומאז לא השתנה דבר. הנאצים רק שינו את שמם מאנטישמים לאנטיציונים.
וזו הסיבה שגורלו של גוש קטיף נחרץ. לא מכיוון שהאנשים שם אינם המיטב שבמיטב, לא מכיוון שהצדק איננו איתם. אלא שמדינת ישראל הגיעה למסקנה, שלושים שנה מאוחר מדי, שהיא איננה מסוגלת להחיל פתרון כלשהו על השטח הזה, וכי עדיף לנהל את המלחמה בו מבחוץ ולא מבפנים. באמצעים כלכליים, ולא רק צבאיים. מדינת ישראל הודיעה באופן בלתי הפיך לתושבי גוש קטיף כי הם מתגוררים במטווח ערבי, וכי הדרך לצאת מן המטווח היא לצאת.
אם תושבי גוש קטיף לא מעוניינים לצאת הרי עליהם לשבת בשקט עד שהצבא יצא, ואז לנהל מלחמה עצמאית כנגד המיליון שמסביבם, שכן מדינת ישראל החליטה כי היא לא תעשה זאת עוד.
מאידך, כל מעשיה של ממשלת ישראל, למרות צווחותיהם של שרי מפלגת התבוסתנות (לשעבר העבודה) ביהודה ושומרון מראות את ההיפך ממעשיה בגוש קטיף. מכללת אריאל הופכת לאוניברסיטה, אולי אוכל ללמד שם רפואה. באלקנה נמכרים מגרשים לבנייה עצמית בריש גלי. כל ההתחכמויות מסביב לכביש 443 נפסקו, הרכבת העתידית תעבור בדיוק בתוואי הזה, וכל הישובים הערבים שבאזור נסגרים וייסגרו מאחרי סורג ובריח. השייטת והסיירת וגבעתי עושים בשטח כבתוך שלהם, וכל תנועה של ערבים מפוקחת דרך מאות מחסומים. גדר החיכוך הופכת את חייהם של הערבים לבלתי נסבלים, כמתוכנן. ראש הממשלה מאשים את הדחליל שבראש רשות הטרור שהוא בעצמו ראש הטרור, בדיוק כקודמו, חניך הנאצים יאסר עראפאת.
יושבות האימהות הטריות על הכביש ומתעמתות עם כוחות הביטחון.
הבה ונראה, אם היו אלו כוחות הביטחון הערבים, אלו המבוקשים שקיבלו מדים ונשק "בדין" האם היו הבחורות הענוגות יושבות על הכביש בדרך להר ברכה ומתווכחות איתם? כמובן שלא. הללו היו יורים בבנות הנחמדות ובתינוקות שלהן, מוודאים הריגה, וזורקים את גופותיהן לואדי. ולא בפעם הראשונה, שכן הם עשו זאת פעמים רבות.
אם כך ניתן להבין כי כוחות הביטחון שבהם מדובר הינם ישראלים וסבירות גבוהה גם יהודים. מדוע אם כך לנהל איתם ויכוח גדול על הכביש? מדוע להתכתש איתם בשל הקשקוש של הטלת שטח צבאי סגור על הקרוואנים? הרי אם זה שטח צבאי סגור, הוא סגור בעיקר לערבים, וזו כל המטרה. כל מדינת ישראל היא שטח צבאי סגור, שעדיין לא הצליחו להוציא ממנו את העויינים! ובלשונו של ראש עיריית אריאל המסבר את אזנו של האמריקני התקני, כל מדינת ישראל היא GATED COMMUNITY
עדיף אם כך שהבנות הנחמדות יזמינו את החיילים לכוס מים קרים ומשיבי נפש, לעוגית שוקולד, אולי לגלידה, וישאלו אותם מדוע הם מתעסקים איתן במקום לרדוף את העויינים. אולי אז יסביר לה המג"ד חזות שהוא איננו רואה בהן את האויב כלל ועיקר, אלא שכאשר טיפשים למיניהם מטילים אבנים מגוחכות בכלי רכב של ערבים לעין כל, אין לו ברירה אלא למלא, לפחות למראית עיין את הפקודות. הוא יסביר שאם כבר רוצים להלחם בפולש הערבי באופן יעיל, הרי שמדינת ישראל כבר עושה זאת, באופן רשמי, במחסומים, בפעולות לילה, בציד מבוקשים, בהקמת יישובים, בקידום מכללות, בנוכחות בשטח, בהקמת גדר חיכוך, ועוד כהנה וכהנה אמצעים שמדינה מסודרת ומאורגנת יכולה להשתמש בהם כדי לעקור משורש אוכלוסיה עוינת ורצחנית.
לעומת זאת רגימת כלי רכב באבנים לא תשכנע אף ערבי שהגיעה העת לעזוב את יהודה ליהודים ואת שומרון לישראלים למען שדות ירוקים יותר כמו בהולנד או בדוהא. המג"ד יסביר ששטות היא להתייחס אליו כאויב, מכיוון שהוא האוהב, ויש לעזור לו לעשות קולות של שטיח כדי להשקיט את הגזרה, וכדי שההתנחלות הבאה על הגבעה הבאה תצא לפועל בשקט.
אז בנות, במקום לצלות את תינוקיכן בשמש היוקדת עדיף לקבל את
החיילים בסבר פנים יפות, לפרק את זעמם על שהם נאלצים להתרוצץ
בעקבות מיידי אבנים מטופשים, ולהתארגן ביחד עם צה"ל על היעד הבא.
ובבניין השומרון ננוחם

תאריך:  04/05/2005   |   עודכן:  04/05/2005
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אריאל שרון / Ariel Sharon
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מיכאל דבורין
רינו צרור מדבר על מלחמת האחים שבפתח והוא צודק; רגע לפני התהום מתבקש ראש הממשלה אשר בידיו המפתחות להציל אותנו מהעימות הטראגי להבין שאין המדובר בפינוי ימית כאן אלא במשהו בעייתי בהרבה; האם ישכיל שרון בדקה ה-90 להפנים שאנחנו בדרך לשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה? מיכאל דבורין מקווה שכן אך חושש שכבר מאוחר מדי
גורי גרוסמן
גיל רונן
מנחם ברוד
על-פי הנראה לעין, הקיץ הזה לא אמור להוסיף לאיש בריאות. אנו מתקרבים והולכים לטרגדיה נוראה, שאם לא תסוכל תחולל רעידת-אדמה שכמותה עדיין לא הכרנו
עו"ד אברהם פכטר
בימים אלה מלאו שישים שנה, להתאבדותו של הצורר היטלר וניצחון בנות הברית על גרמניה הנאצית    סרט חדש על ימיו האחרונים של היטלר, מעורר ויכוח סוער וגל של הנצחה יהודית שוטף את ברלין
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il