שה-רון, שה...

בטקס חלוקת תעודות הצטיינות והוקרה לחיילים מצטיינים בבית הנשיא, אמר ראש הממשלה אריאל שרון: "גמרתי אומר להביא את מדינת ישראל למצב אחר". אינני מוכן להתחיל במסע בשורות האיוב, ולהוביל את המקוננים שכבר למחרת יום העצמאות יעטו עלינו את הצעיף השחור השכיח כל כך לנוכח האירועים המאוד לא משמחים בשיגרת חיינו הסבוכה. אבל אינני מוכן גם להיות בת היענה שטומנת ראשה בחול לנוכח קריאות: "זאב, זאב". כי לפוליטיקאי משופשף כמו שרון, ששכח כל מה שמתמודד חדש בפריימריז של מפלגה פוליטית מתחיל עתה ללמוד, אני מאמין ברעדה תוך החלקה ופחד על עור הפיל הקשוח שלו. ראש מפלגת שלטון שכבר מזמן עלה לה השתן לראש, כאשר כל הצעירים אחריו הפסיקו להאמין בנוסחת הפרישה עקב גיל מופלג - יותר ממדאיג אותי. לרגע ניתן לחשוב כי לא כל הקלפים בידיו, שהרי במדינה מתוקנת ודמוקרטית חיים אנו. אבל החלומות הוורודים הללו מתנפצים במהירות שיא הגדולה ממהירות האור, והחשש הכבד לתוצאות הצהרותיו - מביאני לחפש מקלט אטומי, ולא מחשש התקפה איראנית דווקא. כי מה מפחיד יותר, מאשר פוליטיקאי שנחשד יחד עם יתר בני ביתו בהשחתות מוסר וחוק מהחמורות ביותר, והנה הוא ממשיך להיות הסבא הטוב, הדואג לאומה, והחרד לעתידנו. לנוכח הנסיבות בהן הג'ל נראה קשוח יותר מההליכים המשפטיים והציבוריים המתבצעים נגד בני משפחה זו, נראה האסון העומד להתרגש עלינו ממשי יותר, וממש לא מצטנן בעקבות אמירותיו הגרנדיוזיות. אימרה שכולנו גדלים עליה כמו: "עם האוכל בא התיאבון", יותר ממחמיא לראש הממשלה הזה... אריאל שרון לא רק מגחך לנוכח ההאשמות החמורות נגדו, אלא שכולו זוהר לנוכח אוזלת ידה של המערכת המשפטית נגדו - וכבר הבין שדרכו סלולה להצהרות בומבסטיות בסגנון בנימין זאב הרצל חוזה המדינה. כי אל לנו לדמיין את הרגשות ומחשבות הפוליטיקאים הללו במונחים של בני אנוש מתייסרים וממתינים להחלטות כל מיניי ערכאות שיפוטיות למיניהן. אצלם הערכאה השיפוטית היחידה היא כרטיס האשראי וחשבון הבנקים בארץ ובחו"ל. בראשם לא יעברו מחשבות על תירוצים לחשדות על מעשיהם הפליליים - אלא הנחיית פרקליטיהם לנוסח התגובה לעיתונאים ו/או לדרך סתימת הפה והפניית המבקשים תגובה לחלל הריק או החיצון. בין לבין, אין הפוליטיקאי המנותק מכל זיק אנושי לבוחריו או מדינתו, מנוע מביצוע החלטות כרצונו, פיזור הודעות כאוות נפשו, ותיכנון תוכניות גרנדיוזיות - גם אם הסממן הראשוני לביצוען... יתכן רק בעוד עשרות שנים. מבחינתו "עד 120" זו המלצה בלבד... למה - מי ימנע ממנו ליתן כותרת לכלי תקשורת רעב לפרסום בלעדיות? האם קרה אי פעם שעורך כלי תקשורת כלשהו סירב לפרסם את הודעתו של ראש הממשלה? לא משנה היכן היה, ובאילו נסיבות דיבר: בבית, בכנסת, בבית הכנסת, במטוס, באונייה, בחווה, או בבית המלון... מה שחשוב הוא שאמר, ומה שיותר חשוב - שיחשבו כמה חשוב היה לו לומר מה שאמר, כדי שיחשבו מה לחשוב שאולי חשב לומר במה שאמר... התבלבלתם? למה לכם? אם הסכמתם לקנות עיתון כדי לקבל את הידיעה הזו עד ביתכם או משרדכם, על מה תלינו? הרי לא ציפיתם שתשמעו בהודעתו של ראש הממשלה את גירסתו האמיתית לנסיבות סיפוח אדמות חקלאיות רבות, מופשרות ומזומנות לבנייה - לתפארת משפחתו ונכסיה. בטח לא קיוויתם לשמוע כי בנו קיבל סכום עתק על אי-עשייה של עבודה כלשהי, וכל זה היה כנראה איזשהו סוג של "דרך שיכנוע" (המילה שוחד מגעילה מידיי...) של קבלן מתוסכל, להכשיר לעצמו איזה אי בודד לפרישה לגימלאות. בטח לא קיוויתם לכל סוג של פתיחות לב ונפש של ראש הממשלה, או אולי הכאה על חטא קטנטן - שאולי בטעות חטא במסגרת צבאית, אזרחית, או פוליטית. הרי לסוג כזה של כותרת, לא חלמתם אפילו להגיע. אז מה שנותר זה לבלוע את צפרדעיו, לשמוע שדווקא האיש הזה מתכנן לנו שינויים דרסטיים במדינה, ומי שרוצה להאמין כי חזון אחרית הימים הגיע - הנה לו התירוץ להתחיל ולהכין את החגיגות וההילולות. אני לוקח את האיש ודבריו, בדיוק כמו את חזונו של המרידור הישן ההוא, עם המצאת המילניום שתשנה כל אנרגיית העולם...