ידיעות אחרונות של היום חושף מסמך מאד מאד מעניין המעיד על דרכי ההתנהלות של שלטוננו הקלוקל. כותרת המסמך: "חלופות לצעדים פרו-אקטיביים של משרד החינוך".
מה לעשות, אנחנו לא נולדנו בדרום אמריקה ולא כל כך הבנו את הקשר בין פרו ובין אקטיביים, לרגע חשבנו שהקשר הוא בין פרו ורבו ובין אקטיביים, (ושם, למיטב זיכרוננו העמום יש הרבה הרבה אקטיביות) ובכל זאת חיפשנו במקורות את משמעות ההכלאה המוזרה הזו ומצאנו: "הניהול הפרו-אקטיבי הוא מתודולוגית ניהול המתבססת על מעקב שוטף על פעילות המערכת לאורך זמן, זיהוי כשלים אפשריים - לפני השפעתם על תפקוד הארגון - ופעילות יזומה לטיפול בהם".
משרד החינוך אימץ לחיקו מתודולוגיית ניהול חדשנית הכוללת מעקב שוטף, זיהוי כשלים מראש - ופעילות יזומה לטיפול בהם, ממש ממש ימות המשיח.
ועל אילו תהליכים רוצה המשרד לפקח באמצעות אותן מתודולוגיות חדשניות? כנראה שעל התהליך הכתוב בפסקת המטרה של אותו מסמך "להביא לתפנית כך שהאשמה הציבורית על חוסר ההתקדמות במשא ומתן תוטל על ארגוני המורים".
בימים עברו, כשהיה עוד חינוך בארץ, למדתי, שעל-מנת לנתח כשלים מראש יש לאפיין את הכשלים העיקריים האפשריים, לפתח כלים על-מנת לקבל סימנים מעידים להתפתחותם של אותם כשלים, ולפעול באופן יזום למנוע את הכשלים טרם הם באים לידי ביטוי.
הכשל העיקרי של תהליך רמייה אשר נועד להטיל את האחריות של כשלים של שרת החינוך על אחרים היא האפשרות המאד מאד מסוכנת והמאד מאד לא סבירה, שמישהו יטיל חס וחלילה את האחריות על הכשלים החמורים של שרת החינוך על שרת החינוך עצמה (וזה הרי אסור על-פי החוקה, החוק, וסעיף 58 ד' לתקנון האומות המאוחדות).
כשל נוסף ומרכזי בכל תהליך רמייה מן הסוג הזה הוא האפשרות שמישהו יחשוף את הרמייה - ויציג את יוזמיה ככלים ריקים.
משרד החינוך, שרת החינוך, תחליפו יועצים - זה פרו אקטיביות זה? כך זיהיתם ת'כשלים?, כך מנעתם אותם? הרי נפלתם לכל בור אפשרי, ולבסוף אף נחשף קלונכם בראש חוצות.
אז כמו כל שאר הפעילויות של משרד החינוך לאחרונה, העיסוק העיקרי הוא במילים מפוצצות, חסרות כל תוכן ממשי, עיסוק ברייטינג במקום במהות, עיסוק במודעות ענק עתירות כסף וכיעור סביבתי, והזנחת הילדים, צרכני המערכת.
וכמה עצות מאד מאד פרו אקטיביות למניעה מראש של השפעתם השלילית של תהליכי רמייה (ומאד מאכזבת המחשבה ששרה כה ותיקה, עם עשרות שעות יצפאן על המסך, לא בקיאה בהם):
- בתהליכי רמייה לא כותבים ניירות, הכל בעל-פה (עדיף באידיש, "זאל דער קינדער נישט פארשטיין" - או כמו שאומרים במזרח תיכונית מדוברת - "כך שהילידים לא יבינו").
- ואם בכל זאת צריך מסמכים אז כותבים עם נרות בכתב סתרים, או מחרימים לתלמידים את הפיתוחים החדשים בתחום הסתרים ומשתמשים בהם לתפארת מדינת ישראל.
- ואם יש מסמכים רגילים, חובה להתקין מצלמות וידיאו במשרדים על מנת לצלם כל תנועה חשודה.
- יש להפעיל מערכות הקלטה במשרדים אשר יאתרו את הפושעים החושפים את תהליכי הרמייה של המשרד (אפשר לקחת את פריצקי כיועץ בכיר).
- לעולם חייבים להכחיש, גם אם יש מסמכים חייבים להכחיש, "לא ראינו", "לא שמענו", "לא ידענו", "זה לא אנחנו", "דברינו הוצאו מהקשרם".
בקיצור, על-אף הרמה הנמוכה של הביצוע, ועל אף שכל תהליכי הרמייה הסופר פרו אקטיביים התנפצו אלי קירות הפלדה של האמת - לימור לבנת עברה היום את מבחני הקבלה לתפקיד הנכסף - לימור לבנת - ראש הממשלה הבא של ישראל.