במדינת הגמדים רעש ומהומה
המשטרה לבושת מדים יוצאת למלחמה
רעש הלמות הפטישים של מקימי הגרדומים המיוחצנים החריש את אוזני.
סנ"צ א' מתראיין תחת כל עץ רענן בדברי גבורתו ויחצ"ן ב' תולה את האשמים.
גאון מחשבים ג' מסביר להמון המשתאה מושגים עלומים וסוחר תוכנות ד' מציע שיקויי קסם.
אז מה יש לנו פה?
יש לנו מערכת אכיפת חוק שנכשלה כישלון חרוץ ומוחלט בכל אספקט של שמירה על חיי האזרח שומר החוק ומשלם המיסים ובני ביתו.
ועתה בתרועה גדולה ומיוחצנת היטב התבשרנו על ניצחון גדול שככל הנראה הושג אחרי שאזרחים עקשנים הצליחו למצוא (סוף סוף) שוטרים עקשנים ואכפתיים.
ועכשיו לחדשות הפחות טובות:
- כאב לבת 17 הריני להודיע להורים המודאגים שיש שם (בסייבר-ספייס) גיהינום. פשוטו כמשמעו. ואין מושיע.
- כאזרח מודאג הריני לשים את שמי הטוב על כך שחלק נכבד ממאגרי המידע במדינת ישראל ולאו דווקא המסחריים שבהם פרוצים לכל דורש. אין עוד הרבה מדינות שאוספות מידע כה רב על אזרחיהן כמו מדינת ישראל ונוהגות בחלק גדול ממידע זה בזילות מוחלטת.
מדוע אנו סבורים שמערכת אכיפת החוק הכושלת שלנו תבטיח במימד הווירטואלי את מה שאינה יכולה לעשות במציאות היום יומית?
שנים על גבי שנים פיטמנו את הפרה הביטחונית עד שנגעה ראשה בשמיים.
כל שאלה שנשאלה לגבי מבנה ההוצאות של המערכת הזו היה בגדר כפירה בעיקר.
לעת הזו, כותב שורות אלו סבור שהאיום מהפשע היום יומי ונגע השחיתות מסוכן לנו יותר מכל הדיוויזיות המדומות של אסאד הבן.
אנו זקוקים לגיבורים ומהר. והגיבורים שאנו זקוקים להם הם שוטרים גיבורים ושופטים גיבורים ומעל לכל למנהיגים ישרים שבשום שכל יתנו את המשאבים הראויים כך שהדרך בה אנו הולכים תהיה רצופה לא רק כוונות טובות אלא גם מעשים נכוחים.
אם לא נתעשת ונדרוש זאת בדרישה חזקה ורועמת הרי שסופנו שלא נבנה פה מדינת מופת אלא גיהינום תוצרת בית לאזרח ולתושב.
