חיים לא יבין זאת שהסגר, המחסום והעוצר,הוא הסרטן שהתפתח בריאותיו של החולה שבהיותו צעיר ובריא הזהירו אותו מפני העישון, אך הוא ברוב איוולתו לעג לדורשי טובתו ועישן את עצמו לדעת.
והיום, כשהוא מתפתל ברוב ייסורים על ערש דווי, את מי מאשים חשוך המרפא ברוב חוצפה, אם לא את אלה שהזהירו אותו מפני העישון. את כולם הוא מאשים רק לא את עצמו... כך לעג חיים יבין וחסידיו השוטים לכל אלה שהזהירו מפני הסכם אוסלו האומלל.
כמה קיתונות של שופכין ניתכו על ראשם של אלה שהזהירו "אל תתנו להם רובים, אל תחזירו לא"י את ערפאת וכנופייתו מגלותם בטוניס". ועכשיו, כשהחולה הנגוע בסרטן מתפתל בייסוריו במחסום, בסגר ובעוצר, את מי מייסר חיים יבין בשוט מצלמתו - את חיילי צה"ל הממלאים את תפקידם כפוי הטובה במחסומים, במאמצים בלתי נילאים למנוע מהטרור לגלוש למרכזי הערים שלנו ולהטביע את כולנו בדם.
לחיילים האלה מעז חיים לא יבין לכנות "קלגסים".
חיים לא יבין, מר טלוויזיה שלנו, הוכיח כבר בפרק הראשון של הסדרה שלו "ארץ המתנחלים", שהוקרנה בערוץ השני, שהוא יוצר סדרה המתיימרת להיות דוקומנטרית כשעיניו סומות בפילטר שכולו דעות קדומות. את המתנחלים ראיין באיבה גלויה, שאלותיו היו נוקבות ובוטות, הוא חקר אותם כתובע בבית הדין, נאשמים שגזר דינם נחרץ קודם משפט.
ולעומתם הפלשתינים, שכל ייסוריהם נגרמים להם מאחיהם עצמם ובשרם, השהידים הנערצים, הטרוריסטים "לוחמי החופש". אותם חיים מבין, להם יש לו את כל האמפטיה שבעולם: גם אני מרחם ועורי מצטמרר למראה הילדה החולה המתעכבת במחסום, הנכה בכסא הגלגלים המטלטל בדרכי העפר, והזקן העיוור המתייסר שעות בשמש הקופחת.
מדוע מצלמתו של חיים המבין אינה משוטטת בבית לווינשטיין, בין עשרות נכי האינתיפאדה? מדוע אינו מראיין כמה מהמשפחות השכולות שאת אבריהם המרוטשים של יקיריהם קירצפו מקירות הבתים ומהאספלט שבכבישים.
אכן, סבל אנושי אמיתי צילמה המצלמה, אך את סיבלו של צד אחד בלבד. אמנם היו כמה קטעי יומנים של פיגועים, אך היה זה קומץ, עלה תאנה לכיסוי ערוותה של הדוקומנטציה החד צדדית להחליא.
סרטו של יבין היה משול לסרט דוקומנטרי משנת 1946 בחורבות ברלין העשנה, כשילדים רעבים וזקנים בבלואי סחבות גוררים רגליים בעיי החרבות לאתר מעט מזון להשביע את רעבונם. אכן סבל אנושי אמיתי, אולם הוא אינו מכת טבע, זה אינו צונאמי, זו אינה גזירה משמים, זהו אסון שבא מידי אדם, מידי המפלצת הנאצית שרצתה להשתלט על העולם. ואחרי שהוכרעה ועריה עלו באש, אין לעם הנפשע הזה אלא להלין על עצמו שאיפשר את צמיחתה של המפלצת, עד שכמעט והביאה עליו כליה.
הוא הדין באותו נכה הסובל סבל אמיתי במחסום, אך זאת בשל המחבלת המתאבדת שהתחזתה לנכה במחסום ארז ועוררה את רחמיהם של "הקלגסים"... או אותם אמבולנסים שהפכו למובילי מתאבדים ומטעני חבלה והיום חיים אינו מבין מדוע כל פלשתינית בהריון חשודה שכרסה הוא מטען חבלה, ושכל רגל תותבת היא מטען צינור.
חיים, אולי תבין שכל זה לא בא לנו בגלל הכיבוש - כל זה בא לנו מאותו יום בו שבו היהודים הראשונים מגלותם לארץ ישראל. כמו אותם 70 יהודים חסרי ישע שנטבחו בחברון בשנת 1929, עשרות שנים לפני הכיבוש ולפני המדינה. האם תבין זאת חיים יבין?
