רבות נכתב על ההחלטה לשלול מעצירות ההתנקות את האפשרות להיבחן בבחינות הבגרות. קשה להוסיף עוד טיפה משלי אל ים הזעם שנשפך על ההחלטה החפוזה והשרירותית, שהציבה את הקטינות העצורות בגין מרי אזרחי לא אלים במצב טוב פחות ממחבלים ורוצחים, הלומדים לתארים אקדמיים בבית הסוהר. לכן, אנסה להתנתק מן הזעם ואתמקד בצד המשפטי של העניין.
לנוכח השעה המאוחרת בה הסתיים הדיון, אצה דרכם של שופטי בג"צ לעלות על יצועם בטרם יסיימו את שיעורי הבית בדמות מתן פסק דין. לכן עתירתן של שתי הנערות נדחתה ללא נימוקים ובכך חיבלו השופטים באפשרות להעריך בזמן אמת את פסק דינם. כאשר יינתנו הנימוקים אף אחד כבר לא יזכור שהיו עצורות שנמנעה מהן הבחינה. אולם בעקבות דיווחים בתקשורת על מהלך הדיון ניתן להעלות כמה נקודות למחשבה.
ראשית, לפני כשבועיים משרד החינוך לא נתקל בשום קושי לוגיסטי לשלוח טופסי בחינה ומשגיחים למעשיהו כדי שהעצורים יוכלו להיבחן בבגרות באנגלית. זוהי ראיה לכך שמבחינה לוגיסטית הדבר אפשרי, אם רוצים. לתירוץ הקשיים הלוגיסטיים, בו ניסה להיתלות בא כוח המדינה, אין אפוא בסיס והוא שקרי. הסיבה האמיתית (והשקופה) לסירוב לאפשר לנערות לגשת לבגרות הייתה התפרצות של היועמ"ש יום לפני כן בכנס של לשכת עורכי הדין באילת.
שנית, יש לתמוה על הערתו של כבוד השופט חשין כי גם אם ניתנה האפשרות להיבחן באנגלית, אין זה אומר שהמדינה חייבת לאפשר גם בגרות במתמטיקה. מי כשופט חשין, ידען גדול של המשפט המנהלי, יודע שהרשות אינה יכולה לשנות את מדיניותה בצורה שתפגע בזכויות ובציפיות הסבירות של האזרחים בלא להודיע על שינוי מדיניות ובלא לקבל החלטה בהליך מסודר.
ההסכמה לאפשר בחינה באנגלית היוותה ראיה לעמדה של הרשות כי יש לאפשר בחינות בבתי המעצר. הרשות אינה יכולה לשנות את טעמיה מן הקצה אל הקצה בשבועיים שבין בגרות במתמטיקה לבגרות באנגלית בצורה שרירותית, בלי לשקול את הדברים, בלי להודיע ובלי לנמק. כל החלטה מנהלית אחרת שהייתה מקבלת בצורה כזאת הייתה זוכה לקיתונות של ביקורת לעגנית בשפתו הציורית של השופט חשין. אבל כאשר מדובר במתנחלים לא רק דיני מעצרים עוברים מטמורפוזה, גם המשפט המנהלי משתנה.
שלישית, אי-הנחת של השופטת פרוקצ'יה מהאיחור בהגשת העתירה מציבה את העותרים במצב קפקאי. ההחלטה לשלול מהנערות אפשרות להיבחן נתקבלה יום לפני הבחינה. אי אפשר לעתור בטרם התקבלה ההחלטה, כי אזי תאמר השופטת כי העתירה מוקדמת. אך משנתקבלה ההחלטה בוקר לפני יום הבחינה, תוהה כבוד השופטת מדוע העותרים הגישו את ההחלטה סמוך כל כך ליום המבחן. הרי יום לפני ההתפרצות של מזוז אף אחד לא העלה על הדעת שהמערכת תמנע מנערות להיבחן בבחינת בגרות כדי לגרום להם "לשלם על העקרונות". אכן, צריך חוש צדק מיוחד במינו כדי להעיר פה על השיהוי.
הרשות המנהלית חייבת לפעול בסבירות ובתום לב, משננים לנו השופטים. אסור לה לקבל החלטות בלתי שקולות וקפריזיות. ההחלטה למנוע מנערות להיבחן "כי על ערכים משלמים" היא בדיוק החלטה קפריזית, משום שתכליתו של המעצר הוא אך למנוע את מסוכנות של העציר לבטחון הציבור, לא לגרום לו לשלם על ערכיו. אי אפשר לשלול זכות לחינוך כדי להרתיע, כפי אי אפשר (למצער על נייר) לשלול את זכותו של אדם לחירות ממעצר בטרם הרשעה משיקולי הרתעה.
קל וחומר אי אפשר לקבל החלטות הסותרות את הפרקטיקה הקודמת ללא איסוף נתונים, היוועצות, דיון והנמקה של ההחלטה שמתקבלת. אסור למערכת לקבל החלטות על סמך התפרצות רגעית של הקודקוד מול המצלמות באילת. זוהי תמציתה של קפריזה. הבעיה היא שהפעם הקפריזה "עלתה כיתה" לבית המשפט.
- *הכותב הינו עו"ד המסיים בימים אלה לימודי תואר שני באוניברסיטת הארווארד
