לפני כשלושים שנה שירתתי ביחידה מיוחדת בחיל הים. ליחידה היה מפקד כריזמטי, בעל ציון לשבח, שניהל היטב את הצוות ועמד יפה בסערה הגדולה, בגלים של 10 מטר, שהיו בחורף 77.
מפקד נשוי זה, שהיה מושחת מוסרית, סיפר לנו שצריכים להקריב הנאות פרטיות למען הצבא, וכל ערב הייתה בקבינה שלו יפיפייה אחרת ולא לצורך משחק שח. אותו מפקד במשך שנות שירותי כחפ"ש, ביצע מעשי שחיתות מוסריים כגון "הרמת" חכות לדיג טונה, המונחות על-ידי דייגים קילומטרים רבים מהחוף האיטלקי, "הרמת" מצופי סונר של הצי השישי (בעלי השמדה עצמית) תוך סיכון חייליו ו"סחיבת" שרשרת עוגן של אוניית מכולה שנבנתה במספנות ישראל (כן פעם בנו פה אוניות ואפילו טובות).
שחיתות מוסרית (על גבול כלכלית) זו המשיכה באופן טבעי לשחיתות כלכלית, לתכנון וביצוע של הברחות של טלוויזיות, סיגריות ומשקאות חריפים בכמויות מסחריות, ולגניבות ממחסני ערובה של נמל חיפה, שהתחילו לפני והתגברו אחרי שהמפקד השתחרר משירות בעקבות ניסיון אונס חיילת.
כשנה אחרי שמייסד השחיתות השתחרר משרותו הצבאי, כל הצוות בקבע ובסדיר המשיכו בדרכו ובעקבות הלשנת קצין זוטר שלא קודם בדרגה, נפתחה חקירת מצ"ח בה החלק הלא חשוב והזוטר של הגנבים נתפס, נכלא ופוטר מהצבא.
אני ראיתי במו עיני איך תהליך של שחיתות מוסרית הופך לשחיתות כלכלית. אני לא השתתפתי ב"חגיגה" ואף אוימתי על-ידי המפקד וסגנו, שהיו בעלי קשרים עד לצמרת חיל הים וראו בי פוטנציאל מסוכן.
לאחרונה שמענו בתקשורת על התפרצות שלא הייתה כדוגמתה של מעשי שחיתות, במשטרה, בצבא, במשרד החוץ ובשאר המשרדים הממשלתיים הנתונים בידי הליכוד. נראה שהשחיתות לא התחילה היום וזקן חברי הממשלה-כנסת, הלא הוא שמעון פרס, אחראי להשחתת מידות יותר מתלמידיו הכושלים בליכוד.
שמעון פרס היה ונשאר איש ביצוע. שמו של שמעון פרס קשור יותר מכול בהקמת התעשייה האווירית והקמת הכור האטומי בדימונה. שמעון, שמאז ומעולם היה איש ביצוע של חזונם של אחרים, כשל ביישום חזונותיו-חזיונותיו הפרטיים. שמעון מאז ומעולם השתמש בתרגילים מלוכלכים. ברצונו לפטר אנשי תעשיה אווירית, שלא מצאו חן בעיניו דאג לשתול, כך אומרים זקני התעשייה, כלי עבודה בתיקו של העובד הנדון, שנתגלו במקרה בשער וגרמו לפיטוריו השקטים והמיידיים.
שמעון המשיך בתרגילים כדוגמת זה שרקם עם אריה דרעי, חביב התקשורת אז, כדי להפיל את ממשלת האחדות הלאומית, בה היה חבר עם הליכוד בשנת 1990. כשנודע על כך לשמיר הוא פיטר את שמעון וחבריו ב-15 למרס נפלה ממשלת ה"אחדות". חיים הרצוג בקנוניה מתוזמנת מראש עם שמעון, הטיל על שמעון להרכיב ממשלה ולמרות ניסיון רכישת "שחקן חיזוק" ממפלגת הליברלים בשם אברהם שריר והסתמכות על הקול הערבי, נכשל שמעון וממשלה בראשות שמיר הוצגה ב 11 ביוני אותה שנה.
רבין "הצדיק", שרק העלים הכנסות בהיותו שגריר, וביצע בכך שלוש עבירות: מעילה באימון משרד החוץ, העלמת מס ופתיחת חשבון זר, שטבע אז את המונחים "תרגיל מסריח" ו"חתרן בלתי נלאה", בהתכוונו לשמעון פרס, הבין, כנראה, שמי שטמן לו את פח חשבון הבנק היה שמעון פרס, שמונה אחרי התפטרות רבין לראש ממשלה, לפני בחירות 77.
שמעון עשה לפוליטיקאים "בית ספר" לא לציונות, לא לאהבת הארץ, לא לעזרה לזולת , לא לסגירת פערי ההשכלה, אלא לשחיתות מוסרית. תלמידו הטוב ביותר היה רבין, שחזר על תרגיל "רכש שחקן חיזוק" מפורשי צומת, אלכס גולדפרב והסתמך על הקול הערבי.
שמעון, שהתחלק בפרס נובל עם ערפאת, בנה במו ידיו "מזרח תיכון חדש" בו סידר לחבריו מהתעשייה עתירת העבודה, העברת מפעליהם למצרים וירדן, הארצות העוינות ביותר והאנטישמיות ביותר מבין אלו שיש לישראל קשרים דיפלומטיים עימן. העברה זו גרמה לאבטלה בעיירות הפיתוח וכעת שמעון מגלגל עיניים צדקניות וטוען שיש בעיית אבטלה בפריפריה, שאותה יצר בעצמו.
