חרדי שלא אציין את שמו כתב לי בדף הפייסבוק שלי שבזכות קיום התורה והמצוות עם ישראל שרד. זו הייתה תגובתו לתגובה שכתבתי באתר וואלה שההפגנות האלימות של החרדים מנוגדות לדברי חז"ל ש"התורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". החרדי טען שקיום התורה והמצוות הם ששימרו את עם ישראל. תפישה זו אינה ניתנת להוכחה ואין טעם לדון בה. או שאדם מאמין או שאינו מאמין. זה עניין של תפישת עולם.
החרדים מתעלמים מציווי התורה ביחסים שבין אדם לחברו החרדים עוסקים אך ורק ב"יחסים שבין אדם למקום" ומתעלמים לחלוטין מחובת ה"יחסים שבין אדם לחרו". היהדות עוסקת בשני תחומים: ב"יחסים שבין אדם למקום" ול"יחסים שבין אדם לחברו". החרדים הזניחו לחלוטין את ה"יחסים שבין אדם לחברו" בהתנהלות שלהם וגם את "ישראל ערבין זה לזה". הערכים המוסריים של התורה ותורת הנביאים והסולידריות היהודית הם הערכים שעמם מזוהה היהדות כחלק מהציביליזציה המערבית. התורה והתלמוד עוסקים הרבה בחוקים הנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו. אלה חוקי היומיום. החרדים מסתפקים בבקיאות באותם חוקים - לא ביישומם.
אם החרדים רוצים לשכנע אותנו החילוניים לכבד את היהדות השאלה היא באיזו יהדות מדובר והאם השיטות בהן הם נוקטים מסוגלות להביא לתוצאה המקווה. התשובה לכך היא שלילית ממספר סיבות המסתכמות בדוגמה השלילית שהחרדים נותנים בכל הנוגע ליחסים שבין אדם לחברו ובסולידריות על-פי הפסוק "ישראל ערבין זה לזה":
- יהדות ואלימות אינם דרים בכפיפה אחת - הפגנות אלימות בהן משתתפים החרדים חדשים לבקרים מעוררות סלידה בציבור החילוני. החרדים מאלצים את המשטרה להגיב על ההתנהגות האלימה. הציבור החילוני גאה ביהדות. אבל, היהדות בעיניו אינה יהדות אלימה המנסה לכפות על הציבור החילוני שמירת שבת ומערכת ערכים המנוגדת לתפישת עולמו הליברלית. אין כל סיכוי שהחילונים ישנו דעתם באמצעות הפגנות אלימות. הדרך היחידה לשכנע היא באמצעות דו- שיח בגובה העיניים בלי התנשאות.
- "ישראל ערבין זה לזה" - הסירוב לשרת בצבא אינו מקובל על רוב הציבור בארץ. אין זה מוסרי שחלק אחד משרת בצבא ומגן על המדינה וחלק אחר מסרב לשאת בעול. הסירוב גם עומד בסתירה לעקרון "היחסים שבין אדם לחברו". אם הדתיים- הלאומיים יכולים למצוא את הדרך לגשר בין התורה והשירות הצבאי, גם החרדים יכולים. אם יהיה שוויון בנטל השירות הצבאי היחס של הציבור החילוני לאברכים ישתפר. כיום הם רואים בהם פרזיטים שאינם תורמים דבר וחיים על חשבון שאר הציבור. יתר על כן, שירות צבאי מביא עמו אובדן חיים או פציעות ונכות לכל החיים. אין זה מוסרי שחלק מהאזרחים יקריבו חייהם ובריאותם בשעה שהאברכים יושבים לבטח בישיבות. תחום זה שייך להתייחסות של החרדים ל"יחסים שבין אדם לחברו". כיצד דברי הנביאים והתורה בתחום זה מתיישבים עם הסירוב לשאת ביחד בנטל של קיומה של המדינה שבה כולנו חיים? ערב יום כיפור חייב כל יהודי לבקש סליחה ומחילה לא רק מאלוהים אלא גם מבני האדם. האם יש סליחה ומחילה על הניצול הבוטה של החברה הישראלית כולה לטובת המגזר החרדי? אין בכל כתבי הקודש היהודיים זכר לעקרון "תורתו אומנותו" שהחרדים מקדשים. להפך, חכמי התורה בימי הבית השני עבדו לפרנסתם וגם תלמידי החכמים.
- "אין להפוך את התורה קרדום לחפור בו", דברי נשיא הסנהדרין רבן גמליאל. הסירוב להשתלב בשוק העבודה ולעבוד כדי להתפרנס במקום לחיות על קצבאות הבאות מעבודתם של אחרים אינו מוסרי. הקצבאות הניתנות לאברכים ולישיבות ולמוסדות הדת של החרדים מצטברות למיליארדי שקלים ומהוות מעמסה על קופת המדינה. אזרחי המדינה התורמים להגנתה ופיתוחה הכלכלי אינם מקבלים את השירותים המגיעים להם בחינוך, בריאות, רווחה וכו' בשל ההקצבות שהמפלגות החרדיות מקבלות מהמדינה. היכן כאן ההתייחסות "ליחסים שבין אדם לחברו"? האם זה מוסרי והוגן שחלק מהעם יחיה על חשבון חלק אחר לא מפני שהחלק המשלם מאמין בזכות הזאת אלא בשל ניצול כוח פוליטי.
- "התורה דרכיה דרכי נועם" - המפלגות החרדיות מנצלות את כוחן הפוליטי כדי לאלץ את הרוב לחיות על-פי היהדות בפירוש חרדי בכל הנוגע לנשואין, גירושין, גיור וכו'. היהדות היא פלורליסטית. יש אורתודוכסים, ניאו-אורתודוכסים, קונסרבטיבים ורפורמים בתפוצות. רק בישראל שולט מיעוט חרדי אולטרא אורתודוכסי על חייהם של שאר האזרחים באמצעים פוליטיים. זה לא מוסרי - זאת כפייה דתית באמצעים פוליטיים.
- החרדים מתנשאים על החילוניים ורואים עצמם כמוסריים יותר. אבל, העובדות מוכיחות שאין בסיס להתנשאות. בחברה החרדית יש פדופילים, יש רבנים המנצלים מעמדם כדי להטריד ואף לאנוס נשים תמימות, יש רבנים המועלים בכספים, ראשי ישיבות מוסרים למדינה רשימות מפוברקות לגבי מספר הלומדים כדי לקבל יותר כסף מהמדינה, הרבנות הראשית הפכה את נושא הכשרות לאמצעי לעשיית רווחים כספיים לא סבירים, ויש בעלים המתאכזרים לנשותיהם. לימוד תורה וקיום מצוות אינו נותן "כשרות" להתנהגות אנטי- חברתית.
