הסדרה של חיים יבין על המתנחלים, רק החלה לרוץ בטלוויזיה וכבר מעוררת התלהבות בשמאל והתנגדות נמרצת בימין. בדרך כלל, התעוררות ציבורית מעין זו, היא סימן שהכתבה נגעה בנקודות כואבות, בנימים הרגישים של החברה ומציגה תמונה לא מחמיאה על המתנחלים ועל החברה הישראלית.
אבל, לפעמים התפרצות רגשית מימין ומשמאל מצביעה על עוול תקשורתי שבה מצטיירים גיבורי הסדרה, בצורה גורפת, כללית בלי הבדלים מהותיים ותוך מתן דגש לקיצוניים, לתימהונים, למשיחיים, לצעקנים, למקללים ומניפי ידיים בפראות מול המצלמה.
אין צורך לחכות לכל פרקי הסדרה של "ארץ המתנחלים", כדי להבין לאן הרוח נושבת של העיתונאי חיים יבין.
הרושם הראשוני עד-כה, כי יבין למעשה לא מחדש דבר וחבל. יש כאן אוסף מרוכז של עובדות, אירועים, פרשיות שכבר ראו הצופים בנפרד - אבל הבאתם במקבץ וברצף יוצרים ללא ספק אפקט הרבה יותר דרמטי ומשמעותי המשרתים את נתיב הסדרה של יבין.
הביקורת שלי, איננה על עצם עשיית הסדרה והצגתה - אדרבא, טוב שהביאו אותה לידיעת הציבור, שהרי העובדות והאירועים אכן רובן הן צילום מצב שהיה או עדיין קיים.
מה שמפריע לי, ואני מקווה גם לצופים אחרים, זה ניתוח ואנליזה רצינית ואינטליגנטית של הסיבות, המניעים, המטרה והאידיאולוגיה שהיתה ביסוד, ההתנחלויות החוקיות. כשעושים ניתוח פסיכולוגי, חברתי, ביטחוני של אירוע מדיני, או החלטה מדינית בעלת השלכות היסטוריות - מן הראוי, להתחיל מהמקור מהרעיון והמניע למעשה ההתנחלות המאסיבי ביהודה שומרון וחבל עזה.
העובדות המופיעות בסדרה, רובן נכונות. הבעיה היא בפרשנות, במסקנות ובמתן דגש לתמונות ואירועים לפי נטיית ליבו ותפיסת עולמו השמאלני, במקרה זה, של מר חיים יבין שבהגינותו לא מסתיר זאת ואפילו מתגאה בכך.
כאן למעשה נעוצה הבעיה של הסדרה - שהיא לא אובייקטיבית, היא חד ממדית, חד ראייתית, חד מגמתית וגרוע מכך לא מבוססת על תשתית עובדתית ואידיאולוגית של ראשוני המתנחלים ושולחיהם.
אמנם, יבין מציין, כי ההתנחלות היתה באישור כל ממשלות ישראל, ואפילו מאסיבית יותר בתקופות של שלטון העבודה, רבין, פרס וברק - אך לא ירד לשורש הבעיה ולא התעמק במניעים שהם פחות טלויזיוניים ופחות מביאים רייטינג - שהסדרה כה זקוקה לה כדי לשרוד ולהיזכר.
כדאי לזכור ולו בקצרה, למען הבנת הנושא וקצת למען ההיסטוריה, כי מה שקרוי "הכיבוש" על-ידי יבין ותומכיו שחלק ממנו בא לידי ביטוי, בהתנחלויות איננו ולא היה ביסודו רעיון אימפריאליסטי, כיבושי, למען להרחיב גבולות המדינה או חיפוש אחר "שטחי מחיה" לעם מעבר לגבולות המדינה.
הרעיון הבסיסי, דאז היה ביטחוני בעיקרו. ישובי עמק הירדן ובקעת הירדן באו כדי ליצור חיץ ישובי וביטחוני לגבול המזרחי - מהאיום הסורי עירקי שהיו ארצות איוב. הישובים במרכז יש"ע - באו כדי לשלוט על נקודות אסטרטגיות ביהודה ושומרון, כנגד סכנה נוספת נוסח הצטרפות ממלכת ירדן והמלך חוסין למלחמה נגד ישראל. שרק אחרי כישלונה, נעשה לפתע "ידיד ישראל" מובהק.
להזכיר, כי תוכנית "אלון", שהגה יגאל אלון ז"ל, היתה ביטחונית בעיקרה והיא נתמכה על-ידי לא מעט מדינאים ופוליטיקאים, מכל המחנות עד היום. להזכיר, כי משך שנים, נחשבו המתנחלים לממשיכי הדרך של ישובי "חומה ומגדל" - ומעשיהם, חייהם הקשים המבודדים והמסוכנים, זכו לשירי הלל מכל הקצוות כחלוצים הציוניים המודרניים.
איפה כל אלה - בסדרה. איפה אותם מייסדים או ממשיכיהם כיום בסדרה. האם כל המתנחלים הם "משיחיים", הזויים, בריונים נוער גבעות צעקניים - עוקרי זיתים ומרביצים לפלחים מסכנים.
נכון, שבמשך השנים, כתוצאה מהמצב הבלתי יציב והנזיל, כתוצאה מחוסר הדברות או התנתקות נעשו "עוולות" לפלשתינים ברובן לא מתוכננות ולא מאושרות.
נכון, כי מה שקרוי, "כיבוש" איננו מצב נורמלי ובריא - אבל האם נבדקה האפשרות שהוא למעשה נכפה על ישראל - שמסרבת בעקשנות לסגת לגבולות 67 או 48 לפי דרישת חלק מהפלשתינים.
האם נעשתה השוואה ולו מינימלית בין העוול הפלשתיני לעוול "הישראלי". ומה לגבי כל תקופות האינתיפאדות, הפיגועים, ההרוגים והפצועים, המתאבדים באוטובוסים וברחובות ישראל על מאות ההרוגים, אלפי הפצועים ואלפי נושאי תופעות לוואי והלם פיגועים עד ימינו.
ומה בקשר להסתה אנטי ציונית וישראלית, בוטה, גסה במסגדים, בכנסים, בארץ, בחו"ל, גם על-ידי ח"כים ערביים, בטלוויזיה, בגני ילדים ובבתי ספר - איפה זה בסדרה?
אסור לשכוח את גושי ההתנחלות הגדולים - לגביהם יש קונצנזוס כמעט לאומי, בכל תוכנית הסדר או התנתקות - וגם להן אין ביטוי בכתבה.
צה"ל במקורו, לא יועד לתפקידי שיטור ושמירה ביש"ע ועזה ולכן כל התנהלותו מחסומים, לא מקצועית, מעצבנת, גורמת לאירועים חריגים, לא יפים ושלא מצטלמים טוב בעולם - אבל מה לגבי הגילויים של מטעני נפץ, חגורות מוות, מחבלים מתאבדים, ילדים עם חגורות ושליחי מלאך המוות האחרים.
כמובן, שבציבור הגדול של המתנחלים, יש גם קיצוניים וחריגים, אבל מה לגבי הרוב, המסה הגדולה והמרכזית, שיושבים שם כחוק בשליחות ממשלות ישראל ומתנהגים כחוק ומתנגדים לפינוי כחוק - האם הם מקבלים או יקבלו ביטוי במסך ובסדרה - ספק גדול? ואני בטוח שלא אתבדה בנושא זה.
מר חיים יבין, לא גילה סוד כמוס בעברו, כשהציג את עצמו כאיש שמאל מובהק - כי מי שעקב אחריו משך השנים בהופעותיו ובהגשתו הטלויזיונית, כולל הערותיו, המימיקה, מה שקרוי "שפת גוף" - הסגירה אותו הרבה פעמים.
כמגיש טלויזיה, בעיקר חדשות, מר יבין הוא מקצועי, רהוט ואמין כמראיין ובמיוחד מראיין על אתר, כשצריך לאלתר ראיון הוא חסר ביטחון בשאלות שדורשות ידע פוליטי ומדיני.
כמראיין מר יבין - הוא דרג ב' - וכך זה גם משתקף בסדרה הטלויזיונית. גם הוא יודע וגם הציבור מבין, שכאשר מראיינים ומצלמים בשטח, הדמויות המצולמות אינן אמינות, אינן אמיתיות כי הם משחקים בטלוויזיה, הם יודעים זאת ורוצים בזאת וכל החריגות והקיצוניות פורצת מהתנהגותם, גם אם פה ושם יש גם חריגים אמינים.
כך שלמעשה אין לצפות מהסדרה להתפתחויות דרמטיות לא בתוכן, לא בתפיסה ולא בתוצאות. הדבר היחיד שבכל זאת נזכור מיבין - זה הביטוי "מהפך" וגם הוא לא קשור לסדרה.
