החשיפה לפני שבועיים חשפנו את שיטת "עבודתו" של עו"ד אבישי לאור, שברח לחו"ל והשאיר אחריו חובות בגין כספי לקוחותיו ומקורביו בסכום כולל של 20 מיליון שקל. בין היתר פרסמנו קורותיו של אחד הלקוחות שנפגעו - פנסיונר של צה"ל, שהפקיד בידי לאור את כל כספי הפרישה שקיבל לאחר שירות של יותר מ-30 שנה.
בצר לו, פנה אותו פנסיונר לעו"ד דניאל בן-עמי מנתניה, כדי שיעשה את שיוכל כדי להשיב, ולו חלק, מכספו שאבד. בן-עמי בדק וחשף את שיטות פעילותו של לאור ומצא, למשל, כי לאור פעל באופן ממודר והסתיר את המידע הנכון גם מאנשים המקורבים אליו ביותר. כעת נודע, כי לעו"ד לאור היה מעמד נוסף - שופט, בתפקידו המעין-שיפוטי מכוח חוק גל.
לאור כיהן כמשקם וכשופט בסכסוכים שבין הבנקים לקיבוצים ומושבים. בסך הכל מונו כעשרה עורכי דין לתפקיד זה. ניתן להם מעמד של משקם מטעם המדינה, ואף ניתנו להם למעשה סמכויות של שופט מחוזי. תמורת זאת, קיבל המשקם שכר מגוף מיוחד שמונה לשם כך על-ידי המדינה - "המינהלה להסדרים במגזר החקלאי".
הנה כי כן, במקרה של לאור המדובר למעשה בשופט, שכתב לפחות חמישה פסקי דין. כך, לדוגמא, הוא אף נתן פסק דין בסכסוך כספי בין בנק משכן לבין מושב נורדיה. אמור מעתה: השופט לאור ברח, השופט לאור מעל בכספי לקוחות. נסיבות ההצלחה
המעילה אחד העניינים המדאיגים הוא הנסיבות שהובילו "להצלחתו" של לאור - שהצליח, כאמור, למעול בכספי לקוחותיו בהיקף כה גדול. מתברר, כי נורות אדומות הודלקו פעם אחר פעם, במיוחד בלשכת עורכי הדין. לא במכתב סתמי, אלא בהליך שיפוטי בבית הדין לאתיקה של הלשכה.
ב-24.1.02 הורשע לאור במעילה בכספי לקוחו דוד ליפשיץ. המעילה היתה בהיקף כולל של 20 אלף דולר. אך למרות חומרת המעשה - בגינו הוטל על לאור עונש מגוחך של נזיפה - לא נתנה לשכת עורכי הדין לכך ביטוי פומבי בדרך של פרסום הדבר ברבים.
התוצאה: מידע חשוב, שהיה יכול לגרום ללקוחותיו ולגורמים אחרים להישמר מפניו של לאור, הוסתר מעיני הציבור. בסיטואציה זו, יכול היה לאור להמשיך במעשיו, בביטחון יחסי שמעשיו המתבררים בלשכת עורכי הדין, מוגנים מפני פרסום פומבי.
יודגש, כי לשכת עורכי הדין נוהגת כך במסגרת מדיניות עקרונית, שעיקרה: סודיות ההליכים בבתי הדין המשמעתיים. רק כאשר עורך דין מושעה, מפרסמת הלשכה את דבר השעייתו. כל עונש חמור פחות, אינו מפורסם ברבים.
נימוקי הגילדה אם היתה לשכת עורכי הדין מסתפקת רק בזאת, ניחא. ניתן היה אולי להבין את התנהגותה, אם כי לא להסכים. ואולם מסתבר, כי הלשכה פעלה גם לשלילת זכויותיו של המתלונן, ואסרה עליו פרסום פרטי ההליך ברבים.
באותו הליך שנוהל נגד לאור, החליט בית הדין המשמעתי ב-22.11.00 להרחיק את המתלונן, דוד ליפשיץ, מהדיונים בבתי הדין בנושא עליו התלונן, וזאת כיוון שהעביר את כתב הקובלנה (נגד לאור) לגורמים שמחוץ ללשכה. קודם לכן הותנתה נוכחותו בדיונים, בתנאי שלא יחשוף את שנאמר.
ההחלטה התקבלה על-ידי ההרכב בו ישבו שלושה עורכי דין: ד"ר ראול קוט (אב בית-דין), יורם תובל ועזרא בהן. הנימוקים שהעלו מעידים, יותר מכל, על התפיסה המוזרה של לשכת עורכי הדין. הנה כמה ציטוטים מתוך פסק הדין, המדברים בעד עצמם:
"עקרון פומביות הדיון במערכת המשפט הינו אחד מעקרונות המבטיחים קיום משטר דמוקרטי במדינה. אם על הרשות המבצעת ועל הרשות המחוקקת קיימת ביקורת הציבור המתבטאת בבחירות, הרי שאין הדבר כך לגבי הרשות השופטת.
"שופטים, השופטים את העם, אינם נבחרים ואין לעם כל דרך לבקר את מעשיהם אלא בפני שופטים אחרים. על כן, פומביות הדיון הינה ההצדקה לאמון הניתן למערכת המשפט והדרך היחידה להביא לביקורת על הפועלים בתוכה. אך במערכות שמאפייניהן שונים ממערכת המשפט של המדינה, אין לפומביות הדיון את אותה משמעות.
"בית הדין המשמעתי הינו מערכת שפועלת ליד ובנוסף למערכת המשפט, ולא במקומה. הכפופים לדין משמעתי - לגבינו עורכי דין - אינם פטורים ממתן דין וחשבון על מעשיהם בפני בית המשפט של המדינה אם וכאשר הם עוברים על חוקיה.
"אך היות ומקצוע עורך דין, בשל התפקיד החברתי אותו הוא ממלא, במיוחד במינו, חבריו ראו לנכון לדרוש מעצמם רמת התנהגות, במישור ההגינות המוסר והיושר, גבוהה מזאת הנדרשת מכל אזרח. רמת התנהגות זאת מתבטאת בכללי האתיקה שעורכי הדין כפו על עצמם כמעט מאז קיים המקצוע.
"מערכת הדין המשמעתי אינה על כן עניין של הציבור כולו. שופטיה נבחרו על-ידי הציבור הנתון לסמכותם והם, בנוסף, נתונים לביקורת המערכת המשפטית של המדינה. על כן, פומביות הדיון אינה, בנסיבות אלה, מכשיר לביקורת על הנעשה בבית הדין המשמעתי.
"יש להצטער על כך שמערכת הדין המשמעתי נתפסת לעיתים כחלופה למערכת המשפט של המדינה, ולא כך הדבר. הטוען כי עורך דין עבר על החוק, עליו לפנות לרשויות המופקדות על אכיפת החוק. בית הדין המשמעתי דן רק במידת ההתנהגות הראויה למקצוע ספציפי זה ולא יותר מכך. הדברים נכונים גם למקצועות אחרים המקיימים מערכת משמעתית".
