לפי הפרסומים בתקשורת, היתה פגישה מעניינת בין ר' השב"כ הנכנס דיסקין עם רבני יש"ע ומנהיגי המתנגדים להינתקות - בה הצדדים העלו לדיון את כל המצוקות והרעיונות סביב נושא ההינתקות והתנהלות שב"כ והמשטרה. ממה שדלף מהפגישה ומהמשתתפים בה הבטיח ר' השב"כ, כי לא יהיו סתימת פיות על-ידי מעצרי מנע משטרתיים או מנהליים, אלא אם תהיה סכנה לחיו של ר' הממשלה או פגיעה בהר-הבית.
אם הדיווחים נכונים ומלאים, נשאלת השאלה הלגיטימית ומה לגבי איומים או קשירת קשר לביצוע פעולות שלא כנגד שרון או הר-הבית - נניח פגיעה בשרים, בח"כים תומכי ומובילי ההינתקות או באחרים בעלי משמעות דתית מדינית חברתית פרט להר-הבית. ומה לגבי התארגנות של פיגועים בזמן ביצוע ההינתקות, כלפי חיילים, רכב בטחון אם על-ידי ירי או הנחת מטעני חבלה או פיצוץ מעברים גשרים וכד', כדי למנוע או לשבש את ביצוע ההינתקות.
על גורמי הממשלה, שב"כ ומשטרה, להודיע חד משמעית, כי כל התארגנות מאורגנת או פרטית או פעילות של בודדים, המועלים או מוסתים על-ידי מנהיגות מתנגדת תיענש בצורה מיידית, לרבות מעצרי מנע ומעצרים מנהליים בהתאם לחוק.
מעניין, מה היתה תשובתו של ר' השב"כ להצהרה של עשרות רבנים מיש"ע ותומכיהם לקריאה "לסרבנות מילואים" - כדי לעצור את ההינתקות. האם קריאה "לסרבנות" על-ידי גוף מוכר, בעל השפעה ומעמד בציונות הדתית לאומית - יכולה לעבור בשתיקה בלי תגובה הולמת מצד היועץ המשפטי לממשלה, ר' הממשלה ראשי הצבא והשב"כ.
כאשר רבני יש"ע, בין יתר טענותיהם כלפי ר' השב"כ, העלו את נושא הדה-לגיטימציה של ציבור גדול, נאמן, ציוני, חלוצי - על-ידי מדיניות מונהגת כביכול לטענתם מצד לשכת ר' הממשלה וצמרת המשטרה חשבו גם על הצהרותיהם ומעשיהם.
איך יכולים רבני יש"ע - לבכות על פגיעה בכבודם ומעמדם - כאשר הם מעודדים סרבנות פעילה, מעודדים סתימת כבישים ועורקי תחבורה, פגיעה ברכוש ציבורי ושיבוש מערכות חיים תקינים.
הדרישות שלהם, חייבות להיות פרופורציונאליות למעשיהם והמבקש התחשבות צריך לאזן את התגובות בהתאם.
נכון אמר ר' השב"כ כי לא תהיה סתימת פיות, אבל כל עוד האמירות וההצהרות הן בגדר השיח הלגיטימי ומעשיהם בגדר גבולות החוק.
כבר אמרתי בעבר, בעל-פה ובכתב, מעצר מנהלי הוא כלי לגיטימי ואמצעי דמוקרטי, לשמירה על מסגרות של שלטון החוק. מעצר מנהלי - הוא אמצעי חריג וקיצוני, לשימוש במקרים חריגים, והעובדה שהוא הופעל כבר בעבר, בצורה מבוקרת וזעומה גם נגד יהודים ולא רק על רקע בטחוני חבלני - ואושר על-ידי בתי המשפט כולל בית המשפט העליון - מחזקת את הטענה שמדובר באמצעי חוקי, שבא להגן על מדינה דמוקרטית הנלחמת על בטחונה ובתחום זה אנחנו לא לבד בעולם המערבי.
הניסיון של מתנגדי ההינתקות, להציג את עצמם כקורבנות תמימים, המותקפים חדשות לבקרים על-ידי הממסד כאשר הם פועלים בצורה לגיטימית במדינה דמוקרטית - הוא לעג לרש.
המתנגדים משתמשים בכלים דמוקרטיים כדי לפגוע ולקעקע את המוסדות הדמוקרטיים וברוב חוצפתם בוכים כאשר באה תגובה הולמת.
יש להתפלא על היועץ המשפטי לממשלה, שנוהג בריסון ובאיפוק מעבר למירבי והנדרש, ולמרות הצהרותיו האחרונות ששעת האיפוק הסתיימה - אין כל ממש בביצוע ובהרתעה של גורמים מסיתים - דבר הנותן להם להבין שניתן למתוח את חבל הדמוקרטיה עוד ועוד.
על זרועות החוק, המשפט ובראשם השב"כ, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה - להבהיר במילים ובמעשים שפעילות התנגדותית בגבולות החוק, לרבות נאומים ומאמרים מותרת ומקובלת - כל פעולה מעבר לזה אסורה, לרבות שימוש במעצר מנהלי.
