בשבועיים האחרונים עסוקים השר לביטחון פנים, גדעון עזרא ומפכ"ל המשטרה, רב ניצב משה קראדי, בדיונים במסגרת ועדת השר עזרא למאבק באלימות. קראדי הנחה את כוחותיו לשים דגש על אלימות רחוב ופשיעת רחוב ועזרא הבטיח שהוועדה בראשותו תתן פתרונות לבעיות הבוערות ותגיש לרה"מ אריאל שרון, הצעות לשיפור המצב.
אבל, עד שקראדי יקבל תוספת של מיליוני שקלים ואלפי שוטרים, כמו שהוא דורש, החליטה הוועדה שהדרך הטובה ביותר להלחם כרגע באלימות, כנראה, היא להקים חמש ועדות משנה.
כפי שדווח כאן בשבועיים האחרונים, ישבו קראדי ועזרא עם אנשי מקצוע, אקדמאים, עובדי סוציאליים, סוצילוגים ועוד שורה ארוכה של מומחים. אתמול כינס עזרא את הוועדה בראשותו, בה חברים 10 שרי ממשלה, לדיון בנושא שיפור ביטחון הציבור וסיוע למשטרה.
רק שני שרים, מלבדו, טרחו להגיע. המדובר בשר הפנים אופיר פינס, שדוגל בהקמת משטרות עירוניות ובשרת המשפטים ציפי ליבני שסבורה כי יש להוסיף עורכי דין לתביעה ולמערכת המשפט כדי להתגבר על עומס התיקים. שאר השרים, בהם מתן וילנאי, שאול מופז, בינימין נתניהו, דליה איציק, לימור ליבנת ואחרים היו עסוקים עקב "התחייבויות קודמות".
משטרת ישראל, אמר המפכ"ל, דורשת כמעט מיליארד שקלים בעבור התוכנית שגיבשה למלחמה בפשיעה האלימה בישראל. בנוסף צריך לגייס 2,500 שוטרים. הממשלה, יש לומר, רצתה דווקא לקצץ 2000 אבל הקפיאה את ההחלטה. כן דרש קראדי לקדם עשרות חוקים שישדרגו את יכולות האכיפה של שוטרים. המפכ"ל סבור שיש להרחיב סמכויות השוטרים; להגביר אכיפה על מקומות בילוי, לאכוף לעומק את נושא החזקת הנשק הקר ברחוב, לעבוד לפי מפות פשיעה עירוניות ואזוריות תוך מתן דגש על מקומות בעייתים, ולהקים משטרות עירוניות בשילוב הרשויות המקומיות.
אם זה לא ייצא לפועל, תוך חמש שנים, עקומת הפשיעה תוכפל ויש לציין שכיום יש בארץ כ-300 אלף תיקים פליליים בשנה.
אתמול כאמור, הודיע השר עזרא על הקמת חמש ועדות משנה.
אחד הצוותים, למשל, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, יבדוק מה ניתן לעשות בתחום החקיקה והענישה. את הצוות השני יוביל ראש עיריית באר שבע, יעקב טרנר שהתבקש לסייע בהקמת תוכנית להפעלת משטרה עירונית. טרנר יגיש את המלצותיו עד ה-15 ביולי. השרה לבני הודיעה על תוכנית שהוכנה על-ידי פרקליט המדינה, ערן שנדר, העוסקת בחיסול התיקים הממתינים ונגררים. לשם כך, אמרה, יש לתגבר את הפרקליטות בכוח אדם.
במקביל, ועדה משותפת לשב"ס ולמשרד הרווחה, תמליץ תחת איזה משרד צריכה להיות הרשות לשיקום האסיר, אשר היום מצויה תחת משרד הרווחה. ועדה נוספת למשטרת ישראל ולמשרד החינוך תחליט על תוכניות לשיפור סמכות ההורים, הגננות, המורים ומנהלי בתי הספר, ותבחן מתן סמכויות נוספות למאבטחים, בהן סמכות לערוך חיפוש בתיקים ובכיסים. בנוסף הוחלט להקים ועדת הסברה, יחסי ציבור ודוברות, שתמליץ על אסטרטגיה הסברתית כוללת בהתמודדות עם תופעת האלימות. כל הוועדות צריכות להגיש מסקנות עד ל-15 ביולי.
גורם משטרתי בכיר לשעבר אמר ל-Nfc שהציבור צריך כעת פתרון ולא ועדות. "בוועדות יש חברים עם כוונות טובות, אבל כידוע, הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. בינתיים? הציבור ימשיך לקוות. צריך לקבל החלטה חותכת שצריך עוד שוטרים ומהר. הרי חלק גדול מהמשטרה הולך למשימת ההנתקות. מי יחליף אותם? חברי הועדות? שהועדות יתרכזו במציאת תוכניות מעשיות. זה מצויין, אבל בינתיים שיוציאו כוחות לשטח ויעבור תקציב לחיזוק המשטרה".
ל-Nfc נודע, כי בקרוב יוגש למפכ"ל דוח שממליץ להכפיף את מפקדי המשטרה לראשי הערים. בכמה מדינות נאורות בעולם זה קיים וזה עובד לא רע בכלל. השאלה אם זה מתאים לארצנו הקטנטונת והסבוכה פוליטית.
על-פי הדוח, שבוחן דרכים להתמודדות עם גל האלימות בערים וביישובים, מומלץ להקים "משטרות עירוניות" בהם משולבים שוטרים ופקחי עירייה. בנוסף מומלץ להורות למפקד המשטרה בעיר לדווח לראש העיר, למוסדות הרשות המקומית ולנציגי הציבור על פעילות המשטרה להפחתת הפשיעה. במשטרה מציינים שזה דבר חדש. העניין הוא שזה לא. תדרוכים כאלו לראשי הרשויות נעשו בעבר ונעשים כמעט מידי שבוע על-ידי מפקדי המרחבים.
על-פי ההצעה "החדשה", יעקב טרנר, מפכ"ל לשעבר וראש עיריית באר שבע בהווה, יתמנה לאחראי על הוועדה לשילוב השיטור המשולב. בערים יוקם "דירקטוריון השיטור העירוני", בראשו יעמוד ראש העיר או המועצה. חבריו יעשו הכל למפות את הפשיעה לפי אזורים ולמקד ולפקח שהאכיפה תתבצע.
את הדוח כתבה ועדה שמינה המפכ"ל, עם ראש מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר. ראש הוועדה הוא ניצב דוד קראוזה, סגן מפקד מחוז תל אביב לשעבר וכיום ראש אגף יחידות מטה במשטרה. שאר חברי הוועדה הם סגן מפקד מרחב שרון, ניצב-משנה אבי ששון, וקצין האג"ם של מרחב ירקון, סגן-ניצב אילן מור.
חבר נוסף בוועדה הוא מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שרון עזריאל. האחרון מסר לתקשורת, כי "כאשר מפקד תחנת משטרה ידע שעליו לתת דין וחשבון לראש העירייה ויהיה עליו גם לנמק באיזה אופן הוא פעל לטיפול בפשיעה זו הוא יעשה עבודתו טוב יותר". כי הרי אם לא יהיה בכוחו להתמודד עם הפושעים העירוניים - יהיה עליו לנמק מדוע.
לדבריו, "כשמפקד המשטרה במרחב מסוים לא יצליח, לדוגמה, להפחית את התגברות הפריצות באזורי הבילוי כתוצאה משימוש מוגבר באלכוהול, או אם תופעות הוונדליזם הפוגעות קשה באיכות החיים של התושבים אינן נפסקות, יהיה עליו ועל ראש הרשות למסור דיווח על כך למפכ"ל המשטרה". עזריאל סבור שחובת דיווח זו לדירקטריון, שידרוש דין וחשבון מתמיד ממפקד המשטרה על פעולותיו, "תהיה הצעד המכריע במיגור גל הפשיעה שגאה בשבועות האחרונים ולהחזרת הביטחון האישי לאזרחים, כפי שתבע מהמשטרה ראש הממשלה, אריאל שרון".
קצין בכיר אמר השבוע שכל שילוב כוח הוא מצויין אבל, וכאן הדגש על האבל, "צריך לשנות חוקים כדי שפקחים יקבלו סמכות שיטור ולא בטוח שזה מה שאנחנו צריכים. ומה יקרה אם קציני שמטרה שצריכים לדווח לראש עיר או חברי מועצה ירתעו אחר כך מלחקור בעיות ברשויות? על זה צריך לתת את הדעת".
