מניין נובעת הלהיטות למכור את אדמות המדינה? לאחרונה עלתה התופעה, מדרגה. עכשיו מודיעים לנו שהמדינה רוצה גם למכור את אדמות הקק"ל שהן אסורות למכירה; הן בסך הכל ניתנו למינהל לשמירה. ראה כתבתו של אלעזר לוין ב-Nfc מיום 17.6: עיסקת ענק: קק"ל תעביר למדינה מגרשיה העירוניים - תקבל קרקע בנגב ובגליל (אני מקווה שלא מדובר על חופי הכנרת, הם כבר הגיעו לידיים פרטיות).
מי בכלל הסמיך את המדינה למכור את קרקעות המדינה? מה יעשו הילדים, הנכדים שלנו בלי קרקע? השלטון שלנו הוא קצר ימים, מהי סמכותו לקבוע עובדות, לשנים רבות ואולי לעולם. מה הם יעשו ייקחו קרקעות בהלוואה מארצות הברית? האם אף אחד לא חשב על כך שאנו אוכלים את העתיד שלנו? איפה נבנה בתי ספר, או כבישים? גם בזה יש כבר קשיים, לא פשוטים.
יש בעניין זה הרבה עיוותים. נחשוב רק על הצד הפיסקלי. נניח שצריך למכור אדמות אלה. מה יקרה נגמור את התמורה ושוב נשאר בלי כסף, ובנתיים גדלו הוצאות הממשלה, למה לא? היה לה כסף. למה שתחסוך? איך תוכל המדינה לממן פיתוח שטחים חדשים, אפילו הסכומים, הקטנים יחסית, של דמי החכירה יפסיקו להגיע. יש כאן חוסר חשיבה מדהים. בנוהג שבעולם מוכרים רכוש רק כשצריך כסף. אין לממשלה מספיק כסף? שתוציא מה שיש לה ותחדל. אין שום הגיון לבזבז את הארץ הזאת, כאן ועכשיו. אין לנו תחליף.
מבחינה כלכלית, כמעט ואין שטות יותר גדולה מזו. האם מישהו מאמין שמחירי הקרקע ירדו? מניין יופיע היצע נוסף של קרקע? כלומר גם מבחינת המחירים זוהי כמובן שטות. הגיוני יותר לבדוק מה מצב הקרקעות, הזמינות לבנייה, שכבר בידי הקבלנים. אם אומנם אין להם קרקע יהיה אפשר להשיג מחיר. זה כמובן אם הם גם עוסקים בבניה; בין ספקולציה אחת למשניה. בכלל מהו האינטרס הציבורי להעביר את הספסרות בקרקעות לאוסף של 'קבלנים'? למי זה דרוש? אם זה יצליח, חלילה, איפה נגור; המחירים יהיו בשמיים. כדאי לבנות לספסרים, עוד אולם למסחר, בבורסה, שיהיה להם במה לעסוק; אם לא מספיק להם. את הארץ הזאת נא להשאיר לנו ולנכדינו.
עניין נוסף הוא בזבוז המשאבים, ומדובר על כאלה שאין להם תחליף. כמה מגרשים יש בארץ שעומדים ללא שימוש. אלה מחכים לקוניונקטורה, מה הטעם להנציח את השיטה? מי שצריך אדמה למגורים, לעסק, לתעשיה וכדומה; שישכור או יחכור אותה מהמדינה. במקרה זה לא יהיה טעם להחזיק אמות מיתרות, דמי החכירה ימנעו את האפשרות הזו. כך גם תימנע האנומליה של שימוש במקרקעין לצרכים שלא יועדו להם. מי שינסה לחסל את הלול שלו יואיל, בטובו, להודיע למחכיר שאין לו צורך בקרקע; ויחזירה. לא יתכן ששכונות של 'לולים' יהפכו בין לילה לבתי כל בו. יש, לעיתים קרובות, אזורי מסחר ריקים. מי שחוכר קרקע ישתמש בה, אך ורק, לפי החוזה.
יש עוד יתרון עצום, במעבר להחכרה. כיום מי שרצה להקים מפעל חייב להשקיע הון בקרקע, ואז כל בעל בית מלאכה צריך להפוך לסוחר בנדל"ן. למה? הוא בס'ה רוצה לבצע תוכניות לייצר מה. אתם מבינים איזה הקלה זו תהייה ליזמים? באשר לדירות מגורים יביא הדבר למהפכה רצינות; ואם נשתמש בה נכון, היא תהיה חיובית. ראשית ההשקעה שתידרש להשגת דירה תהיה מחצית, ואף פחות מאשר כיום. מדובר על עלות הבנייה בלבד. עבור עלות הקרקע תשולם דמי חכירה, שנתיים. הממשלה תוכל להסתפק בדמי חכירה נמוכים; היא אינה מוכרת, היא משכירה.
מוצע לאסור, בחוק, העברת קרקעת שבבעלות המדינה לזולתה. זה יחול גם על גופם סטטוטוריים כמו הרשויות המקומיות. הוא הדין למכורה של חברות ממשלתיות, אם תימכרנה זה יעשה ללא המקרקעין שבבעלותה.
כללית, רצוי בראש ובראשונה, לעשות סדר במינהל מקרקעי ישראל. כדאי אחת ולתמיד, לדעת מי מחזיק את הקרקעות של המדינה, ומה הוא עושה בהן. אני מניח שהמינהל אינו יודע מי תפס את חופי הכנרת. לפחות היו גובים דמי שימוש. ואלה לא נכסי המדינה, היחידים, לתוכם פלשו. קודם תשגיחו על מה שקיים. עקרונית יש מספיק אדמות מדינה בידי גורמים פרטיים, השאלה היא מדוע? אולי כדאי להפריט את הפעולה שהיא השגחה, על נכסי המדינה?
