סיפור אמיתי: בהתפרעויות הקשות שהיו ביישובי הערבים בצפון, שמו לב שכפר ערבי אחד שקט לחלוטין. כשהלך כתב לבדוק זאת, שאל את תושבי הכפר אם אצלם הנוער לא יצא לזרוק אבנים בכביש הסמוך. יצאו, הייתה התשובה, אך ברגע שזה נודע להוריהם, יצאו אבותיהם, ו"הכניסו להם באבי-אביהם", ובכך נסתיימו האירועים עוד לפני שהחלו.
הבוקר, בין שטף המגנים את אירועי אתמול במואסי, דיבר גם ראש מועצת חבל עזה. כמובן שגינה את האירועים, וטען כי אלה קיצונים שבאו מבחוץ, ואנשי החבל הם לא אלימים. מילים, מילים, מילים.
אדוני ראש מועצת חבל עזה: היה על אנשי גוש קטיף, ואתה בראשם, לצאת כבר לפני ימים לאותו מבנה עליו השתלטו קבוצת בני נוער קיצונים, ולזרוק אותם משם, חזרה לביתם. לא לגנות, לא להתנער, וגם לא לחכות לצבא שיעשה זאת.
כך לגבי כל מתיישבי יש"ע, המגנים את הקיצוניים, את "נוער הגבעות" אך נהנים שמישהו עושה בשבילם את העבודה השחורה. אם לא תוקיעו אותם מקירבכם, פיזית, אתם שותפים, אתם אחראיים. אל תטרח לגנות מעשים, בנצי ליברמן, תעשה מעשה. לגינויים ממילא כבר אין איש מאמין.
ולתשומת לב כלל פעילי מתנגדי ההינתקות. יש ביניכם קיצונים שאין להם גבולות. ביום חמישי בבוקר (29.6.05), הקבוצה ששפכה שמן ודוקרנים בכביש מספר 1, עשתה מעשה קיצוני שגובל בניסיון לרצח. יש עוד פעילים בין מתנגדי ההינתקות היודעים מיהם. אם אותם אלה היודעים על מבצעי פעולות קיצוניות אינם מונעים אותן, פיזית, הם אשמים לא פחות. דם ההרוגים שיהיו במאבק אידאולוגי זה, וברור שיהיו הרוגים, על ידיכם. רק בנס לא היו הרוגים אתמול, וקבלתם פסק זמן קצר נוסף.
ואל תטרחו לגנות.
