אני רוצה קודם כל להודות לכם על כך שאתם מתמידים לקיים את הכנס הזה בירושלים. כנס מסוג זה, שעוסק בבחינת מצב המשק והחברה בראייה רחבה, ראוי שיתקיים בבירת ישראל ולא במקום אחר. אני רוצה להודות לכל מי שעסק בארגון הכנס הזה ולכל משתתפי הכנס שהתפנו מעיסוקיהם והקדישו זמן לחשיבה משותפת על עתידה של מדינת ישראל.
אנחנו חיים בעידן של שינויים עצומים. העולם כולו משתנה מול עינינו. הכלכלה העולמית משתנה מן היסוד. המזרח התיכון משתנה, ודי להזכיר את התפניות הגדולות שחלו לאחרונה בעירק ובלבנון.
גם ישראל עוברת שינויים מפליגים. חלקם נובע מהשינויים העולמיים והאזוריים. חלקם שינויים שאנחנו יוזמים ומחוללים, משום שברור לנו שהמצב הקיים אינו משרת אותנו יותר.
מהיום הראשון שלי בתפקיד היה לי ברור שאסור לנו להסתפק במה שקיים. אני לא מוכן לשבת על הכסא ורק לכבות שריפות ולפתור משברים. לא לשם כך בחרו אותי.
לקחתי על עצמי את האחריות לחולל שינויים בכל תחום בו הם דרושים, כדי להביא את החברה הישראלית למצב טוב יותר בעתיד. אנחנו באמצע העשייה.
הממשלה בראשותי הובילה וממשיכה להוביל רפורמות מקיפות כמעט בכל תחומי העשייה הכלכלית. פעלנו בנושאים שבהם בעבר דיברו הרבה ועשו מעט. למרות שאני מעולם לא נמניתי על אלה שלא העריכו את העשייה הגדולה שהייתה בעבר, כי היתה כאן עשייה גדולה, עובדה שהגענו להישגים אדירים ולא בתנאים קלים. חלק מהם דברים שמאז קום המדינה איש לא העז לגעת בהם.
הפרטנו את אל-על, את צים, את בנק דיסקונט ואת בזק. אתמול קיבלנו החלטה, בדיון משותף עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, לרכז מאמץ במכירת בנק לאומי - ולהפנות את הרווח מכך לצמצום החוב הלאומי שלנו.
התחלנו רפורמות מבניות במשק המים, בנמלים, בשוק ההון ובבנקאות, בקרנות הפנסיה ובמשק האנרגיה, לרבות המעבר לגז טבעי ובניית מפעלי התפלת המים שיתחילו לפעול השנה.
עשינו שינוי דרמתי בשוק העבודה על-ידי צמצום מספר העובדים הזרים ועידוד יציאה לעבודה של אוכלוסיות המסוגלות לכך.
אנחנו משנים את המשק הלאומי מן היסוד והופכים אותו למשק מודרני, המותאם לתנאי הפעילות של המאה העשרים ואחת ולהשתלבות בכלכלה הגלובלית.
אנו בעיצומו של מאמץ לשינוי מן היסוד במערכת החינוך, על-פי ההמלצות של כוח המשימה הלאומי, בראשות שלמה דברת, צוות שמיניתי יחד עם שרת החינוך.
הממשלה מוכנה להקציב מיליארדי שקלים למימון הרפורמה הזו. אנחנו אומנם נתקלים בקשיים לא קלים, במאבק שמנהלים ארגוני המורים, אבל אנחנו גם השנה כבר מתחילים ב- 3 רשויות לבצע את הרפורמה. היינו יכולים לעשות הרבה יותר, כמובן, אבל החלטנו להתחיל, גם באופן מצומצם יותר. אנחנו מתחילים את הרפורמה, כפי שאמרתי, ואני מבטיח לכם שהיא תיושם בשנים הקרובות.
השינוי הגדול ביותר שאנחנו מבצעים הוא יישום תוכנית ההינתקות. אנחנו היינו חייבים לקחת את היוזמה לידינו. עמדנו בפני מצב שבו יכולנו להיות או מובלים או מובילים. והחלטנו להוביל.
עשינו החלטה של סדרי עדיפויות- אנו יוצאים מרצועת עזה - אזור שאין שום סיכוי לבסס בו רוב יהודי ושברור לכולם שבאף הסדר קבע לא יהיה חלק ממדינת ישראל. במקביל אנחנו מפנים את עיקר המאמצים שלנו לאזורים החשובים ביותר להבטחת קיומנו - הגליל, הנגב, ירושלים רבתי, גושי ההתיישבות ואזורי הביטחון.
יזמתי את ההינתקות משום שהיא הכלי הטוב ביותר לשינוי יסודי במצב הלאומי של מדינת ישראל. ליציאה מעזה תהיה השפעה חיובית מכרעת על כל תחומי החיים בישראל: הביטחון, הכלכלה ואיכות החיים במדינה. אני אומר בביטחון - ההינתקות מעמידה את ישראל במצב טוב יותר בכל תרחיש אפשרי והיא תתבצע על-פי לוח הזמנים שנקבע, החל מעוד שבעה שבועות.
האתגר הראשון שניצב בפנינו הוא האתגר הביטחוני. ההינתקות יכולה לסייע לנו לבלום את הטרור, ובוודאי שהיא תאפשר לנו להילחם בטרור בצורה אפקטיבית וטובה יותר.
יש סיכוי אמיתי, שההינתקות תהווה תמריץ לצד הפלשתיני לבלום את מתקפת הטרור. בפעם הראשונה יצטרכו הפלשתינים לבחור: האם הם רוצים להתחיל לבנות או להמשיך להרוס, האם הם מוכנים ויכולים להשתנות בעצמם, או שהם רוצים להמשיך ולהתבוסס במדמנה של שנאה והסתה, אשר תוביל את האוכלוסיה שלהם לעוני ולסבל. יש להם באמת הזדמנות. חבל שיחמיצו אותה.
יש בחברה ובהנהגה הפלשתינית כוחות מתונים שרוצים לעשות את הבחירה הנכונה. ההינתקות יכולה לעזור להם והיא המבחן האם הם יכולים להנהיג, האם יש או אין פרטנר. אם הפלשתינים ייכשלו, ויבחרו, שוב, בדרך המלחמה והטרור, ישפר ביצוע ההינתקות באופן משמעותי את יכולתנו להתמודד ביעילות עם הטרור.
מטרת הטרור היא, בין השאר, לגרור את הקהילה הבינלאומית להתערב באופן פעיל נגד ישראל. ההינתקות בלמה את המגמה הזו ושינתה את הכיוון המדיני. כעת ברור לעולם כולו שישראל מוכנה לתרום את חלקה ולעשות וויתורים כואבים באמת. כעת מופנית הדרישה של מדינות העולם אל הפלשתינים - לפרק את ארגוני הטרור, להפסיק את ההסתה, להשליט חוק וסדר ולהתמקד בבניית החברה הפלשתינית ולא בהרס של מדינת ישראל.
ההינתקות ביצרה את הברית האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב. יש הסכמה בינינו לבין ארה"ב על הצעדים המיידיים הנדרשים, על ההתקדמות במתווה מפת הדרכים ועל הדרישה הבלתי מתפשרת שהפלשתינים ימלאו את כל התחייבויותיהם כדי להתקדם הלאה.
אבל חשובה מכל היא ההבנה שהגענו אליה עם האמריקנים שבמשא ומתן על הסדר הקבע הם יתמכו בעמדותינו בשתי סוגיות חיוניות להבטחת עתידנו - הישארותם של גושי ההתיישבות בשטח ישראל ומניעת כניסת פליטים פלשתינים למדינת ישראל. וזה, כמובן, לצד של שורה של נושאים נוספים המופיעים בהסכם ביני לבין הנשיא בוש. אף ממשלה לא הצליחה להשיג התחייבויות כאלו מהממשל האמריקני בעבר.
ההבנות האלו, שהן התחייבות כתובה וחתומה של נשיא ארצות הברית, ושאושרו ברוב מוחץ על-ידי שני בתי הקונגרס, הן הערובה הטובה ביותר להבטחת אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
תוכנית ההינתקות היא הבסיס לשינוי אסטרטגי במצבה של מדינת ישראל, במקביל לשינויים שחלים במזרח התיכון. כבר היום אנו רואים שינוי ביחסינו עם מצרים, החשובה שבמדינות ערב. דוגמא טובה לכך ראינו היום בחתימה על הסכם הגז הטבעי.
להינתקות, למרות שאינה אירוע כלכלי במהותו, יש כמובן גם השפעה כלכלית גדולה וחברתית גדולה. שמעתי את הטענות כאילו את הכסף שהושקע בתוכנית ההינתקות ניתן היה להשקיע בנושאים חברתיים.
כנראה שצריך להזכיר למי ששכח שאנחנו החלטנו - בממשלה ובכנסת - להחריג את ההינתקות מיעדי הגירעון וההוצאה הממשלתית בגלל האופי המיוחד והחד פעמי שלה. לכן, אני לא חושב שצריך להסביר פה שההשקעה בהינתקות לא יכולה להיות מופנית לשום מטרה אחרת. דווקא מימוש תוכנית ההינתקות יאפשר הסטת משאבים שמופנים לביטחון שוטף לטובת בניית החברה בישראל והקטנת הפערים שבתוכה. זו הדרך הכלכלית והחברתית הנכונה.
אני חושב שההינתקות היא אחד מהצעדים בעלי ההשפעה הכלכלית המוצלחים ביותר שבוצעו בישראל. די לבדוק את ההשפעה שהייתה להינתקות על הצמיחה במשק הישראלי עוד לפני שבוצעה. אני חושב שהמומחים שלכם העריכו את פירות ההינתקות בשני אחוז תוצר לשנה.
אין ספק כי העלייה הדרמתית בתיירות, בהשקעות הזרות, בצריכה, נובעת בעיקר מהאופטימיות בתחום המדיני. לא במקרה חזרנו בשנתיים האחרונות לצמוח וחזרו המשקיעים הזרים.
וכל זה עוד לפני שנכנסנו לניתוח שלכם על חלום הבלהות של אי ביצוע תוכנית ההינתקות עם כל ההשלכות שיהיו לכך על מעמדנו המדיני ועל היחס אלינו בשוקי העולם.
השינוי שאנחנו מובילים אינו קל לביצוע - לא בהינתקות ולא ברפורמות הכלכליות והחברתיות. בכלל, שינוי הוא אף פעם לא קל. לא קל להשתנות, ועוד יותר קשה להוביל שינויים כל כך דרמתיים ויסודיים. אבל לנו אין את הפריווילגיה להתעלם מהמציאות המשתנה.
לכל שינוי יש מתנגדים. יש את אלה שאינם מבינים את הצורך בשינוי ורוצים לדבוק בקיים ובמוכר, גם אם הוא רע, על-פני אי-הוודאות של העתיד. יש כאלה שדבקים באמונה התמימה שבסוף הכל יסתדר כמו שרצינו.
יש גם תמיד כאלה שמתנגדים לשינוי מתוך אינטרסים אישיים ופוליטיים. זו חולשה אנושית מוכרת. קל להעדיף את האינטרס האישי על-פני טובת הכלל. אני אינני חושב שצריך להתייחס לכך יותר מדי, או לתת לזה משקל בקביעת המדיניות הלאומית.
ויש, כמובן, את אלה שנפגעים ישירות מהשינוי, מכל שינוי. כך המתיישבים המקוריים של חבל עזה וצפון השומרון, שהם ברובם אנשים נפלאים, מיטב החברה הישראלית. אני כואב את כאבם ומכבד את המחאה שלהם, גם כאשר היא קשה ביותר. אני רוצה להגיד לכם: אני אוהב את האנשים הללו, אני אוהב אותם גם כשאני שומע את קולות הכאב והמחאה שמופנים נגדי אישית.
אבל, עם כל הכאב וההבנה, אסור להירתע מהשינוי החיוני הזה. גורלה של המדינה כולה מוטל על הכף. חייבים לצאת מעזה כדי לבנות את ישראל.
אני יכול להגיד לכם שנעשתה עבודה עצומה כדי להבטיח שלכל מתיישב שירצה בכך יש פיתרון שמותאם לפי צרכיו. אם בפיצוי כספי למי שרוצה בכך, אם בהכנת דיור זמני, אם בשכירת דירות, אם בהכנת מקומות ליישובי קבע ושטחי עיבוד לחקלאים. יש פיתרון לכל מי שרוצה. יש מקום לכל אחד מהמתפנים. מקום בארץ. מקום בלב.
אני מפריד הפרדה מוחלטת בינם לבין אותן כנופיות קיצוניות, שמנסות להטיל אימה על החברה הישראלית ולקרוע אותה לגזרים, בדרכים של אלימות נגד יהודים וערבים, פגיעה ברגשותיהם של המוסלמים ובסמליהם, בריונות וסרבנות. זו לא דרכה של היהדות. זו לא דרכה של ההתיישבות. זו לא דרכה של ישראל.
אנחנו נטפל בתופעות האלה ביד קשה, משום שהן מאיימות על עצם הקיום שלנו כאן, כמדינה יהודית ודמוקרטית. כך פעלנו אתמול וכך פעלנו גם היום במלון בגוש קטיף אותו פינינו. אני רוצה לחזק מכאן את שוטרי משטרת ישראל ואת חיילי צה"ל שמבצעים את המשימה הקשה והחשובה הזו. אנחנו לא ניתן לאף אחד להרים את ידו על חייל בצבא הגנה לישראל או על שוטר במשטרת ישראל.
כל מי שהמדינה הזו חשובה לו - ויש לו השפעה ציבורית - חייב לקום ולומר אמירה ברורה נגד התופעות הללו.
אני יכול להבטיח לכם שאני לא אירתע מביצוע היציאה מעזה בגלל האיומים וההפחדות של מתנגדי הפוליטיים. אני שומע איך מתכננים את הדחתי הפוליטית, את הפלת הממשלה. אני לא מתייחס לה יותר מדי ברצינות. אבל - חבל שזה טיבם של החיים הפוליטיים שלנו. עמדתי כבר במבחנים קשים, גם קשים מאלה. צריך ברגעים כאלה לפעול בקור רוח, ולבצע בנחישות את מה שאתה מאמין בו. וכך אעשה.
לפנינו תקופה קשה של כאב פנימי גדול. אני משוכנע שאלו צירי הלידה של תקופה טובה יותר, שבה נעמוד, חזקים, מלוכדים יחד, נבנה משק משגשג, נבנה חברה בריאה, תרבותית וצודקת יותר, ובעיקר נבטיח לעם ישראל עתיד של שקט, ביטחון ושלום.
אני בטוח שבעזרת השם נצליח בכך. תודה רבה לכם.
