רקע עד לתחילת שנות ה-90 היה נהוג מס אחוזי על מוצרי הדלק. בעקבות רפורמה במיסוי מוצרי דלק שהוביל בשעתו משרד האנרגיה והתשתית, נערכו מספר שינויים במיסוי על מוצרי דלק שעיקרם:
- שינוי שיטת המיסוי ממס אחוזי למס קצוב (מס בסכום קבוע).
- אבחנה בסכומי המיסוי בין מוצרי דלק המיועדים לשימוש לצרכי הסקה לבין מוצרי דלק המיועדים לשימוש בתחבורה.
המודל שאומץ כתפיסת מיסוי דלק היה המודל האירופי (בהתאם לשיטת קביעת מחירי מוצרי הדלק על-פי המחירים בדרום מערב אירופה) אשר על-פיו מוטל מס גבוה יחסית - כ-70% ממחיר המוצר - על מוצרי דלק לשימושים אוטומוטיביים (תחבורה) ומס נמוך יחסית - כ-5%- - על מוצרי דלק המשמשים להסקה. במאמר מוסגר יצויין, כי על דס"ל לתעופה אזרחית לא מוטל בלו על-פי אמנות בינלאומיות, וכן לא מוטל בלו על נפטא המשמשת כחומר גלם בתעשיה הפטרוכימית.
העיוות במיסוי הסולר להלן סכומי המס על מוצרי דלק שונים, לפי סוג שימוש ושיעור המס ממחיר שער בז"נ (המחיר הסיטונאי של מוצרי הדלק בשער בית הזיקוק). ההשוואה בין סכומי המס תסייע להבין את העיוות הקיים במיסוי על הסולר:
מוצרי דלק לשימושים אטומוטיביים
- בנזין 95 אוקטן נטול עופרת: 2,115.5 ש"ח ל-1000 ליטר, 137% ממחיר שער בז"נ;
- סולר לתחבורה: 362.3 ש"ח ל-1000 ליטר, 43% ממחיר שער בז"נ
דלק להסקה;
- סולר להסקה: 424.6 ש"ח לטון, 44.8% ממחיר שער בז"נ;
- מזוט: 11.8 ש"חח לטון, 1.8% ממחיר שער בז"נ
[מקור הנתונים: מבנה מחיר, מינהל הדלק]
חוסר האבחנה והמיסוי האחיד על הסולר לתחבורה ולהסקה יוצרים למעשה עיוות כפול :
מצד אחד, התעשיה משלמת על יחידת אנרגיה המיוצרת מסולר מחיר גבוה פי כמה וכמה ביחס לאותה יחידת אנרגיה המיוצרת ממזוט. הדבר יגרום לתעשיינים, לחקלאים ולשאר היצרנים במשק המשתמשים במערכות הסקה להסב מערכות לשימוש במזוט שהוא דלק מזהם ותכולת הגפרית שבו כ-2% ביחס לסולר להסקה שתכולת הגפרית שבו 0.2% בלבד.
מצד שני, ההבדל בין המיסוי הגבוה על בנזין והמיסוי הנמוך יחסית על סולר גורם להבדל של ממש בעלות הנסיעה בין רכב בנזין ורכב דיזל, לטובת רכב הדיזל. הדבר גורם לחוסר רציונליזציה ברכישת כלי רכב ומעבר לשימוש ברכב דיזל שהינו מזהם סביבתי יותר מכלי רכב המונעים בבנזין, בעיקר בכל הנוגע לפליטת חלקיקים ותחמוצות חנקן ולריבוי נסיעות (בשל השימוש הזול ברכב דיזל) המגבירות את העומס על מערכת הכבישים. לפיכך, מיסוי גבוה של סולר תחבורה מוצדק היות ומבחינה כלכלית ניתן באופן זה להפנים את העלות ההשפעות החיצוניות הנגרמות על-ידי השימוש בסולר תחבורה באופן יחסי לנסועה ברכב דיזל.
תיקון העיוות בשימוש בסולר על-ידי תיקון העיוות במיסוי ניתן לתקן עיוותים אלו בשימושי הסולר באמצעות יצירת מיסוי שונה לסולר תחבורה (העלאתו לרמה קרובה למס המוטל על בנזין) ולסולר הסקה (הפחתת המס והורדתו לרמת המס המוטל על המזוט). מיסוי מפלה מעין זה מקובל במרבית מדינות ארה"ב ובכל מדינות האיחוד האירופי ומחייב ליווי של מערכות הסברה, פיקוח ואכיפה שתמנע "זליגת" שימושים בין סוגי סולר (שימוש בסולר הסקה לצרכי תחבורה).
סיכום - במדינות האיחוד האירופי וחלק גדול ממדינות ארה"ב מונהג מיסוי מפלה על סולר לתחבורה, לעומת סולר להסקה ופערי המיסוי בין סולר לתחבורה לבנזין קטנים. בישראל ישנם הבדלים גדולים בין המס המוטל על הסולר למס המוטל על הבנזין ופערי מס אלה גורמים להבדלים גדולים במחיר לצרכן. כתוצאה מכך מעדיפים צרכנים רבים כלי רכב המונעים בסולר, הגורמים לפגיעה ניכרת באיכות הסביבה ובבריאות הציבור. השפעות חיצוניות אלו אינן מגולמות כיום במיסוי על הסולר.
- צרכני הסולר להסקה בתעשיה, בחקלאות, במשקי הבית ובשאר ענפי המשק משלמים עבור אנגיה המופקת מסולר מחיר גבוה יותר מאשר אותה יחידת אנרגיה המופקת ממזוט. הבדלי עלויות אלו נובעים מהמיסוי הכבד יחסית המוטל על הסולר להסקה ויגרמו להסטת ביקושים לשימוש בדלקים כבדים הפוגעים באיכות הסביבה.
- העלאת הבלו על הסולר לתחבורה תייקר את ההוצאה על שירותי הובלה יבשתית במידה לא משמעותית, כיוון שמשקל עלות הדלק בסך הוצאות ההובלה נמוך מ-10%, ומשקל ההובלה בעלויות הייצור עומד על אחוזים בודדים.
- העלאת רמת המיסוי על סולר והשוואתו לרמת המיסוי על בנזין, מחייבת השוואת אגרות הרישוי של כלי רכב המונעים בבנזין וכלי רכב המונעים בסולר.
- יצירת מיסוי מפלה בין סוגי הסולר מחייבת מערך הסברה, פיקוח ואכיפה דומים למערכים שמפעילים רשויות המס האיחוד האירופי למניעת זליגת שימושים ושימוש בסולר הסקה זול לתדלוק כלי רכב.
לאור האמור לעיל נראה, כי העלאת הבלו על הסולר על-ידי משרד האוצר באופן אחיד, ללא אבחנה בין סולר הסקה לסולר תחבורה, הינה מהלך שגוי אשר ינציח את העיוותים שהוצגו לעיל. מאידך, אין ספק כי שביתת המובילים איננה מוצדקת. האוצר צריך לתקן את העיוותים בשוק הסולר ולבצע מהלך מלא של הפרדת מיסוי בין סוגי הסולר השונים ללא חשש מהמרבק הציבורי הצפוי.