'עד כאן' הייתה כותרתו של המאמר מאת דן מרגלית ב'מעריב' בבוקר יום רביעי 03.03.04. המאמר היה חלק מהילולה תקשורתית בניצוחם של דן מרגלית ובן כספית ובו סיפור, נכון עובדתית והזוי לגמרי בהקשריו.
לפי הסיפור עסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה מ-29.01.04להחזרת אלחנן טננבוים לישראל לא הייתה אלא טובה אישית של אריק שרון לגרושתו של אלחנן טננבוים שעם אביה הקשיש, שמעון כהן, היו למשפחת שרון קשרים כלכליים לפני 20 שנה. מבלי להזכיר לקוראים שקשרים אלה שהסתיימו סופית במאבק משפטי לפני 12 שנה.
יש כמובן לתהות מה חשבו שני הכתבים כאשר העזו להלעיט אותנו בלוקשים שכאלה, ליצור סיפור מקומץ עובדות לא רלוונטיות ושפע פרשנות ספקולטיבית שאין בהם שום הוכחה לשחיתות. הרי בשחיתות יש מי שנותן ומי שמקבל ולא ברור מה בדיוק יכל אריק שרון לקבל מאותו הקשיש שמעון כהן תמורת שחרור חתנו לשעבר אלחנן. כנראה שכולנו, קוראי העיתון, מטומטמים. אבל יש מקום לחשוד גם בכשרות הכוונות של הכותבים עצמם.
עסקת הטיעון עם אלחנן טננבוים נבעה 'מהאינטרס החיוני שיש לחשיפת מלוא הפרטים בהקשריה הביטחוניים' כך נימק היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז את העסקה בבג"צ כמענה לעתירות שהוגשו בנושא. כך פורסם במקביל, בידעה שולית קטנה מאת שמואל מיטלמן באותו היום ממש ב'מעריב'. חזקה על עיתונאים בכירים כדן מרגלית ובן כספית שידעו לפחות חלק מעברו הביטחוני המורכב והבעייתי של אלחנן טננבוים - עבר שוודאי גזל שינה מעיני קברניטי מערכת הביטחון. הידיעה מה בדיוק סיפר אלחנן טננבוים לשוביו הייתה בעלת חשיבות עליונה ביטחונית, כלכלית ואלי גם מדינית. החשש שמה שהצליח, אולי, להסתיר מחוקריו עד כה יחשף בהמשך היא לבד מצדיקה את העסקה עם החיזבאללה. אם לא ידעו מכך דבר והעדיפו לעסוק ברכילות הם מביישים את עצמם כעיתונאים. אם ידעו ועדיין העדיפו רכילות זולה הרי פשוט 'עבדו עלינו בעיניים'.
יש הרבה נושאים הראויים לעיתונות חוקרת אמיתית בכל הקשור לאלחנן טננבוים. כיצד, למרות אישיותו הבעייתית, קיבל את הסיווג הביטחוני הנדרש והועסק בכמוסים שבסודות ישראל. כיצד קיבל מינוי של מילואים בתנאי קבע באגד ארטילרי בפיקוד צפון. מה ידע וכיצד פעל 'המוסד' המהולל שלנו. מדוע התדיינה ממשלת ישראל עם ארגון טרור כחיזבאללה ולא עם ממשלה ריבונית כממשלת לבנון האחראית לכל הנעשה בארצה. אם מישהו במדינת ישראל היה מעוניין בהסחת דעת הקהל מכל השאלות הכואבות האלה הוא חייב תודה עמוקה למרגלית וכספית שהעסיקו אותנו בכל השוליים הלא רלוונטיים של הפרשה שעות נוספות רבות.
'הנוהל היה תקין' סיכם שלשום מבקר המדינה אליעזר גולדברג הקפדן והדקדקן את ממצאיו בנושא נוהל קבלת ההחלטות בפרשת טננבוים. כך בפשטות בלי אבל ובלי הסתייגות.
לאחר שהעיתונאים מרגלית וכספית ב'מעריב' התייחסו לכולנו כמטומטמים, סילפו עובדות לא רלוונטיות לכדי הכפשה מרושעת של איש ציבור, הסיטו את התקשורת מסוגיות האמת של פרשת טננבוים לרכילות זולה והזויה, רגע לפני שהם יוצאים לעוד 'קמפיין' נגד השחיתות הם צריכים פשוט לבקש סליחה מכולנו וכן, גם מראש הממשלה.