אני יהודיה, בת קיבוץ ומתנחלת ואני לא מתנצלת.
אני לא מתנצלת על היותי יהודיה.
אני לא מתנצלת על היותי בת קיבוץ בית אורן.
אני לא מתנצלת על היותי מתנחלת.
וכן, אני לא מתנצלת שארץ ישראל שייכת לי ולעם היהודי כולו.
אני לא מתנצלת ואין בכוונתי להתנצל בעתיד.
שימעו בקול גדול: זוהי הארץ שלי, לא אוותר עליה, לא אתן שיחלקו אותה, לא לאויב ולא לידיד.
נאבקתי בגאווה נגד הסכמי אי-השלום עם מצרים ואמשיך ואאבק נגד אי-השלום עם התושבים הערביים היושבים בשטחי ארץ ישראל שבידינו.
לא אזוז מרצוני, לא אקבל עלי שום חוק בלתי-חוקי בעליל, המגרש יהודי מאדמתו והמכריז על אדמתי כאילו "אינה שלי".
תקשיבו טוב כולכם. "שלנו היא" כולה שלנו ומי שירצה לחיות בה ב"ארץ הקודש", ידע ששייכת היא לעם היהודי ובתנאי זה יוכל לחיות בה.
מודעת אני שחלקים גדולים מארצנו נגזלו מאיתנו בעבר הרחוק והקרוב. לא עוד, לא בשום תנאי, לא בשום פיתוי, לא בשום חוק, ולא, לא אקבל עלי את חוק הגירוש של ממשלה חולפת, כנסת קצרת ימים (ורבת מתנות) ותקשורת ששונאת את עצמה. כן אקבל עלי את מצוות הוריי שחזרו לארצם וידעו ששלהם היא, והורישו לי חלקת ארץ קטנה לשמור עליה לילדותי ולעם היהודי כולו.
אחי היהודים, ששכחתם את חובכם לעם ולארץ, שרוצים אתם "שיאהבו אתכם הגויים" בכל מחיר גם במחיר התאבדותנו בארצנו, אעצור אתכם. לא באלימות, אלא בנחישות צדקתי, בהמוניי בית ישראל שיצאו כמוני וימנעו מכם להפיל על כולנו חורבן.
אתם מהלכים עלינו אימים בגידופיכם, במכותיכם, באיומיכם ב"שמפניות" שלכם המנסות לשסות את העם בנאמני ארץ ישראל אבל לא תוכלו לי, ולמרבית העם היושב בציון.
נלחם בכם בכלים שלנו: נשב בכבישים, נגיע למקומות הגירוש, נחסום בגופנו את החיילים והשוטרים - אלו שיהיו מוכנים להמיט חורבן על עמם למען הרגע. נחסום את המדינה, ניכנס בהמונינו לכלא וכמו שמהטמה גנדי גירש את הבריטים מארצו נגרש אנחנו את התבוסתנים, מהשלטון ונחזיר לעם את גאוותו. ולארץ את בטחונה באהבתנו ומסירותנו.
אני לא מתנצלת על כלום.
ואל תתנצלו בשמי - רבנים, חברי כנסת וקצינים במיל'.
גאה אני באהבתי את אדמתי, את עמי ואת תורתי. להם, ולהם בלבד, אשמור אמונים.
יהודיה גאה:
רותי בן-חיים, גינות שומרון
