ההינתקות, החוק והמוסר האוניברסלי

מתיישביה היהודים של רצועת עזה אמורים להיות מגורשים, בין השאר, על-ידי אותם אנשים שעודדו אותם להתיישב שם. צעד לא מוסרי בפני עצמו. אם אותם מקבלי החלטות הגיעו למסקנה שטעו בעבר, אליהם להסיק מסקנות ולהתפטר. לכל הפחות, עליהם לאפשר משאל עם. אך לא, אנשים בלתי מוסריים שתמכו בעבר בהתיישבות ברצועת עזה, עכשיו באופן לא מוסרי, מורים על גירושם, משל היו המתיישבים וילדיהם - חיילים בשח-מט, ולא בני אדם. מתיישביה היהודים של רצועת עזה התיישבו בשטח שלפי חוקי המדינה והחוק הבינלאומי אינו שטח של מדינת ישראל ולפיכך קיים קונצנזוס משפטי בעולם (חוץ מאשר בישראל) שהתיישבותם שם הינה בגדר הפרה של החוק הבינלאומי. רכישת קרקעות מתושבים הנתונים למרות ממשל צבאי בידי אזרחים מהמדינה הכובשת פסולה מבחינה מוסרית לא פחות מאירוע בו קצין יוזם יחסי מין עם פקודותיו. בשני המקרים אין ביטחון שהפעולה בוצעה מרצון חופשי. המתיישבים היהודים ברצועת עזה ישבו על אדמה שנקנתה בצורה זו, או על 'אדמת מדינה' (וברור שלא של מדינת ישראל...) או על קרקע שהופקעה לטובתם... מגורשיה היהודים של רצועת עזה החיים בה פחות מארבעים שנה אמורים לקבל פיצויים בעוד מגורשיה הערביים של ישראל לא זכאים לכלום על אף שחיו כאן מאות ואלפי שנים. בשטחים הכבושים כולל מזרח ירושלים ישראל עושה כבתוך שלה, לא מאפשרת הרחבת ישובים ערבים, מגרשת תושבים ערבים מביתם, והורסת בתים שנבנו "שלא כחוק" (כי אין חוק שמתיר הרחבת ישובים לערבים מאז 1967...) ללא שום פיצוי. השנאה הפלשתינית כלפינו, ברובה, היא תוצאה של מדיניות גזענית זו. הטרור הפלשתיני הוא רק תוצר לוואי של השנאה. פעמים רבות משווים הפלשתינים את ישראל לנאצים בשל מעשיהם בשטחים הכבושים, ויהדות העולם, ולא רק היא, מגנה אותם. הפלשתינים מצדיקים את טיעוניהם בברוטאליות הגזענית של השלטון הישראלי בשטחים. מה נלין עליהם? - חלק מהמתיישבים היהודים ותומכיהם עונדים על דש בגדם תלאי בצורת מגן דוד, ומשווים את מעשי שרון לנאצים, על זוועות הרבה יותר קטנות מאשר אלו הנעשות כלפי הפלשתינים יום יום... נפתח את ליבנו להבין את הסבל והכאב של מתיישביה היהודים של רצועת עזה, ונוכל אולי להבין גם עד כמה כפול ומכופל הסבל של תושביה הערביים של הארץ הזו שנעקרו מביתם, ובא לציון גואל...