נו, אז מה אתם אומרים, חברי הכנסת אחרי הכל מגיעים להחלטות נכונות. האמנם? והאם לטווח הארוך?
אני מדבר על החלטת ועדת הכנסת מאמש לפיה עמיר פרץ צריך להחליט אם לעזוב את ההסתדרות או את הכנסת. אמש אחרי דיון סוער אישרה הוועדה לקריאה ראשונה שלוש הצעות חוק שיזמו חברי הכנסת (גדעון סער (ליכוד), טומי לפיד (שינוי), יולי אדלשטיין (ליכוד) ואריה אלדד (האיחוד הלאומי) לפיהן עמיר פרץ אינו רשאי לכהן במקביל בשני התפקידים: חבר כנסת מחד-גיסא ויו"ר ההסתדרות החדשה מאידך-גיסא.
אז מה אתם אומרים, יש עוד סיכוי לחברי הכנסת שלנו? אחרי הכל אני לא בטוח שיש מי בתוכנו שחושב שכפל התפקידים חבר כנסת ויו"ר ההסתדרות החדשה הינו ראוי. לא מהפן שחבר כנסת ראוי שיתרכז בעבודת המשכן ולא מההיבט של ניגוד האינטרסים הפועל על הפרט המחזיק בכפל התפקידים.
האם מעשיו של חבר הכנסת עמיר פרץ כיו"ר ההסתדרות אינם מכוונים למיקסום היבחרותו כחבר כנסת? הרי מי שיטען אחרת נאמר לו שאת חברותו בכנסת הוא קיבל על חציונם הפוליטי של העובדים ועל מינוף עוצמתו כאבי אבות ראשי הוועדים בישראל. ובאילו שיטות השתמש עמיר פרץ על-מנת לשכנע את העובדים? והאם ההסתדרות כארגון עובדים ממלאת את יעודה כפי שהיינו מצפים ממנה לפעול?
אבל השאלה היא האם החלטת הוועדה מלמדת על תמורות ערכיות משהו בתפקיד המחוקק הישראלי? לא מניה ולא מקצתיה. העובדות הבאות שופכות אור אחר על מעשה הוועדה. חברי הוועדה אישרו הצעת פשרה של ח"כ רוני בראון שקבעה כי פרץ ייאלץ לבחור בין שני התפקידים עד שלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת, אם אלה יוקדמו, או עד שלושה חודשים לפני סיום כהונת הכנסת הנוכחית המוקדם מבין שני התאריכים.
עכשיו הכל ברור. שנת הבחירות בפתח וחברי הכנסת חושבים בחירות. נכון, מדובר בחיסול פוליטי, נכון הם "מפחדים" מעמיר פרץ ומעוצמתו הנגזרת כיו"ר ההסתדרות, ונכון שבימיו של הרשנזון (ליכוד) כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית חוק דומה לא עבר, הכל נכון, אבל לסיכום ההחלטה הזו ראויה ומלמדת איך ערכים מתקבלים במערכת הפוליטית בישראל, מתוך אינטרס אחד וברור מיקסום היבחרות ושליטה. לא אידיאולוגיה רחמנא ליצלן ולכן מורי ורבותי הטווח הקצר לא יכול להבטיח לנו כי נורמה של מנהל תקין לפנינו.
ולכן עד שתעבור הצעת החוק עוד חזון למועד. אבל אתם יודעים מה? אולי יהיה מי שיצעק כי ראוי להרחיב את מעגל התפקידים ולהגביל חברי כנסת מלמלא שני תפקידים ציבוריים. הגיע הזמן שאת תפקיד חבר הכנסת בישראל ימלאו חברי הכנסת בצורה ראויה יותר אבל לשם כך דרושה התעוררות של הציבור הישראלי.
