הנה דוגמא מאלפת לתעמולה חסרת בושה בעיתון ישראלי מוביל (הפעם היה זה עיתון "מעריב", בשבת האחרונה). המסר שהתעמולה נועדה להעביר: חיילים שמתנגדים להינתקות מוכרחים לבצע אותה בכל זאת.
במסגרת מה שנהוג לכנות "כתבה" על גרשון הכהן, שהופיעה ביום שישי, המסר הנ"ל מולעט בקוראים לא פחות מ-15 פעמים, מה שהופך את ה"כתבה", לתעמולה בוטה. הנה:
א) "מפקד אוגדת הפינוי, מתנגד אבל יפנה" (עמוד השער)
ב) "למרות הדילמה, ייתן תא"ל הכהן דוגמא אישית לחייליו" (עמוד השער)
ג) "מתנגד להינתקות - אבל יפנה" (ע' 3)
ד) "הוא מתכוון לתת דוגמא אישית לחייליו ולמלא המשימה" (עמוד 3)
ה) "הכהן מתכוון... למלא פקודה ולתת דוגמא אישית לחייליו" (עמוד 3)
ו) "זו דוגמא אישית מצויינת" (עמוד 3)
ז) "בדעתו לבצע את הפקודה ולהנהיג את חייליו... כמו קצין" (עמוד 3)
ח) "הכהן לא מתכוון לסרב פקודה, (או) לפרוש מתפקידו ברגע האחרון" (עמוד 3)
ט) "הכהן מסתייג מההינתקות, אבל מצדיע ומבצע" (מוסף שבת, ע' 1)
י) "הכהן... התיישר עם התפקיד וייתן דוגמה אישית למאות חייליו" (ע' 4)
יא) "מצדיע ומבצע... נותן דוגמא אישית, עושה את המוטל עליו" (ע' 4)
יב) "אם הוא, תת-אלוף, ...מבצע ...מיהו רב-הטוראי שיעז לסרב?" (ע' 4)
יג) "הוא יבצע את ההינתקות כמו גדול, אומרים בצה"ל" (ע' 4) (מי בצה"ל אמר זאת? מה שמו?)
יד) היום... זה כבר ברור. תא"ל גרשון הכהן... יבצע." (ע' 4)
טו) "כולם צריכים להתיישר, כשהם במדים, עם חובת הביצוע והדוגמה אישית" (עמ' 4)
זאת ועוד. רשימה ארוכה - ארוכה מדי - של סופרלטיבים הופיעו ב"כתבה", כדי לאפיין את גרשון הכהן, בניסיון לא מקצועי לחלוטין להפכו לדמות נערצת בעיני הקוראים. הנה:
מוכשר מאוד, גדול (x2), תעודת כבוד לצה"ל, המושג "ראש גדול" קטן עליו, פילוסוף יווני קדום, רהוט, מסובך, כלוא במדי זית של תת-אלוף ישראלי מיוסר, מרתק, עוצר נשימה, מוכשר מדי (x2), שולט בכל רזי הפילוסופיות, ידען, מבריק, בעל ראיית עולם מיוחדת וייחודית, מוסרי, נצחון עצום לצה"ל, מעניין, עמוס ניגודים פנימיים, המשימה העצומה... לא גדולה ממידותיו, הצלחה עצומה לו - לצה"ל - לכולנו.
הלזה יקרא עיתונות מקצועית במדינה דמוקרטית?
לא זו אף זו. הכתב/תועמלן הוא בן כספית - מי שנחשב כ"עיתונאי החצר" של לשכת שרון. כלומר, זהו עיתונאי המקבל סקופים מלשכת רוה"מ, שעיתונאים אחרים לא מקבלים. בזכות הסקופים הללו הוא מתקדם מבחינה מקצועית ולכן הוא נהפך אט-אט תלוי בסקופים הללו. אך בתמורה לסקופים, עיתונאי חצר כמו כספית "מחוייב" להציג את ה"חדשות" מעל דפי העיתון, באופן שנוח למי שמספקים את הסקופים - אריאל שרון וחבורתו. שהרי אילולא כן, כספית לא יישאר עיתונאי חצר זמן רב: עיתונאים רבים נושפים בעורפו והללו ישמחו לקבל את הסקופים תחתיו.
בן כספית הוא גם האיש אשר אחראי היה ל"בדיקה" שפורסמה ב"מעריב", אודות ממצאי הספר "בומרנג" בעניין מר שרון (מר דנקנר: האם ראוי היה שדווקא עיתונאי חצר כבן כספית יערוך את הבדיקה הזו???). הספר, פרי עטם של שני עיתונאים חרוצים ובעלי שם, הסיק כי בכל הנוגע לתוכנית ההינתקות, אכן, כפי שחשד מי מאתנו, עומק העקירה כעומק החקירה. ואולם, בתום "בדיקתו" של כספית, כמה לא מפתיע, הלה דווקא הגיע למסקנה כי... לא היו דברים מעולם - ממצאיהם של העיתונאים רביב דרוקר ועפר שלח בטלים כעפרא דארעא.
אל יתהללו העיתונים הגדולים האחרים - הם אינם יותר טובים מ"מעריב". בדומה - עמיתיו של בן כספית אינם טובים ממנו. כספית הוא רק משל.
