שיפוט פוליטי

חריגה ממדיניות התביעה

תוכנית ההינתקות עומדת בימים אלה בראש סדר העדיפויות הלאומי. גם המשפטי. לכן אין אולי פלא, כי גם המערכת המשפטית, על כל חלקיה, מגוייסת כדי לטפל בכל הבעיות הקטנות והגדולות העולות על הפרק. כולל טיפול בכ-1000 מפגינים שכבר נעצרו, וכולל ניסיונות לייצור הרתעה שתימנע מאלפים נוספים להתנגד שלא כחוק ליישום ההינתקות, מה שיכול להביא לסתימת תחנות המעצר. ובכל זאת, מיום ליום מתברר, כי אופן הטיפול המתוכנן במפירי החוק (לכאורה) חורג מהמדיניות המקובלת בישראל בכלל, ובאירועים - גם כאשר מדובר בסדרי גודל אלה - בפרט. עיקרון השיוויון המתחייב מכוח החוק, מופר בריש גלי. כל פוליטיקאי מן הימין, ו/או כל משפטן שמתריע מכך, מוקע ומסומן כאילו הוא מייצג פעילי ימין המסכנים את הדמוקרטיה. החריגה הינה לפחות בשניים: - בתי משפט בחצרי הכלא - מוקמות שתי שלוחות חדשות בחצרי הכלא. הן יופעלו תוך עשרה ימים. על-פי הצו, לבית משפט השלום בבאר שבע יהיה מושב גם במתחם המעצר אשל, באר שבע; ולבית משפט השלום בראשון לציון יהיה מקום מושב גם במתחם כלא איילון, רמלה. המטרה היא להפוך בתי כלא אלא לתחנות מעצר, ולשפוט בשיטחם חשודים בהפרת חוק; - שיפוט מהיר - הפרקליטות והמשטרה, וכן היועץ המשפטי לממשלה, פועלים לביצוע "שיפוט מהיר" בחשודים בהפרות סדר. המטרה כפולה: גם ענישה, וגם ניסיון להרתיע - על-מנת "לשכנע" את עשרות אלפי העבריינים בפוטנציה מלחרוג מהחוק. החשש במשטרה ובפרקליטות הוא מפני מצב שבו עשרות אלפי מתיישבים יבצעו עבירות על החוק, ולא תהיה כלל אפשרות לעוצרם באולמות מעצר.

הפרקליטות מנסה לעקוף שופטים

המדיניות החדשה כבר מגיעה לבירור בבתי המשפט ומשמשת סלע מחלוקת בין התביעה להגנה. הנה, לדוגמא, ביום 6.6.05 פנתה פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי), עו"ד רות דוד-בלום, אל נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורי גורן, וביקשה ממנו להורות על תחילת הדיונים בכתב אישום נגד שני חשודים, מיידית, ושמיעת הראיות מיום ליום. עו"ד דוד-בלום פנתה למעשה "מעל ראשו" של השופט חאלד כבוב, לאחר שהשופט כבוב קבע מועדים אחרים, מאוחרים יותר. "הבקשה שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב, ריח פוליטי חריף נודף ממנה", כתב-הגיע ד"ר חיים משגב, בא כוחו של אחד הנאשמים, בתגובה לבית המשפט. ד"ר משגב קבל על עצם הפנייה לנשיא גורן, תוך ניסיון לעקוף את השופט כבוב בפניו מתברר המשפט. "בתי המשפט אינם אמורים לעבוד תחת 'תכתיבים פוליטיים' או הפצרות של הפרקליטות, שיש בהן יסוד מקומם ואנטי-דמוקרטי". ד"ר משגב הזהיר מפני ניסיונה של הפרקליטות, לעשות "בית דין שדה" לחשודים/המתנגדים לתוכנית ההינתקות דווקא. לטענתו, הפרקליטות מבקשת לערוך את המשפטים ולסיימם עכשיו, תוך ניצול האוירה הציבורית העויינת נגד המתנחלים בכלל ונגד מתנגדי ההינתקות בפרט. לכן הוא מבקש להרחיק, ככל שניתן, את מועד המשפט ממועד ההינתקות בפועל. ניתנת האמת לאמר, כי הנשיא אורי גורן, איש עתיר ניסיון, לא "נפל" ולא התפתה להחיש דווקא את המשפט הנוגע לנאשמים אלה. "לטיפולו של כב' השופט כבוב", פסק וכדרר את הכדור בחזרה למגרשו של השופט, כפי שאכן צריך להיות. ואכן, השופט כבוב קבע שני מועדים לדיון בתיק: האחד במרוצת חודש זה, והשני אחרי פגרת הקיץ של השופטים - אחרי ההינתקות, ואחרי שהעניינים יירגעו.

מדיניות הנשיא ברק בתקופת הסכם אוסלו

האם יש מקום לבצע "בית דין שדה" לעצורי ההינתקות? האם יש להחיש דווקא משפטם של אלה, גם אם הדבר עלול לבוא על-חשבון בירור משפטם של אנסים, רוצחים, גנבים ואחרים? האם יש מקום למדיניות שונה כלפיהם - תוך ביצוע שיפוט מהיר ופתיחת שתי שלוחות חדשות - למרות שלא ננקטה מדיניות כזו אפילו כלפי עצורי האינתיפאדה מקרב הפלשתינים? דומה כי הפעם מוטב לנו להיתלות באילנות גבוהים, ולהזכיר נשכחות - את תקופת אוסלו. אז התנגדו רבים ליישומה של התוכנית, אותה הוביל ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין. כבר אז נדרשה לכך המערכת המשפטית, ובראשה נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. להלן מכתבו של ברק (מיום 23.8.95) אל מי שכיהן אז כמנהל בתי המשפט, השופט (בדימ.) יצחק רביבי, ובו קבע ברק את המדיניות שיש לנקוט: "הנדון: שיפוט ישראלים על עבירות ביהודה ושומרון "יש לטפל בעניין זה בדרך המקובלת. תחילה פניה של הרשות התובעת (משטרה, פרקליטות) למתן קדימות לעניין מסויים (ולא לסוג הכללי של העניין), המשכה בהחלטתו של הנשיא של בית המשפט הנוגע בדבר (או שופט מטעמו), בכל עניין ועניין. ההחלטה צריכה להיות אינדבידואלית, תוך לקיחה בחשבון של מהות האישום, ותוך השוואתם לתיקים האחרים התלויים ועומדים בבתי המשפט. אין לתת עדיפות לאישום רק משום שמקורו בעבירה שבוצעה ביהודה ושומרון, כשם שאין לזהות מועד שמיעתו של תיק רק משום שהוא מיהודה ושומרון. יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו, על-פי חומרתו הלכאורית והכל במסגרת המדיניות המקובלת והנהוגה באותו בית משפט. "אודה לך אם תודיע על כך לכל הנוגעים בדבר". עד כאן מכתבו של הנשיא ברק, שהוא גם הנשיא כיום, כידוע. כל נוטרי החוק וכל אלה המבקשים להפעיל בתי דין שדה במשמרות, יאלצו אפוא להמתין. לפחות עד שתיכנס לתפקידה השופטת דורית ביניש. מי יודע - אז אולי ניתן יהא לדלג על הליך השיפוט עצמו.