זכתה מדינת ישראל, והתגלו לאחרונה בלשים מצטיינים בקרב שריה וקציניה הבכירים.
הראשון היה מאיר שיטרית. רבע שעה לאחר תאונת הרכבת לפני שבועות אחדים, כבר ידע שר התחבורה הסופר-מבריק שלנו לומר בתקשורת בדיוק – ממש ללא ספק קל או היסוס – כיצד התאונה אירעה, מי פגע במי ומיהו האשם. המשאית פגעה ברכבת, כך גרס מר שיטרית מתוך חליפתו המהודרת-כרגיל. ורק הטיפשים תהו, לשם מה טרח ומינה לאחר-מכן ועדת חקירה, אם היו בידיו כל התשובות.
הערב גילינו שני בלשים מזהירים, מתוחכמים פי עשרה משיטרית שכל מעייניו ברכבות. לא חלפה חצי שעה מהרגע שבו התגלה מטען-דמה בתחנה המרכזית בירושלים, וכבר ידע מפקד מחוז ירושלים ניצב אילן פרנקו - האיש שהאינטליגנציה ושיקול הדעת שלו עשויים לחרוץ ברגע קשה את גורלו של הר הבית, או את גלגולם של משבר קשה ומהומות דמים - בדיוק וללא ספק, כי מדובר בגורמי ימין וכי מדובר בעליית מדרגה בפשעיהם של מתנגדי ההינתקות. וכל זאת מדוע? משום שבמטען נמצא כרוז המביע התנגדות להינתקות (או הינתקות להתנגדות, כבר אינני בטוח).
מר פרנקו, בלש חכם שכמותו, אינו זקוק לחקירה ממצה, למציאת חשודים, להצלבת מידע, לפעולות מסועפות של רכזי מודיעין וחוליות בילוש. הוא כבר יודע ללא עזרתם של חסרי-תועלת אלה.
לא הספיק מר פרנקו לסיים דבריו ולהודיע מהי נטייתם הפוליטית של הפושעים - שהוא כמובן אינו יודע עדיין את זהותם, אך זהו פרט קטן וזניח - קפץ הבלש הבכיר השלישי, שר הפנים מר אופיר פינס, והכריז הכרזה משלו בזכות פעולה קשוחה נגד אותם פושעים, אנשי הימין. גם אופיר פינס אינו זקוק לחקירה נוספת.
ורק אני, בעל האינטליגנציה הדלה, שאינני חכם כמוהם ואינני מגיע לקרסולי כישוריהם בבילוש, מציע בזה רשימת אנשים שחשדי בהם כבד מנשוא (אם כי אני, שאינני בלש כה מתוחכם, רק חושד), שכן לכל אחד מהם יש סיבה טובה שלא להיות עצוב מדי בשל גילוי מטעני דמה הנראים כעבודת הימין, וכל אחד מהם היה עשוי להיות מעורב בפרשה זו בדיוק כמו כל איש-ימין:
מפקד מחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו.
שר הפנים, מר אופיר פינס.
מזכ"ל שלום עכשיו, אופנהיימר, הנחרד ממראה כל חפץ כתום, והבלש שלו לענייני התנחלויות, אטקס, הממהר לדווח למחלקת המדינה בארה"ב על כל דפיקת מסמר ביו"ש. כל אחד מחברי הכנסת של מרצ, העבודה, המפלגות הערביות ושינוי. כולם נחרדים אף משמיעת המילים "מתנחל" ו"ימין".
שב"כ ומשטרת ישראל.
אריאל שרון.
שאול מופז.
אהוד אולמרט.
דן חלוץ.
אלוף, סליחה, מפקד פיקוד המרכז.
אלוף, סליחה, מפקד פיקוד הדרום.
רב-ניצב משה קראדי, הזקוק לכך שסוף-סוף יאושש סיפורו בישיבת הממשלה על פסק ההלכה המתיר לירות בחיילים ובשוטרים דרוזים ובדואים, שעד היום לא העז לחזור עליו ברבים.
מנהל התחנה המרכזית בירושלים וכל אחד מאנשי אגד.
יונתן בשיא.
כל אחד מאלפי העוברים בתחנה המרכזית, לרבות אנשי השמאל שביניהם.
טוני בלייר.
ג'ורג' בוש.
קונדוליזה רייס.
ארגון אל-קעידה.
חבורת הפרחחים של הרחוב הסמוך לתחנה המרכזית, שלא מצאו עיסוק משעשע יותר מהנחת מטען דמה ומשמיעת דברי אווילות מחרידים מפי ניצב במשטרת ישראל ומפי שר בממשלה.
לרשימה חלקית זו צריך, למען היושר, להוסיף גם כל אחד ממתנגדי ההינתקות, ואני ביניהם. ובמחשבה שניה, חובה לכלול ברשימה גם כל ערבי.
יש לי הצעה גם עבור השר לביטחון הפנים מר גדעון עזרא, והיא נובעת ממושגי המעוותים על אודות בלמי הפה והלשון החייבים להיות מותקנים אצל קציני המשטרה, אצל שרי הממשלה ואצל כל אזרח אחר. אני מציע שניצב אילן פרנקו ישולח לביתו, או לכל הפחות לקורס-חקירות בסיסי, כדי ללמוד מאל"ף את הידוע לכל בלש וחוקר מתחיל: לעולם, בשום פנים ואופן, אסור לו לחוקר המשטרה לגשת לחקירה על-פי קונספציה מוכנה מראש, ולעולם אסור לו למהר ולהסיק מסקנות מממצאים הנראים ברורים מדי. מטען דמה המכיל כרוז "ימני", מחשיד את הימין הרבה פחות משהוא מחשיד את שונאי הימין ואת המעוניינים בחיסולו. שאלו את אבישי רביב ויספר לכם.
וזו אינה הסיבה היחידה לדרישת פיטוריו של ניצב פרנקו: קצין משטרה, המאפיין בהודעתו לציבור את הפושעים הפליליים על-פי נטיות ליבם הפוליטיות, הוא בעל-שררה מסוכן במשטר חופשי, והישארותו בתפקידו מהווה סממן לכך שהמשטר אינו כה חופשי עוד. עבור קצין משטרה בכיר, המושגים "שמאל" ו"ימין" חייבים להיות שקופים ונייטראליים, ובשום פנים ואופן לא סממנים לאפיונם של עבריינים.
על שר הפנים עדין-הנפש, בעל ההומור והמידות העילאיות, לדברי מעריציו, שהדי תשבחותיו העצמיות בליל בחירת השרים במפלגת העבודה עדיין נשמעים בחלל, אינני מוצא טעם להכביר מילים.
