תופעת הסחר בנשים מעולם לא הייתה חלק מהשיח הציבורי הפעיל, ולרוב היא מוצאת עצמה מרוחקת מזרקורי התקשורת. רבים אף מרגישים מעין רוח קלה שעוברת על פניהם, בעוד הנושא עולה לדיון, ומנסים להדחיק ולהתעלם מהתופעה כאילו לא הייתה קיימת ; כאילו היא לא חלק מהמציאות החברתית בישראל.
יחד עם זאת, גם אלה שמתעלמים מהתופעה, מרגישים נחת קלה, בעצם הידיעה כי מערכת החוק והשפיטה עושה עבודתה נאמנה, על-מנת להביא למיגור התופעה האפלה. אזרחי ישראל המחזיקים בהשערה זו - יכולים עתה לעמוד על טעותם המרה.
בינואר 2003 החליטה פרקליטות המדינה על הנחיה חדשה ומפתיעה, אשר מונעת מרשויות האכיפה לאכוף את החוק הפלילי נגד סרסרות וסחר בנשים.
מההנחיה 2.2 - "מדיניות החקירה והעמדה לדין בעבירות סחר בבני אדם לעיסוק בזנות", ובמיוחד מסעיף 5 שבה - עולה הוראה ולפיה לא לחקור עבירות של סרסרות ועבירות מין נוספות - כמעט באופן גורף. להלן לשון ההוראה:
"2.2 מדיניות החקירה וההעמדה לדין בעבירות זנות וסחר בבני אדם לעיסוק בזנות ...
סעיף 5.
כאשר המידע שבידי המשטרה אינו מצביע על חשד לסחר בנשים, יש מקום לפתיחה בחקירה בהתאם לנסיבות וחומרת העניין, ובייחוד כאשר קיים חשד לקיום אחד מאלו: ..."
גורמים במשטרת ישראל ובפרקליטות, מפרשים את סעיף 5 כך שאין לחקור עבירות של סרסרות וניהול בתי בושת בכלל - אלא במקרים חריגים של "דבר מה נוסף" (קטינים, סמים ותלונות מהשכנים). למען הסר ספק, העניין עלה במפורש בשיחות שהמטה למאבק בסחר נשים קיים באופן שוטף עם נציגי המשטרה והפרקליטות המטפלים בנושא בשטח.
לצד זאת, יודגש גם כי בעייתיותן של ההנחיות הובהר לפרקליטות ע"י רשימה ארוכה של חברי כנסת וארגונים וולונטאריים, במסגרת ישיבה שקיימה ועדת החקירה אשר דנה בנושא ביום 2.11.04. לא זו אף זו: באותה ישיבה התחייב פרקליט המדינה הנוכחי, עו"ד ערן שנדר, לשקול בחיוב את שינוי ההנחיות. לא אפתיע אם אומר כי עד היום – דבר לא שונה.
מחדלו של עו"ד שנדר הוביל את עצו"ם - "המטה למאבק בסחר בנשים" - לעתור לבג"צ נגד הפרקליטות (בג"צ 5639/05) - במטרה להביא לביטולו לאלתר של סעיף 5 בהנחיות המדינה. בתשובה לבקשת העמותה להקדים את הדיון במספר חודשים, כתבה פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון כי אין כל דחיפות מיוחדת, יחסית, בדיון על אכיפת החוק נגד סוחרי נשים וסרסורים. אמירה, אשר לכשעצמה שערורייתית.
אגב זאת, בג"צ הודיע כי "הנושא אכן דחוף", והקדים את מועד הדיון בניגוד לעמדת הפרקליטות. רוני אלוני, ראש מטה המאבק, אמרה בתגובה כי "כל עוד הנחיות הפרקליטות אינן חד-משמעיות - ידי המשטרה כבולות והשיירה ממשיכה לעבור".
הנחיות המורות לרשויות לא לחקור בכלל את מעשי הסרסרות מונעות, הלכה למעשה, את אכיפת החוק האוסר על סחר בנשים, ומאפשר בפועל המשך שיגשוגה של התופעה המזוויעה, באין כל מפריע.
אי אפשר שלא להרים גבה, אולי אף שתיים, לנוכח חוסר פועלו של פרקליט המדינה, ערן שנדר, כדי להביא לשינוי הנחיות סרטניות אלו. אחרי הכל, שינוין של ההוראות אינו דורש מאמץ רב, ומסתכם בהחלטה פשוטה מכוח סמכותו. הייתכן וסובר פרקליט המדינה כי סחר בנשים וסרסרות - טוב יותר ממעשי גניבה ואונס, עליהם מעמידים לדין בישראל? הייתכן ונעלמה מעינו העובדה כי הסרסורים ו"סוחרי הגופות" הם המנוֹעים המפעילים את גַלגל קורבנות המין בישראל?
השופט חשין היטיב להסביר את הבעיה כאשר הדגיש כי "בתופעה הרסנית זו של סחר בבני-אדם נוכל להיאבק ביעילות רק אם נקפיד להעלות ברשת את כל המשתתפים בחינגא". למען הסר כל ספק, בין משתתפי 'החינגא', כלשונו של חשין, נמצאים בזקיפות גם סרסורי קורבנות הסחר.
בישראל נסחרות, בכל זמן נתון, אלפי נשים ממדינות חבר העמים; כ-3000 נשים נסחרות לישראל מידי שנה. רוב הנשים הנסחרות הן בנות 18 עד 35. עפ"י עדויות שונות, נשים רבות מוחזקות בניגוד לרצונן. מיותר לומר כי נשים אלו חייבות לעבוד יום ולילה תחת פיקוח מתמיד ותחת איומים מתמידים.
נראה כי בעיית הסחר בנשים בישראל מודחקת הצידה מן התודעה היומיומית של הציבור הישראלי, שכן הקורבנות הן לא נשים אשר הציבור ניפגש איתן בחייו 'הנורמטיביים'. החלטת הפרקליטות מינואר 2003, וכן אי-שינויה ע"י הפרקליט הנוכחי, היא רק הוכחה נוספת למציאות עכורה זו.
לפרקליט המדינה יש הסמכות להוציא הנחיות בדבר מדיניות חקירה והעמדה לדין בעבירות שונות. למרות זאת, עו"ד שנדר נמנע מלעשות כך במקרה של עבירת הסרסרות. מידי יום מנוצלות אלפי נשים בישראל, מושפלות, מוכות ונאנסות. רק שינוי של ההנחיות וביטולו של סעיף 5 יאפשר לרשויות לבצע את האכיפה המתחייבת ולהביא את הפושעים לדין.
אכן, מיגור יעיל של תופעה סרטנית זו מחייב ביעור דרסטי של חוליית הביניים; חוליה, אותה בחרה הפרקליטות להשאיר על קרקע פורייה של הֶמשך שיגשוג כלכלי על חשבון גופן המוכֶּה של קורבנות הסחר.
