הביטחון ביישום תוכנית ההינתקות הולך ונסדק! עדיין מדברים פה ושם על "היום שאחרי", אבל כבר מתחילים להישמע קולות אחרים בדבר נחיצותה של התוכנית, ויותר מכך ביכולתה של המדינה לבצעה.
כל מי שעיניים לו בראשו ואינו רואה מהרהורי ליבו וממשאת נפשו, יכול היה לדעת שזוהי תוכנית כמעט בלתי אפשרית. נחישותו של ראש הממשלה מעוררת התפעלות מצד אחד, אך מצד שני מתפרשת הנחישות הזו כשל איש אחוז אמוק וכל החלטותיו נובעות ממעיין של היסטריה. מניעת ההסעות להפגנה בנתיבות היא רק אחת מהן, והיא תוביל להסלמה מסוכנת.
בראיון עם רינה מצליח בתוכנית פגוש את העיתונות אמר שרון מִכְתָם שראוי לשים אליו לב. הוא אמר: "אל תגיד אף פעם שדבר מסוים לא יקרה אף פעם!" משפט מוחץ בנכונותו. אלא שעל-פי אותו הגיון הוא גם מחייב את היפוכו של המשפט הזה, כלומר, "אל תגיד אף פעם שדבר מסוים יקרה לבטח!" כדאי שבעל חוות השקמים ילמד מעמוס הנביא שהעיד על עצמו כבולס שקמים.
באותו ראיון נינוח, אמר ראש הממשלה: "היה לנו חלום!" וזה מסביר שאם החלום "היה", הרי שהוא הקיץ מן החלום. השאלה המעניינת היא מתי בדיוק התפכח ראש הממשלה מחלומו? יש לתשובה על-כך חשיבות המכריעה את מעמדו לשבט או לחסד.
כבוד השופט המחוזי (בדימוס) אורי שטרוזמן אמר: "האלמנט הפלילי בתוכנית ההינתקות של ראש הממשלה, יצוץ, אם וכאשר יימצא כי ראש הממשלה שיקר ביודעין, או הטעה ביודעין, את כלל הציבור טרם הבחירות. אם תמצא העדות ההכרחית, שממנה עולה, כי שרון ידע מראש, כי מנוי וגמור עמו ללכת לתוכנית, שהיא ההיפך הגמור מן המצע שלו ושל מפלגתו, והיא סותרת את הבטחתו, אזי על ראש הממשלה לעמוד לדין פלילי בעוון רמיה והטעייה, לא לפני שהיועץ המשפטי יורה לו לפנות את תפקידו".
בראיון אחר לגמרי עם תא"ל עיבל גלעדי, המתאם האסטרטגי של תוכנית ההינתקות במשרד ראש הממשלה, עולה כי שרון ידע לפני הבחירות, עוד בעת כהונתו של פואד בן-אליעזר כשר ביטחון, שמגמת פניו הינתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון, הוא אפילו דירבן את המתכננים. באותה נשימה הוא הבטיח לציבור שיהיו אומנם ויתורים כואבים אבל "דין נצרים - כדין תל-אביב". אי אפשר לחמוק מן המסקנה הבלתי-נמנעת שראש הממשלה דיבר אחד בפה ואחד בלב, כלומר, שיקר! בשביל לזכות בקולות.
הנה מדוע חלק כל-כך גדול בציבור הישראלי מניף דגל כתום. הרי לא יעלה על הדעת שאריאל שרון היה מגיע לכס ראשות הממשלה לולא קולותיהם של אלה אותם הוא תובע לגרש מבתיהם. כל יפי הנפש וההדר יכולים לזעוק בשם ה"דמוקרטיה" עד אחרי החגים. דמוקרטיה היא שלטון של העם. הוא בוחר את מייצגיו לפי מצע ברור. שינוי המצע ב-180 מעלות מחייב את אישור העם מחדש. שאם לא כן, נגיע חלילה להגשמת חזונו של שרון, ואכן דין תל-אביב יהיה כדין נצרים.
