פתח לנו שער

בס"ד פתח לנו שער יצחק נתיב "פתח לנו שער, בעת נעילת שער, כי פנה יום, היום יפנה, השמש יבוא ויפנה, נבואה... לפני השער המערבי של כפר מימון בואכה גוש קטיף, עמדנו כולנו, כל מי שלא נתן לו ליבו לעמוד מנגד, לסרב ליום פקודה. ובאוויר גלים של התרגשות וזרם אדיר של חשמל. והלבבות ראו את הקולות: פתח לנו שער! נבואה שעריך! לא יהיה מחסום לכיסופים! לעזרת אחינו הגיבורים! גאולה תתנו לארץ! נבואה שעריך! התפללו הידיים שנדנדו את גדרות כפר מימון. והגדר חישבה להישבר בפני התרוממות רוח הרבבות. והידיים אוחזות בגדר ועוד רגע קט... ועוד רגע קט וחמש רבבות שועטים בשמחה לגוש קטיף ונותנים דרור לארץ, דרור ליהודים, דרור לכיסופים - נותנים לאהבה לנצח. ולפתע גוש קטיף נראה כה קרוב.... באבחת חרב חדה, ידו של סדרן מועצת יש"ע אוחזת ביד הרבבות חזק, כואב ואלים. בל תהינו לגעת בגדר, לפתוח את השער! באנו לכאן רק בכדי לעמוד בנחישות וללא אלימות! כולם לשיר: אוהבים את צה"ל, אוהבים את צה"ל, או-או-הבים את צה"ל. הי תתרחקו מהגדר לפני שנאלץ... לא לפרוץ את השער, זה לא על דעת המארגנים! והרבבות יוצאים מדעתם, ומגרונות כולם בוקעת זעקה גדולה, בלתי נשמעת, נבואה שעריך! והאלפים שבאו לנצח ברוח גבורה שירכו דרכם חזרה מתוך רוח נכאה. והלב קרוע והשער סגור ולפתע גוש קטיף נראה כה רחוק... תחושה אדירה של החמצה, ליקוי מאורות, שבירת הכלים ובגרון מחנק. קמתי אני לפתוח לדודי... ודודי חמק עבר.