היקפם האדיר של המשאבים הממלכתיים המגוייסים לצורך יישום מהלך העקירה רק מחזק את ספקותיי ביחס לעצם יכולתם של יהודים לנהל מדינה בת קיימא. יותר מתמיד מעורר בי עידן "ההינתקות" תהיות לגבי טבעם של בני עמי, ושוב אינני פוסל על הסף את המיתוס האנטישמי הגורס שהעם היהודי נגוע במינון כה גבוה של בוגדנות עד שכל תרחיש של מדינה יהודית הוא כרוניקה ידועה מראש של חורבן עצמי.
הקרקס הפוליטי שהביא לאישור "ההינתקות" ייזכר בתולדות ישראל והעמים כאחת הפארסות הסהרוריות ביותר בהיסטוריה הפוליטית. כלל אינני מתפלא שאותם אנשים המסוגלים לכנות את אסון אוסלו במונח היומרני "תהליך שלום" גם מתייחסים למהלכים המופקרים, המושחתים והאנטי-דמוקרטיים של "אישור ההינתקות" כאל "הליך דמוקרטי תקין".
כאמור, איבדתי את אמוני בכוחה של הנהגה יהודית כלשהי להוביל את ישראל בביטחה להגשמת יעדיה, ואני רק יכול לקוות שחברי הליכוד ייענו לקריאתי לבחור בח"כ איוב קרא כמועמד המפלגה לראשות הממשלה. כאשר מדינת ישראל נערכת בכוח חסר תקדים לביצוע הפוגרום הגדול ביותר בתולדות העם היהודי נגד הטובים בבניה, אני מציע לאחיי מגוש קטיף לשקול בכובד ראש את הסתפחותם לרשות הפלשתינית. שכן, בניגוד ליהודים, הפלשתינים ניחנו בשכל ישר ובאינסטינקטים קיומיים בריאים.
כשם שאבותיי, אשר גורשו מספרד, התקבלו בברכה על-ידי הסולטן הטורקי, כך גם הפלשתינים יידעו להעריך את סגולותיהם של חלוצי גוש קטיף, שהפריחו את השממה והפכוה לגן משגשג אך נבגדו על-ידי מדינתם. ידוע לי על מגעים עם בכירים ברשות הפלשתינית שבירכו על יוזמת הסתפחותם של תושבי גוש קטיף לרשות, אך בתמורה לכך דרשו שדגל ישראל לא יונף ביישובים היהודיים.
התנאי הפלשתיני הוא בהחלט סביר ומתקבל על דעת כמחיר סמלי להישרדותו של חבל יהודי פורח. בינינו לבין עצמנו, דגל ישראל התרוקן ממשמעויותיו הסמליות, ואנשי חבל קטיף הם הקורבנות הראשונים של קריסת הערכים והמוסר המדרדרת את מדינת היהודים אל התהום.
רעיון ההסתפחות לרשות הפלשתינית הוא אומנם מהפכני מבחינת תפישת עולמם של אנשי גוש קטיף, אך המציאות ההזויה מחייבת הסתגלות מהירה ותושייה יצירתית לנוכח התנאים המשתנים. מוטב להתגבר על מחסומים נפשיים ולבחון את יתרונותיה של ההסתפחות לרשות. על כל פנים, הפלשתינים לא יעקרו את יהודי גוש קטיף, וגם יידעו להעריך את הברכה הגלומה בסגולותיהם האנושיות. שכן, המדינה היחידה בעולם הגומלת לטובים שבאזרחיה במעשה ברוטלי של עקירה, חורבן ונישול היא מדינת היהודים.
"ההינתקות" היא ללא ספק אחד ממעשי הבגידה הנבזיים ביותר בהיסטוריה האנושית, וכל מי שמתפתה להאמין כי אחרי בגידה בסדר גודל כזה יבוא "יום שאחרי", מוטב שיתכונן נפשית לטראומת ההתפכחות הכואבת.