לאחרונה יש גל של הטרדות מיניות ומעשים מגונים מצד מספר אמנים, לצד גל שהיה בנושא זה בצה"ל לפני תקופה לא ארוכה והשיא הגיע בימים אלה עם הרשעתו של עופר גלזר בעבירות חמורות של מעשים מגונים בשתי מתלוננות.
לאור ההרשעה של השופטת ומהנאמר בהכרעת הדין המרשיעה, מצטייר אדון גלזר כמטרידן לא קטן ומזלו שמתלוננת נוספת מאילת, תלונתה התיישנה, אך לא מעשיו ואופיו ודרך פעולתו של הנאשם גלזר.
העובדה שהשופטת הסכימה לדחות את הטעונים לעונש לתקופה של 5 חודשים, הוא מהלך די תמוהה בנסיבות אלה. "המסר" החריף שיצא מהחלטתה והרשעה - שגם עשירים, מפורסמים או הנאחזים בקרנות המזבח של האליטות, אם על-ידי חיקוי ואם על-ידי נישואין - אינם חסינים מהחוק ועונשו הוא "מסר" חיובי וחשוב.
חבל, חבל, שהנושא מתמוסס ומאבד גובה, בשל החלטה מנהלית תמוהה, לדחות את הטיעונים לעונש וגזר הדין ל-6 חודשים.
התוצאה - גלזר יוצא לחופשה מהנה בחו"ל, כדי להירגע מההחלטה - ואילו הדי ההחלטה מאבדים מערכם, ייחודם ותוקפם.
גם אם יתברר שגלזר ייענש בעונש מאסר ממשי, ידחה הביצוע עד לערעור, שפירושו הלכה עוד שנה ואולי יותר - דבר שאסור היה שיקרה. שלא תהיה אי הבנה בנושא - החוק למניעת הטרדה מינית 1998 - קבע סטנדרטים ברורים וקווים ברורים להתנהגות ראויה כלפי נשים בכל התחומים והמגזרים.
במיוחד החוק חשוב ויעיל, לאותן נשים, חלשות בעמדות כוח נחותות, נתונות למרות חוששות לפרנסתן, במפעלים, במשרדים ובחברות כוח אדם. לגביהן החוק, והאומץ של מספר נשים, להתלונן ולהסתכן, נותן אויר לנשימה ומשפר את מעמדן.
במבט לאחור, מאז הקמת המדינה ומוסדותיה, כמו צה"ל והמשטרה - היו הטרדות מיניות ומעשים מגונים. הבעיה היתה בתפישה החברתית מוסרית באווירה ששררה בגוף כמו צה"ל, בה מפקדים בכירים ואלופים, הרשו לעצמם לחצות קווי התנהגות ומוסר - מבלי שלמעשה נשאו בתוצאות מעשיהם - היתה אווירה של להשאיר את התלונות בתוך המשפחה אם זה הצה"לית ואפילו הקיבוצית.
גם שרים, קצינים בכירים חטאו לא פעם. לגבי חלקם המעשים הושתקו, חלקם סולקו מצה"ל או המשטרה ואלוף אחד שהיה גם שר ביטחון נשפט הורשע ושילם על ההתנהגות הבוטה ביוקר רב אישי חברתי וציבורי.
מעניין לשמוע ולקרוא, הדים בעקבות פרשנות התלונות של אמנים ואנשי ציבור - כאשר ידוענים ומומחים למיניהם, מתיימרים להסביר מה זה הטרדה מינית וגבולותיה ואיך המצב החדש, עקב החוק הדרקוני, חיסל את תופעת החיזורים ואת הרומנטיקה.
ובכן, לדעתי, לדעות אלה אין בסיס ומדובר בדברי סרק, הבאים מתוך חוסר הבנת החוק מחד ואי הבנת המושג חיזור ורומנטיקה מאידך.
התנהגות גסה ובוטה כלפי אישה, או ציון והבלטת חלקים מגופה - אינה חיזור, אלא סתם התנהגות גועלית. יש הבדל, בין מחמאה בנוסח, את נראית יפה היום, או הבגד/תסרוקת מחמיאים לך, לבין פנייה גסה וישירה לחזה - או לישבן.
החיזור והרומנטיקה הקיימים מאות בשנים ימשיכו גם בעתיד. המוזיקה, הפרחים, המתנות, הפתעות נעימות, נסיעות לחו"ל - יעשו גם בעתיד את שלהם ובהצלחה.
לכן, יש להמשיך ביד קשה כלפי המטרידים והעושים מעשים מגונים ומחפשים תירוצים וטיעונים תמוהים להצדיק את מעשיהם.
והעובדה שלמרות החוק - החיזור והרומנטיקה עדיין קיימים - סימן הוא לעתיד מבטיח. יש אהבה - והיא המנצחת.