ליפתח נולד ילד הסובל מתסמונת דאון. זוהי נכות ידועה ומוכרת. בעוד שבעיות פיגור אחרות דורשות בדיקה ואבחנת אנשי מקצוע – תסמונת דאון ניכרת מיד במראהו החיצוני של הילד.
על-פי החוק, "המוסד לביטוח לאומי" מעניק קיצבה חודשית למשפחת הנכה לצורך הטיפול בצרכיו המיוחדים.
המוסד לביטוח לאומי שלח אל הנער אחות כדי לבדוק את יכולת תפקודו ואת מידת עצמאותו של הבן. זוהי פרוצדורה תקנית שנועדה לקבוע אם קיימת זכאות לקבלת קיצבה ומה הם אחוזי הנכות לצורך קבלת הקיצבה.
האחות הייתה אישה צעירה. היא ביקשה מהנער כי יראה לה כיצד הוא מוריד את מכנסיו לצורך עשיית צרכיו. הנער, התבייש למלא אחר ההוראה וסירב בכל תוקף להוריד את מכנסיו בנוכחותה.
האחות ראתה בכך חוסר שיתוף פעולה ונזפה בו. הנער נפגע מנזיפתה והסתגר בהתנכרות עיקשת.
עקשנות, היעדר גמישות המחשבה ונוקשות - הן חלק מהמאפיינים את הלוקים בתסמונת דאון.
אמו של הנער חשה במצוקתו והגנה עליו בעלבונו. עם זאת הציעה האם לאחות לבדוק את יכולתו של הנער בפתיחת-וסגירת-כפתורים ורוכסן, בהתמצאות במרחב, ובביצוע פעולות אחרות הקשורות בהיגיינה אישית.
הצעותיה נדחו והאחות דווחה בטפסי-הבדיקה על "חוסר שיתוף פעולה". כתוצאה מכך הביטוח הלאומי הפסיק לשלם למשפחה את קיצבת הנכות המגיעה לנער על-פי החוק.
"המוסד לביטוח לאומי" הינו גוף חזק, המעסיק עורכי דין רבים ומנוסים, עורכי-דין הבקיאים בנפתולי כל החוקים והתקנות הקיימים.
יפתח היה חייב לחפש עורך דין שיהיה גם הוא בעל ניסיון רב בתביעות נגד הביטוח לאומי. הוא ערך חקר שווקים מעמיק בין חברים, בין אנשי מקצוע ובאינטרנט עד אשר בחר באחד מעורכי הדין הטובים בארץ בתחום המבוקש.
הוא הפסיד יום עבודה בנסיעה למשרדו של עורך הדין הנבחר במחשבה שכל קורבן כדאי: וכך, אופטימי ובוטח - שהרי הוא עומד להיות מטופל אצל "הטוב ביותר" - הגיע לפגישת עבודה.
רק בשל עצם העובדה כי בדוח שהוגש לביטוח הלאומי נכתב שהיה סירוב לשיתוף פעולה עם מרכיב אחד מכלל הבדיקה, מרכיב פולשני לפרטיות ומשפיל, נקבע כי המשפחה "וויתרה" על הקיצבה מחוסר שיתוף פעולה.
מיותר לציין כי קביעה זו הינה בלתי מקצועית, בלתי נכונה, והיא הונעה משיקולים זרים.
יפתח בא מוכן היטב לפגישה. הוא הציג בפני עורך הדין מסמכים, תמונות, דוחות-רפואיים וקלטות וידאו המתעדות את הבן. בסוף הפגישה נחתם הסכם שכר טירחה, כדת וכדין. יפתח יצא ממשרדו של עורך הדין מרוצה ושלם עם המאמץ וההשקעה מצידו.
אולם, יפתח לא שם לב לסעיף קטן שנכלל בהסכם ההתקשרות: במסגרת ייפוי הכוח שנתן לעורך הדין הייתה כתובה הערה על זכאותו של עורך הדין להפעיל עורכי דין אחרים תחתיו ו/או במקומו. הערה משמעותית ביותר, המאפשרת לעורך הדין למנות את אחד מעורכי הדין הצעירים והבלתי מנוסים במשרדו לעבוד על המקרה במקומו.
למעשה, יפתח שילם במיטב כספו בעבור שירותיו של עורך דין מן השורה הראשונה, ואילו בפועל הוא קיבל את טיפולו של עורך דין בדרגת מתחיל או מתלמד.
מאליו מובן שעורך הדין ניצל את תמימותו של יפתח: הוא ידע למשוך אליו קונה בזכות המוניטין שרכש, כאשר מראש לא היה בדעתו לתת ללקוח זה את שירותו הבלעדי. ואילו ליפתח לא היה כל בסיס לטענה כלפי עורך הדין, שהרי הוא הרי חתם על הסכם שכר טירחה שכלל את הסעיף הנ"ל.
כלומר, מבחינה פורמאלית, למרות שיש טעם לפגם במעשה זה, לא היה שום בסיס חוקי לתביעה ולטענות כלפי עורך הדין.
שימו לב, יתכן כי תפנו לעורך דין ידוע בשל המוניטין שלו והוא לא יקבל אותך כלקוח משיקולים אישיים שלו כגון: חוסר זמן, היעדר עניין בתיק, חוסר כדאיות כלכלית, עומס בעבודה, או ניגוד אינטרסים. תחת זאת הוא יפנה אותך לעורך דין אחר, ממשרד אחר, עם המלצות חמות ועם הבטחה שהוא יישאר "בתמונה".
זהירות קומבינה!
מאחורי גבך ובלי ידיעתך, יתכן הסדר-כספי בין עורכי הדין. על-פי הסכם זה עורך הדין ששלח אותך יקבל שליש משכר הטירחה הכולל. הסכם זה ישפיע בוודאי על גובה שכר הטירחה הכולל שאתה תשלם בתיק זה.
נבהיר: יכולת המיקוח שלך על שכר הטירחה במצב כזה היא מוגבלת.
לידיעתך: בין עורכי הדין ישנו הסדר מקובל לפיו הם מעבירים ביניהם לקוחות על בסיס השכם של קבלת שליש משכר הטירחה לידי עורך הדין המתווך.
קיימים עורכי דין רבים בשטח. כולם רוצים להתפרנס, כולם צריכים להתפרנס, אבל לא כולם טובים. משום כך יש להתייחס בזהירות להמלצות שעורכי הדין נותנים זה על זה, במיוחד כאשר המלצות אלה נעשות על בסיס שיקולים זרים (כמו שליש שכר טירחה) בלי ידיעתך.
כיצד למנוע מצבים אלה?
בפגישתך עם עורך הדין שבחרת עליך לדבר על כך בגלוי ולהראות ידע בנושא. עליך לשאול אם יש בדעתו להטיל את הטיפול בעניינך על עורך דין אחר במשרדו. אם עורך הדין מבטיח לך את טיפולו הבלעדי, דאג לכך שהבטחה זו תובא בכתב כחלק מהסכם שכר הטירחה.
אם תיתן את הסכמתך למינויו של עורך דין אחר לטיפול בעניינך - דאג לכך שגם הסדר זה יופיע בהסכם שכר הטירחה, בצירוף הצהרה שבה מבטיח עורך הדין הראשי את פיקוחו על כל המתנהל בתיק ועל אחריותו המלאה לכל הנעשה בו.
במקרה שעורך הדין הנבחר מפנה אותך לעורך דין אחר עם המלצתו – הייה גלוי ושאל מיד אם יהיו ביניהם הסדרי חלוקת שכר. במקרה שאכן קיים ביניהם הסכם כזה, ואתה מסכים לו, תוכל לצאת נשכר מכך ששני עורכי הדין מודעים לכל הנעשה בתיק ולך תהיה הזכות לשמוע את דעת שניהם ולהיוועץ בשניהם.
