למדינת ישראל אין חוקה, ותחליף החוקה הקיים בדמות אוסף של חוקי יסוד, מעולם לא קיבל את אישורו של ריבון המדינה, דהיינו, כלל אזרחי ישראל.
במדינת ישראל, במשך עשרות שנים, התגבשה לה אוליגרכיה שלמראית עין משמשת כנציגת הציבור על מגוון דעותיו, אך למעשה הופכת יותר ויותר לאוליגרכיה שלמרות חילוקי הדעות הפוליטיים הקשים שבתוכה היא דואגת בעיקר לאינטרסים של עצמה (כמו בהרבה מדינות הקרויות דמוקרטיות). למי שלא הבין, אני מתכוון לאוליגרכיה של חברי הכנסת והממשלה – בקיצור, הפוליטיקאים. לא כולם... יש כמה תמימים בינם.
לריבון המדינה, ציבור האזרחים, ניתן פעם בארבע שנים לקבוע כיוון למדיניות באמצעות בחירות ששיטתן נקבעה על-ידי האוליגרכיה האמורה. האוליגרכיה השלטת מאפשרת לריבון המדינה פעם בארבע שנים או פחות (לפעמים) לקבוע מי יזכה לכבוד להיות חלק מהכת האוליגרכית הנהנתנית השלטת. חוץ ממחווה זו, אין לריבון המדינה שום דרך ממוסדת להשפיע על חוקי המדינה ודרכה. ולזה האוליגרכיים קוראים: דמוקרטיה, דהיינו: שלטון העם... אורוול, מה דעתך? – ספר חדש בגלגול הבא אם יבוא?
מדינת ישראל צריכה חוקה שתאושר על-ידי רוב מוחלט של אזרחי המדינה. חייבת להיות הפרדת רשויות בין האוליגרכיה האמורה לבין מנסחי החוקה. יוצעו חלופות שונות לכל סעיף וסעיף. וכל אחד מהם יצטרך להיות מאושר ברוב מוחלט של אזרחי המדינה. 'פתק לבן' ייחשב כקול כשר!
על החוקה שתיקבע באמצעות בחירה ישירה של העם, ללא התערבות חברי הכנסת והממשלה - יוטל לדאוג בין השאר ש:
• מבקר המדינה ייבחר על-ידי העם ישירות.
• המלצות דוח מבקר המדינה יהיו בעלות תוקף משפטי מחייב.
• חברי הכנסת והממשלה לא יוכלו עוד להכפיל ולשלש לעצמם את שכרם ללא שום פרופורציה לרמת השכר הממוצעת במדינה.
• חברי הכנסת והממשלה לא יוכלו עוד להיעדר מישיבות הכנסת והממשלה כפי שחשקה נפשם.
• חברי הכנסת והממשלה לא יוכלו להעניק לעצמם פגרות מושחתות.
• חברי הכנסת והממשלה יצטרכו לדווח לעם בזמן אמיתי, באמצעות האינטרנט, על סדר-יומם, או להיות מפוטרים.
• חברי הכנסת והממשלה יצטרכו לעבוד קשה עבור משכורתם, כמו מועסקים במשק הפרטי ברמת שכר דומה.
• חברי הכנסת והממשלה יצטרכו לנפק מדי חודש דוח מקיף על פעילותם והישגיהם כמקובל לגבי בכירים בארגונים פרטיים גדולים.
• חברי הכנסת יבחרו בבחירות אישיות (120 ח"כים ב-120 אזורי בחירה), וכל מועמד יחויב להציג את עמדתו בצורה החד-משמעית ביותר לגבי מגוון רחב ביותר של נושאים חשובים בסדר היום של המדינה שיקבעו מראש.
• חברי הכנסת והממשלה יחויבו לפעול ללא סטייה מהקו אותו התוו במערכת הבחירות, או להיות מפוטרים ככל עובד שאינו עושה את עבודתו נאמנה.
• ראש הממשלה יחויב לפעול לפי המצע המפורט שהוצג לפני הבחירות. ממשלתו לא תכלול חברי כנסת. והחלטותיה לא ידרשו את אישור הכנסת. הפרדת הרשויות בין הרשות המחוקקת למבצעת תהיה מלאה.
• החלטות גורליות, כמו התנאים ליציאה למלחמת ברירה, שינוי גבולות המדינה, פינוי אזרחים, או קביעת חוק המנוגד לזכויות האדם או החוק הבינלאומי יצטרכו לזכות ברוב מוחלט של אזרחי המדינה.
לאחר אישור החוקה, האוליגרכיה כבר לא תהיה אוליגרכיה. חברי הכנסת וחברי הממשלה ייהפכו למה שהם היו אמורים להיות מלכתחילה: משרתי ציבור.
התהליך יכול להיות ארוך, אך הוא חייב להתחיל. הציבור חייב לפעול. איך? ישנם דרכים רבות. אני מזמין את הציבור לחשוב. האוליגרכיה, מרצונה החופשי, לא תוותר על קמצוץ מהכוח שניכסה לעצמה. כוח שנלקח בהונאה מתוחכמת ומקובלת מאד בעולם של ימינו.
