תתנתקו, בבקשה, כי הגיעה עת. נפל הפור, נחרץ הגורל. תתנתקו, ויפה שעה אחת קודם, כלומר - עכשיו, כי אתם חיים במדינה אשר מוסדותיה הריבוניים, הדמוקרטיים, החליטו והכריעו: אתם עתידים להתפנות!!!
לטובתכם - תתנתקו בשקט, בהדרגה, מבעוד מועד, כפי שעושים אחדים מכם, מתי מעט - מעט מדי.
תחסכו מעצמכם את העימות הבלתי-נמנע, אם וכאשר תסרבו להתפנות. תחסכו מעצמכם עוגמת נפש, עלבון, השפלה, אלימות.
תתפנו עכשיו, כי התפנות לעת הזאת היא אולי ברירת מחדל - הרע במיעוטו.
אין דרך אחרת, מעודנת, לומר זאת: תתנתקו מרצון כי אחרת ינתקו אתכם בעל כורחכם.
לא רק אתם תבכו, גם אנחנו, "הכחולים", בוודאי האמפטיים והחמלתיים שבינינו יזילו דמעה. אין לב יהודי חם שלא יהמה נוכח היעקרותכם מביתכם.
תתנתקו, אחים. עורו אחים, ותתנתקו. עכשיו, שבועות אחדים, אחרונים, לפני שעת ה-פ' (פינוי). אם תעשו זאת עכשיו, מיוזמתכם, אתם תרוויחו נקודות זכות חשובות בדעת הקהל. תביעותיכם לא יתקבלו בעקימת אף. הן יישמעו מוצדקות ולגיטימיות, אם וכאשר תתבעו אי מה מאי מי מאתנו.
אנחנו מבינים אתכם. אנחנו כואבים את כאבכם, ככל שניתן לכאוב כאב של בני אדם. מובנים לנו הזעם הקדוש שלכם, קריאות השבר והנהי, הטרמינולוגיה המבעיתה והמצמררת, ההקבלות הכוזבות, ההשוואות המופרכות, למקומות ולזמנים אחרים, לנסיבות אחרות, למהויות אחרות.
אנחנו מבינים אתכם גם כשאתם מפריזים. גם כשאתם מרחיקים לכת. גם כאשר אתם נסחפים, משוסים, מוסתים. גם כאשר אתם מאיימים בקרע. גם כאשר אתם נחושים להתנתק מאיתנו. אנחנו מבינים, אחים יקרים, אבל עם כל ההבנה, הצער, הכאב - אתם נדרשים להתפנות. שלא תטעו. שלא תתבלבלו: ההזדהות אתכם אינה מטשטשת את הציפייה מכם, ולמעשה - את התביעה מכם: תתפנו, כי אין ברירה. כי אין דרך אחרת. כי כך הוחלט. כי כך הוכרע.
תתפנו, חברות וחברים, כי ככל שתסרבו וככל שתקשו על עצמכם ועל זולתכם, המצב רק יחמיר ויירע והניתוק יהיה מר וכואב ועצוב וקשה ומפרך שבעתיים.
בהצלחה, חברות וחברים.
