במדינה מתוקנת היה הצבא עוצר מזמן את החייל עדן נתן-זדה, פורק את נשקו מעליו, נותנו במשפט צבאי על עריקה, ואולי משחררו מהשירות עקב אי התאמה.
במדינה מתוקנת היו השוטרים שעצרו ואזקו את עדן נתן-זאדה מחויבים לשמור עליו ולא למסרו בידי ההמון גם אם היו מחוייבים לירות באויר וגם אם היו נאלצים לירות בהמון.
במדינה מתוקנת היה החיל עדן נתן-זאדה מובל למשפט ואם היה יוצא חייב בדינו היה עליו לתת את הדין.
במדינה מתוקנת רוצח בדם קר ובכוונה תחילה גזר דינו למוות או מאסר עולם.
במדינה מתוקנת עלול בהחלט להיות מצב בו בית המשפט מחליט כי עדן נתן-זאדה הינו חולה נפש שאינו אחראי למעשיו וזקוק לאשפוז.
במדינה מתוקנת עדן נתן-זאדה חף מפשע כי לא הוכחה אשמתו בפני שופט, הוא נרצח בעודו באזיקים לפני שהיה בידו למסור את גרסתו בבית המשפט.
במדינה מתוקנת מחוייבת המשטרה לתפוס את רוצחיו של עדן נתן-זאדה ולהעמידם לדין.
במדינה מתוקנת מטפל הצבא בחייליו עד מותם, ומביאם לקבורה כי זה החוק (חוקי מטכ"ל).
ובחלם בחלם ראש עיר שופט גופה אזוקה של חייל ואוסר לקברה.
בסדום ועמורה מתעללים במשפחה אומללה ומריצים אותה עם גופת בנה כי שר הביטחון טיפש (תן לרבנות הצבאית לקבור וגמרנו מה אתה מתערב?) גם פחדן (מתגובת התקשורת והציבור הערבי) וגם פורע חוק כי חוקי מטכ"ל קובעים כי גופת החייל הינה רכוש צבאי ויש לקברה בקבורה צבאית.
ומוטי הוד, כנראה נכון התנבא כשאמר כי היה ניסיון להקים מדינה יהודית ויצאה כתריאלבקה על גדות הים התיכון.
