רק יצא בנימין נתניהו ממשרד האוצר והעיטים השחורים ממשרד הביטחון כבר מסתערים על תקציב המדינה כדי למהר ולחלק שלל. יואב יצחק דיווח בשמונה באוגוסט 2005 ב"חדשות מחלקה ראשונה", כי "התפטרות נתניהו טרם נכנסה לתוקף וכבר שרון משנה החלטות השר היוצא – תקציב הביטחון יופחת ב-650 מיליון ש"ח בלבד, לעומת 1.5 מיליארד שדרש נתניהו".
תקציב הביטחון מנופח להחריד, ומדי פעם נושרות בקול רם ממנו פיסות של שחיתות ושל ביזבוז משווע. כל נער יודע כי הרוצה לתקן את מערכת הביטחון הקלוקלת שלנו ואת כלכלת המדינה צריך לחתוך חיתוך כואב ועמוק בתקציבי העתק, היורדים לטימיון בממלכה הרקובה של הביטחון הישראלי. לדעתי, למרות קולות השבר של מערכת הביטחון - אין די בקיצוץ הקוסמטי שהציע נתניהו. אם חפצי חיים אנחנו – חייבים לנקות מיד את האורוות המצחינות של מערכת הביטחון, ואיני בטוח שהרקולס עצמו יוכל למשימה.
פעם, כשעבדתי בתעשיה האווירית, אמר חברי, אחד מבכירי החברה, את משפט המאה: "כמה כסף יכולנו לבזבז בחברה לולא גנבו אותו".
אני מציע עוד נקודת ראות חתרנית משהו על הנושא: תקציב גדול ובזבזני משרת את מערכת הביטחון. קיצוץ בתקציבי הביטחון מנוגד בתכלית לאינטרסים האישיים של ראשי מערכת הביטחון.
כיוון שרוב ראשי מערכת הביטחון הם גימלאי המערכת, יש להם אינטרס אישי גדול, תרתי משמע, שלא יקוצצו סעיפים בתקציב הביטחון, המטיבים עימם. למשל, משכורות העתק בצה"ל ובמערכת הביטחון – כולל הפנסיות המפליגות לגימלאים.
איני בטוח, שנתניהו ניסה באמת ובתמים להתמודד עם הבזבוז הנורא במערכת הביטחון הכושלת שלנו. אולם ראוי לציין בריש גלי את הפעולה הראשונה, שעשה ראש הממשלה (צדיק ידוע, שטוהר המידות נר לרגליו מני קדם) לאחר התפטרות נתניהו: שרון קיצץ בחצי את הקיצוץ המתוכנן בתקציב הביטחון.
לדעתי, יש ניגוד אינטרסים חמור בין העובדה, שאריק שרון, שאול מופז וגימלאים אחרים של מערכת הביטחון ושל צה"ל מטפלים בתקציב הביטחון, לבין עצם היותם מוטביו. וכידוע, הפנסיה הצבאית של בכירי צה"ל לא מצליחה להכניסם לדוח העוני. אדרבא, היא אחד ממרכיבי פער ההכנסות הנורא בחברה הישראלית.
כלים שלובים ועוד נקודה קטנה לסיום. לפי הדיווח של יואב יצחק, "שרון עומד להודיע לשרי הממשלה כי עליהם לקצץ יותר בתקציבי המשרדים. לכך מתנגדים רבים מהשרים, ובהם: שרת החינוך לימור לבנת, ושר הבריאות דני נוה. שניהם דורשים להגדיל את התקציב". כלומר, חוק הכלים השלובים פועל היטב: כשעוד כספים יורדים לטימיון בביטחון משמע פחות כספים יוצאו לרווחת אוכלוסי ישראל – ברור שבריאות העם וחינוכו הם מרכיבים חיוניים בביטחון, ותרומתם לביטחון הלאומי של ישראל גדולה פי כמה מתרומת גימלאות הקצונה הבכירה לביטחוננו.