שמאל יקר, אני יודע, שנוח לכם מאד לחיות עם האגדה, שכביכול כל האירועים האלימים בישראל מקורם בימין, אבל אני אפילו לא מתכוון להתנצל על כך, שאני הולך לשבש לכם את האידיליה.
התרגלנו מזמן לתופעה, שבכל אירוע טרגי, כמו רצח בני אדם בפעולת טרור או תהליך מדיני, שמביא למלחמת טרור - כל מה שמעניין אתכם, זה להמשיך לשמור על התדמית של מסדר הבתולות הקדושות המונהג על-ידי הגרסה הישראלית של האם טרזה. אתם נאבקים בשיניים למען תדמיתכם ולמען תבלוט זַכוּתכם האגדית, נוהגים למרוח את כל הסביבה בכל לכלוך, שיימצא תחת ידיכם.
לראייה, זה מה שכותב מנהיגכם הדגול יוסי שריד (YNET 4.8.05): "בקורסים לבטיחות בדרכים, כאשר מלמדים איך לחצות כביש, מנחים להסתכל קודם שמאלה ואחר כך ימינה, ורק אז לעבור בזהירות. הדרך הפוליטית בישראל של היום היא הדרך הכי מסוכנת, ואם מישהו רוצה לחצות אותה ולהישאר בחיים, עליו להסתכל רק ימינה. הרוצחים מגיחים מימין".
יוסי שריד המצוטט לעיל, הוא אדם מלא יוהרה וצביעות; אפילו חברו למחנה יאיר קוטלר, זה שכתב "הייל כהנא", כתב עליו ספר, שכותרתו "הנחש" ותוכנו מסביר את הכותרת. אני לא יכול לצפות מיוסי שריד הגינות יתרה, אבל גם לא שמעתי אנשי שמאל אחרים מוקיעים אותו ומנסים להתרכז באלימות וטרור בישראל כבעיה כללית, לא רק בהקשר "הבחורים הטובים - זה אנחנו, הבחורים הרעים - זה אתם!"
כן, יצאו מהאגף הקיצוני של מחנה הימין טרוריסטים, זו עובדה רפואית, כמו שאומרים. מבחינתכם שוב מדובר בסיבה לחגיגה, פסטיבל התדמיות - זה לא לעניין ולא יעיל ולא מועיל. עדיף לכם להוריד את הדיון בנושא הזה מפסי ההשוואה "מי אלים יותר", מכיוון שכבר בבדיקה הכי שטחית אתם יוצאים ממנה לא טוב, בלשון המעטה.
יש לכם מחנה אלים עצום ורב, הוא כבר אחראי לפגיעות רבות בנפש וברכוש. לאנשים האלה ישנה נציגות בכנסת, שבה אתם רואים כוח פוליטי לגיטימי לכל דבר: למשל, היועץ של ערפאת אחמד טיבי או המעריץ של חיזבאללה ושושלת אסד עזמי בשרה. לא חסכתם מהם שבחים, בעזרתם אתם העברתם הסכם אוסלו ותוכנית חורבן ההתיישבות - אז תפנימו כבר, שזו עסקת חבילה: אי-אפשר פעם לאמץ אותם, פעם להתכחש להם. אם הם כוח שמאלי לגיטימי - אז קבלו אותם וקחו אחראיות על כל מה שיוצא מהם.
אזרחי ישראל, שבאו מן המחנה הזה, שקרוב לוודאי הצביעו בבחירות למען אותן התנועות הלגיטימיות של השמאל - ביצעו פעולות טרור, כולל פיגועי התאבדות, חטפו ורצחו חיילים, ריגלו למען האויב וסייעו לטרוריסטים בדרכם לפיגועים. באוקטובר 2000 אלפי תומכי תנועות השמאל המוכרות והלגיטימיות ביצועו פוגרום בכבישי הגליל.
אם עסקינן בקו הפרדה פוליטי ולא לאומי, אז תפסיקו להיות גזעניים (אם כל הקושי הנפשי שיש לכם בכך) ותאמצו אותם ותודו, שיצאו מקרבכם מחבלים רבים ויש מקום לבדוק ולנער את מערכת הערכים, החינוך והתעמולה שלכם. הם שלכם, בשר מבשרכם - וגם זו עובדה רפואית. כשאני מדבר על שמאל, אני מתכוון לשמאל כולו, יהודים וערבים כאחד, ללא כל הבדל.
לאחר שנים כה רבות, הפסיקו סוף-סוף להתכחש לקיומו של אודי אדיב, שגודל בגן-שמואל על-ידי הורים-קומוניסטים, ריגל למען סוריה ובסוף והפך למרצה באוניברסיטה. קחו אחראיות על מרדכי וענונו, פעיל ר"ץ לשעבר ושונא ישראל בהווה. חשבו איך יצאה מכם טלי פחימה ולקחה צעד אחד רחוק מדי את הבבל"ת האנטי-כיבושיסטי שלכם. היא לא טובה במאומה מכל טרוריסט, שבעצומו לוחץ על הדק. תכירו בכך, שאותם העשבים השוטים (תרתי משמע) המפגינים למען שיחררה של הסייענית לארגון חבלה - אלה האנשים שלכם, של השמאל.
על-פי אותו קנה מידה, שאתם שופטים את הימין בגין מעשי המעטים, קחו אחראיות על האנרכיסטים המפגינים נגד הגדר על-ידי יידוי אבנים על חיילים - הם יצאו מכם. על חשבונם כבר רשומים פגיעות גוף לא מעטות, חייל אחד ללא עין ואפילו אחד ללא רוח חיים - אלה הפעולות של אנשי השמאל הקיצוני, לא של רוחות רפאים מהירח. הם כולם למדו את תורותיכם ומתחו אותן עד הקו, שמשמאלו רק קיר...
ולבסוף, "last but not least", מה נעשה עם כל הטרוריסטים, שאתם ייבאתם מטוניס תחת הצהרת מכס "פרטנרים לשלום" והפכתם לדוכסי טרור? המאפיוזו והמחבל אבו-מאזן - זה שלכם או של מי? אתם ולא מישהו אחר עזרתם רבות להקמת מערכות החינוך והשידור של רש"פ המגדלות דורות חדשים של שהאידים - עם כל מה שמשתמע מכך.
ערכו חשבון נפש, הכו על החטא ובקשו סליחה - הדרך הטובה ביותר גם להועיל למדינה וגם לזכות במעט שיפור התדמית בעיני הציבור.
אנחנו חיים באזור, שבו החזק מנצח וכל דאלים גבר והאלימות הינה אמצעי ההשפעה היחיד, שבאמת משתלם - ואתם הולכים באותה הדרך כמו גדולים. את המדינה הפסדתם בבחירות, אבל תפסתם בתעמולה שקרית, אינטריגות, שוחד, עורמה וכוח. ביחס למצב, שאליו הבאתם את כולנו, אפשר רק לשמוח דווקא אל נוכח מיעוטם של הטרוריסטים הימניים. מספרם הזעום - הוא ההוכחה לכך, שרובנו המכריע אזרחים מאופקים ושומרי חוק, הרבה יותר מכם.
עכשיו אני שואל את השאלה הנאיבית ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית: מה המטרה שלכם? האם רצונכם להמשיך להתגושש איתנו בקרב התדמיות או אולי תעדיפו לחפש פתרון אמיתי לאלימות במזרח התיכון?
אם תבחרו באפשרות השנייה, אביע בוודאי תחושתם של אנשים רבים בימין, אם אגיד, שדלתנו תמיד פתוחה. שלחו כבר את הדינוזאורים כגון יוסי שריד לשחק דמקה עם שולמית אלוני, הניחו לסיסמאותיכם הרדודות על כמה שאתם הכי טובים ובואו לחשוב יחד איתנו.
אם לאו - אל תתפלאו למה שעוד עלול לקרות, אבל גם אל תצפו מאיתנו, שננגב את דמעות התנין שלכם במגבונים מבושמים ונתחנן למחילה.