X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים

כל ילד שלישי עני. מה עם הראשון? מה עם השני? אתמול ראיתי שלושה ילדים - כולם עניים. ראיתי את הילד השלישי, השישי והתשיעי. עוני משפחתי. עוני חמולתי. "אנחנו אחים" אמרו פה אחד, כמציגים עצמם בפניי - עובר ושב אקראי.
הם לא היו עסוקים, אבל לא שעמם להם. כאב להם. היה להם עצוב. הם היו עסוקים באפס מעשה ואפס סיכוי. הם בוססו בשלולית הלא-כלום שזרמה מהביוב החלוד, הרעוע, נטול תשתית ביובית תקינה. אין להם יום. אין להם לילה. אין להם מחר. אין געגוע באתמול שלהם. יש עלבון, השפלה, מכאוב, מחסור. אין זיכרון מתוק וחם באתמולים שלהם. יש בהם זיכרון מר וצורב. זיכרון מעיק ומייסר.
הפיגור שלהם התחיל עם לידתם. הוריהם הביאו אותם לעולם שיש בו פער בלתי ניתן לגישור בין עניים לבין עשירים. הם בקצה הסקאלה, בתחתית הסולם. רציתי להגיד להם דבר-מה, לחמול, לנחם, אבל נותרו בי רק רחמים כלפיהם.
הרחמים שלי היו עלולים להשפילם. שלושתם פשטו לעומתי שלוש כפות ידיים זעירות, אצבעוניות. הם הביטו בי בשעה שקוששו את צדקתם, את נדבתי. במבטם הנוגה הם שיוועו למעותיי. הכנסתי יד לכיס. לא היה לי כסף קטן. שלפתי ארנק. הוצאתי שטר של עשרים שקלים. ביקשתי מהם להמתין. אמרתי שאני הולך לפרוט ותכף אבוא להעניק להם את הכסף. הם לא חייכו. עיניהם נותרו כבויות.
חזרתי ושילמתי. הם לא הנידו ראש, אף לא עפעף. פניהם נותרו חתומות. שלושה ילדים עניים באמצע רחוב של עיר. אני לא יודע דבר אודותיהם ואני יודע כמעט הכל: אין להם בית גם אם יש להם "בית". הם אינם ניזונים בתזונה עשירה ומאוזנת גם אם המקרר בביתם אינו ריק. אין להם עבר. אין להם עתיד. ההווה שלהם הוא חור שחור בזמן אפל. מה החברה יכולה להציע להם? האם היא מסוגלת להגן עליהם מפני העוני המאיים לבלוע אותם? האם החברה מחויבת לקיומם? האם היטבתי עמם בתרומתי הזעומה, הבלתי-מספיקה? האם איחיתי את פצע קיומם או, אולי, זריתי עליו מלח והחרפתי את צריבתו?
שלושה ילדים קטנים עניים - עצב אחד גדול, המון שאלות - פתוחות כפצעים- ואף לא תשובה מניחת-דעת אחת.

תאריך:  11/08/2005   |   עודכן:  11/08/2005
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עו"ד משה מכנס
איתן גנור
"עד היום איש לא הוכיח שרצח ראש הממשלה, יצחק רבין, הוא פועל יוצא של ההסתה. הדבר הוודאי הוא שהיה כשל אבטחתי במקום הרצח"    כך אמר ב-10 אוגוסט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בישיבה של הוועדה לביקורת המדינה, שעסקה בהיעדר פעילות הפרקליטות נגד הסתה וסרבנות
עו"ד גולדבלט משה
טל רבינוביץ'
אילן יוגב
במדינות העולם כבר הכינו את החטיפים לקראת השידורים הישירים ומצפים בכיליון עיניים לחזות ביהודים רבים זה עם זה, ואם אפשר גם מכות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il