כבר מזה שבועיים מנפחת באוזנינו התקשורת את גודלו וזוועתו של דוח העוני. שבועות רבים מספרים לנו כי מה שיתגלה בו די בו כדי לזעזע אשיות ארץ ומוסדות תבל, ובנוכחות זוועה שכזו זכות קיומה של מדינת ישראל מוטלת בספק שכן בארצות תבל אחרות פשוט אין כדבר הזה.
מעניין מאוד אבל ישנה זהות כמעט מוחלטת בין שונאי ביבי בפרט וליכוד בכלל, שוטמי מתנחלים, לבין פופוליסטים פוסט-ציוניים, האוחזים בדוח העוני כאילו היה המגנה כרטא. למעשה דוח העוני משמש אותם כדי לנגח את המדינה עד כדי ביטול הלגיטימיות שלה. איש מבין המקטרגים הדגולים על מדיניות הממשלה המובילה לדוח העוני דנן אינו שייך לשכבה החברתית הנפגעת ביותר, חוץ כמובן מחברי הכנסת הערבים, אותם משרת הדוח יותר מכל מגזר אחר.
הגדיל לעשות הערוך הכלכלי סבר פלוצקר, הגורס כי דוח העוני מהווה את הכישלון הגדול של הציונות, ועם זה מסכימים גם נציגי החרדים וגם נציגי הערבים בלב שלם.
קודם כל לעובדות, וכאן אני מצטט את "מעריב", שאיננו בדיוק "מקור ראשון". השיטה לדיווח על ילד כעני היא סטטיסטית. מספר הבסיס הוא ההכנסה החציונית למשפחה, ברוטו. את המספר הזה מחלקים לחצי, ואת התוצאה מתאימים לגודל המשפחה, דהיינו מספר הילדים במשפחה.
רוצה לומר, קו העוני איננו קבוע או קשור ליכולת קנייה, אלא נייד. כפי שנאמר כבר בתורה, לעולם לא יסוף אביון מקרב הארץ, שכן לא משנה מהי ההכנסה החציונית, ואפילו תהיה מיליון שקל בשנה, וכולה תשלומי העברה, תמיד יהיו אנשים שיפלו מתחת לקו הנייד.
שנית, אם שנולד לה תינוק נוסף, גם אם משדיה יינק ובמיטתה יישן, הופכת אוטומטית לענייה ב"זכות" אותו תינוק, על אותה הכנסה. משפחה תקינה של ארבעה החיה בדירה של שלושה חדרים ומתקיימת מהכנסה כוללת ברוטו של 4860 שקל הופכת אוטומטית לענייה בזכות התינוק שנולד לה במזל טוב. פלאי הסטטיסטיקה.
שלישית: ההכנסה החציונית שעליה מתבסס החישוב היא הכנסה ברוטו. חציה של הכנסה ברוטו אין בו כמעט ניכוי מס. אלא שלו היו מחשבים את ההכנסה החציונית נטו, לאחר שלל המיסים והמטלות שהמדינה מטילה על אזרחיה המרוויחים שתי אגורות יותר מאותו חציון, הרי שקו העוני היה יורד פלאים, ומספר העניים קטן באורח פלאי לרמה נמוכה מזו של לוקסמבורג.
רביעית, הטבלה משווה את שיעור העניים במדינת ישראל, לעומת זה של מדינות המערב כדוגמת ארה"ב, איטליה, בריטניה, קנדה, ולוקסמבורג. מה שאין היא מראה הוא מהו מספר הילדים למשפחה בכל אותן מדינות, שכן שיעור העוני נגזר ישירות ממספר זה. לו היה העיתון נוקט בשמץ של יושרה היה מראה כי מספר הילדים למשפחה בישראל הוא פי שלושה מלוקסמבורג, ופי שניים מארה"ב. הדוגמה המצוטטת בסיפור העיתונאי מדגישה את האבסורד: אם לתשעה צאצאים שבעלה בריא מספיק כדי להיות ישיבע-בוחר, מתלוננת על העוני.
ומה עוד לא ניתן ללמוד מן ההשוואה? לא ידוע אם שיטת החישוב באותן מדינות היא זהה לשיטה אצלנו, לא ידוע מהו עומס המס המוטל על אלו שאינם "עניים" ולא נאמר מהו שיעור תשלומי ההעברה של אותן מדינות מתקציביהן לטובת העניים. השוואות כאלו הן כה מעוותות, כה חסרות יושר מדעי, שאין להתיחס אליהן כלל.
יתר על כן, מהיכן החוצפה לסווג את מדינת ישראל כחלק מן המערב השבע? מי מבין המדינות הללו מכילה גייס חמישי שהוא חמישית מן המדינה? מי מבין המדינות הללו חווה כיבוש קבוע של חלק גדול מליבת הארץ על-ידי כובש זר ואלים? (הרשות הפלשתינית, אם למישהו יש ספק מהי!) מי מבין המדינות הללו סובלת ממלחמה תמידית המחייבת שירות מילואים עד גיל הביניים? ומי מבין המדינות הללו מכילה אוכלוסיה מעוטת השכלה, דלת יכולת, למודת חיים על חשבון הציבור, עם הפריון הגבוה ביותר בעולם? אף אחת מהן. אפילו לא ארה"ב. לכן אין לנו שום זכות להיכלל באותה קטגוריה. סביר להשוות את שיעור העוני שלנו למדינות שאליהן רוצה מר פרס להסתפח במזרח התיכון החדש שלו, כדוגמת ירדן, מצרים, סוריה, לבנון, אירן, טוניס וכו.
חמישית, תמיד יש במאמרים הללו מעין שיסוי של העשירונים התחתונים (לפי אותם חישובים מעוותים) בעשירונים העליונים. לעולם לא נכתבת העובדה כי אותם שלושה העשירונים העליונים תורמים את החלק הארי, 85 אחוזים ויותר, של בסיס המס ממנו יכולה המדינה להפריש לצורך תשלומי ההעברה.
שישית, לאור העובדה כי חלק גדול ביותר של הכלכלה הישראלית הוא שחור, דהיינו, מחוץ לסטטיסטיקה, הרי בסיס החישוב עצמו, הכנסה חציונית ברוטו, לא יכול להיות אמיתי. אסתכן ואומר כי חלק לא קטן מאותן משפחות עניות, במיוחד במגזר הערבי, יש להן הכנסות שאינן מדווחות, ושוללות את כל הבסיס להגדרתן הסטטיסטית כ"עניות". מי מאיתנו לא הזמין שיפוץ ללא חשבונית, תיקון תקר ללא חשבונית, עבודת מסגרות ללא חשבונית? ייקים. כל השאר שמחים וששים לא לשלם מע"מ ולחשוב שהנה שוב סידרו את המדינה השודדת אותם במיסים כבדים מנשוא.
שביעית, התקשורת מנסה להזים בשיטות המיסוך והשיסוי, את העובדה שריבוי ילדים, היוצר את הסטטיסטיקה של העוני, נמצא בעיקר במגזרים הערבי והחרדי. ראשית היא מכנה את העובדות "גזעניות", בעוד שעובדות הן עובדות. זה מסך העשן. שנית, הוא מוסר כי שיעור המשפחות היהודיות העניות הוא 70 אחוז. לידיעת העיתון, גם חרדים, במיוחד חרדים, הם יהודים, ומשפחה חרדית המוסיפה למניינה עוד תינוק, הופכת לענייה לא מכיוון שהכנסתה ירדה, אלא בשל הסטטיסטיקה. ומעבר לכך, למיטב ידיעתי היהודים הינם עדיין רוב במדינה ואך טבעי הוא שמספר גדול של העניים בסטטיסטיקה השיקרית יבוא מקרבם. אם ירצה השם, במדינת כל אזרחיה של אחמד טיבי ומוחמד בראכה היהודים יהיו למיעוט, בתחילה גדול ולאחר מכן מיעוט מבוטל, והסטטיסטיקה תיראה הרבה יותר טוב.
הכתבות בכל המדיה הרשמית מדגישות כי מספר האנשים הנזקק לעזרת הציבור בצורת מוסדות לגמילות חסדים ותרומות של צרכי בית ספר הולך ועולה, וכי חרפה ובושה היא למדינה הסומכת על הארגונים הנדבנים העושים במלאכה. במוחי הפשוט אינני מבין מהו ההבדל בין גמילות חסדים נדבנית וגמילות חסדים ממשלתית מבחינת המקבל. בשני המקרים הנזקקים מסתמכים על זיעת אפם של אנשים אחרים כדי לספק את צרכיהם. ארוחה חמה היא ארוחה חמה. ילקוט מגמ"ח זהה לילקוט שנקנה מתשלומי העברה. ההבדל היחיד הוא שתשלומי ההעברה ניתנים לכו-לם, בעוד שגמ"חים מגבילים עצמם לקהל יעד. לתומי חשבתי כי הדרך השנייה עדיפה וצודקת יותר. גם במדינה עלובת נפש כארה"ב יש בכל עיר את צבא הישע, את GOODWILL, אגודות צדקה יהודיות, אגודות צדקה נוצריות, ועוד כהנה וכהנה.
ישנן מספר שיטות להקטין את מימדי העוני בישראל. הראשונה היא שיקרית, לשנות את הסטטיסטיקה ללא שינוי של הנתונים, ולחשב לא לפי הכנסה ברוטו אלא לפי הכנסה נטו, אחרי מס, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ארנונה, אגרת טלוויזיה (גם לעניים יש טלוויזיה ופלאפון, וסיגריות), מע"מ על חשבונות חשמל, על ביטוח וכו'. ההכנסה החציונית המחושבת לנפש תרד פלאים, חציו יירד אף הוא פלאים, קו העוני יצלול, ומאות אלפי ילדים עניים ינשמו לרווחה רק בשל היותם מעל לקו העוני הרשמי.
דרך שניה היא להציג סטטיסטיקה אמיתית, עם פילוח לפי אוכלוסיות, כפי שעושה ועדת המעקב של ערביי ישראל. המספרים ייראו הרבה יותר טוב, כאשר הפלח הזה באוכלוסיה יחושב בנפרד, כפי שבתי הספר הם נפרדים, ההמנון המושר נפרד, השפה היא לא עברית, והלאום הוא נפרד. מנכ"לית משרד החינוך כבר עשתה זאת כדי לשפר את דירוג ישראל בתוצאות המבחנים הבינלאומיים. יפה תעשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אם תלמד משיטותיה של המנכ"לית, ותדווח באותו אופן.
השלישית היא השיטה האמיתית. יש להפסיק לסבסד לידות באופן ישיר. ילדים הם עסקו הפרטי של כל אדם, ואם הוא והיא רוצים להביא ילדים לעולם, שיעשו זאת על חשבונם. פריון פראי הוא הסממן החשוב ביותר של מדינה לבנטינית, שבה הכמות עולה בחשיבותה על האיכות. 40 אחוז ויותר מן הילדים מתחת לגיל עשר במדינה הזו הינם ערבים. זו איננה עובדה גזענית אלא עובדה עובדתית, שאפשר לקרוא בדוח המועצה לשלום הילד, והאחריות לעניים צריכה להיות מוטלת על כתפי הוריהם, ולא על כתפי האוכלוסיה היהודית הנאנקת תחת עול המיסים הדרושים גם כדי לפרנס אותם וגם כדי להתגונן מפניהם.
במקביל, אפשר להקל עם משפחות עובדות, אבל רק כאלו המשלמות מס אמת. בארה"ב מקובל כי כל בן משפחה, כל נתמך, תורם להקלה בעומס המס המוטל על המפרנס, על-ידי הגנה על הברוטו בערך של כ-2,500 דולר לשנה. מן ההקלה הזו נהנים רק אנשים המייצרים הכנסה. בנוסף, משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים זוכות להחזר מלא על הוצאות טיפול בילדים, כגון פעוטון ותשלומי בית ספר. בנוסף, ישנם הסדרים של השלמת הכנסה, שוב, לאנשים עובדים. לשם כך חייבת כל משפחה להגיש דוח שנתי, וגם זה טוב ליושר הכללי של המדינה הזו. אפשר להציע עוד מקלטי מס, כגון הריבית על הלוואות לצרכי לימודים, ריבית על הלוואות לצרכי רכישת דיור וכו.
לא נראה לי שהעיתונות תוותר על הסנסציות ועל הדלגיטימציה למדינה היהודית רק לטובת היושר. ללא שקרים גלויים ושקרים סטטיסטיים, ללא התעלמות ממקורות הבעייה לא היו לעיתון כותרות ראויות לשמן. הרעשניות של הכתבות מעידות כאלף עדים על הרדידות שבהן הן נכתבות או מוקרנות. אנו, שקוראים וצופים עם מעט חוש ביקורת, יכולים לראות דרך השקרים הללו, ויש בידינו לשים את המסקנות של "כשלונה הגדול של הציונות" בפח הזבל של ההיסטוריה.
