המשטרה וכוחות הביטחון הכניסו את עצמם למלכודת כאשר הפעילו את נוהל היחס האנושי כלפי מפגיני הימין הקיצוני בגוש קטיף. איך יצדיקו את רציחתם של 13 האזרחים הערבים הבאים כשתהיה הפגנה שמשתתפיה הם רק ערבים? איך יגידו לאזרח ערבי "אני מבין אותך"? איך יגידו למפגין ערבי "אתה צודק"? איך יזילו דמעה בפני חקלאי ערבי שהממשלה הפקיעה את אדמותיו? איך ישפילו מבט בפני הורים ערבים שידרשו שוויון בתקציבי החינוך? איך יחבקו עובדי רשויות ערביות שיטענו מול משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר נגד אפליה בתקציבים? איך יגנו על דגל המדינה כשאזרח ערבי יבקש את מימוש החלק הדמוקרטי של המדינה? מה יגידו לנשים ערביות שדורשות תקציבים להקמת מפעלים כדי שתוכלנה לצאת לשוק העבודה ותסייענה בפרנסת משפחותיהם שכ-50% מהן רובצות מתחת לקו העוני?
יהיה קשה לקצינים שהפגינו את מידת האנושיות והאחריות והאיפוק מול ערבים, כי אזרח ערבי עדיין נחשב לנטע זר במדינה, ולפעמים אף כאויב. יהיה להם עוד יותר קשה כי הערבים התחילו כבר ללמוד כי הפגנות אלימות לא ממש עוזרות להם, וכי האיפוק שהפגינו אחרי הטבח בשפרעם מסייעים להם יותר. יהיה להם עוד יותר קשה כי חלק נכבד מהנהגת המדינה היהודית, ראש הממשלה והשר לביטחון פנים, כבר לא מסיתים נגד הערבים, ולא נותנים גיבוי לברוטאליות משטרתית. יהיה להם קשה במיוחד כי ישנם מפקדים במשטרה שהפנימו את אירועי אוקטובר 2000 ולא ירצו לסיים קריירה לאחר חקירה שתפגע בסיכויי ההתקדמות שלהם. יהיה להם קשה להסביר למה יתייחסו איפה ואיפה עם מפגינים ערבים לעומת מפגינים יהודים. כל זאת בתנאי שהתנהגותם תהיה גלויה לאמצעי התקשורת שיגלו אחריות מקצועית וערכית כפי שעשו בגוש קטיף.
אבל לא הכל ורוד כל כך, והאופטימיות שערבים מרגישים היום, והצפייה ליחס שונה בעתיד עלולה להשתנות כי הכתום של המתנחלים שונה בהרכבו מהכתום של תנועת בל"ד, ואת הכיפות על ראשי המתנחלים מחליפות כאפיות שנתפשות כמאיימות, והעונש על ברוטאליות משטרתית אינו שווה כלל. זוכרים את גיא רייף? זוכרים את אליק רון? זוכרים את העונש על הטבח בכפר קאסם? זוכרים את שרי ממשלת ברק שביקשו "לא לתת לערבים להרים את הראש"?
אני מאוד שמח לגלות את הפרצוף היפה של המשטרה, ואין לי טענות כלפי היחס החם שלה כלפי המתנחלים. זוהי תעודת כבוד ובגרות למשטרת ישראל ויחסה עם האזרחים. כך פועלת מדינה מתוקנת. מה שאני מצפה זה הפנמה של הערכים הנ"ל שיהפכו להיות ערכים אזרחיים, ערכים של נוהל והתנהלות תקינים, ולא ערכים שמופעלים רק בין אחים יהודים, אלא בין אחים ישראלים. נוצרו סטנדרטים חדשים וגבוהים במשטרת ישראל. יש לברך את השר והמפכ"ל על כך, אבל זה היה מבחן קל יחסית, כי הוא התנהל בעברית. מקווה שלא תיכשלו במבחן בערבית.
מה שהאזרח הערבי מבקש מהמדינה זה אמפטיה והרגשת שייכות. שייכות לסדר היום הלאומי. שייכות לאינטרס הלאומי, שייכות לעשייה משותפת, שייכות למעמד שווה. זה יהיה האות להרגשת אחריות מצידם של האזרחים הערבים לאינטרסים הלאומיים הישראלים, אבל גם אחריות לגבי העתיד של שני העמים במדינת ישראל, ושל ישראל במזרח התיכון. השגריר הטוב ביותר של ישראל לעולם הערבי זה אזרח ערבי מסופק, ולא רק הסדרים מדיניים עם ראשי השלטון בחלק ממדינות ערב. כאן מתחיל הביטחון של המדינה. המבחן בערבית יכשיר את מי שיעבור אותו להתקבל למועדון של כלל העולם הערבי, ולא רק למיעוט הערבי בישראל.
