"קתרינה", אחת מסופות ההוריקן הקטלניות ביותר שראתה ארה"ב לאחרונה, עומדת "להרים את המסך" על שני היבטים קשים ביותר הנגזרים ישירות מתוצאות הסופה. יותר מאשר עצם הנזקים הפיזיים ברכוש ובמשאבים נראה שהנושא שיעמוד במרכז הדיון הציבורי יהיה התנהלותם של השירותים הציבוריים החיוניים וה"גילוי" של אמריקה של העוני, הבתים ללא המחסה, הזעם והקושי הפיזי הקשה, האלימות הפוטנציאלית באוכלוסיה זו ובאוזלת ידם של השלטונות לטפל בבעיה זו.
הסופה כאילו הוציאה לאור את העוני והכישלון של החברה האמריקנית, המורגלת לצפות את כל המציאות שלה באריחים של עושר, הצלחה, צרכנות מתקדמת, הוליווד - בקיצור, עולמם של אלו שיש להם.
זהו, ללא ספק, עומד להיות ה"צונאמי" של הפוליטיקה והחברה האמריקנית.
מראות האנשים הבוזזים את החנויות והבתים, רובם שחורים, רובם חסרי בתים ומקום לשבת בו, דומה יותר למראות שצופי הטלוויזיה הגלובלית רואים ממדינות אפריקה הנחותות ביותר. האם זו אמריקה?
לא עברו ימים מועטים מאז שהסופה נעלמה בשמים של מרכז ארה"ב והתקשורת האמריקנית החלה כבר לשלוח חיצי ביקורת את ממשל בוש ואת הנשיא עצמו באשר ליכולתם האסטרטגית והטקטית לטפל בבעיה בסדר גודל כזה.
ה"ניו-יורק טיימס" כבר הספיק להגדיר את הטיפול של הממשל האמריקני במשבר בשם: “Hamstrung Bureaucracy”, כלומר "בירוקרטיה כושלת ואי-יעילה" והוא מתייחס בכך לאופן ההפעלה של כוחות ביטחון הפנים, ההצלה והגורמים הסוציאליים אשר היו אמורים להתערב בהקדם במשבר שפרץ, מה עוד שהיה מספיק זמן להתכונן עד שהסופה פגעה בחופי לואיזיאנה.
כבר נשמעים הקולות המשווים בין הטיפול היעיל של הממשל האמריקני, ובעיקר עיריית ניו-יורק, לבין הכישלון המסתמן בטיפול במשבר זה - מה עוד שלאירועי 11 ספטמבר 2001 לא הייתה כל מוכנות פיזית ותפיסתית.
שלושה מרכיבים כבר נראים כמרכזיים בכישלון המסתמן של פעולות ההצלה: חוסר תקציבים כרוני, המעורבות של סוכנויות ממשלתיות רבות, במסגרת המשרד לביטחון פנים - שרק סיבך את בעיה ולא איפשר את ההפעלה הפשוטה של הכוחות וחוסר תשומת הלב המתמשכת לאוכלוסיה רבה שאיה יכולת תנועה חופשית, כך שלא יכולה הייתה להתפנות במועד כאשר הסופה קרבה.
למי שמתעניין ברזי הפוליטיקה והמנהל הציבורי הפדרלי אינו יכול שלא להשתאות מהמתרחש. ארה"ב היא אחת המדיניות הבודדות בעולם המערבי, אשר השקיעה משאבי עתק [שהביאו אותה לידי גירעון תקציבי חמור] בכוחות הביטחון לסוגיו השונים. השקעה זו לא הופנתה אך ורק לכוחות צבאיים, אלא גם לכוחות משמר הגבול, ביטחון פנים, מעקב אחר אזרחים ותחומים נוספים זאת בכדי להשתלט על ההגירה בלתי החוקית, לאבטח מוקדים אסטרטגיים בכל מרחב ארה"ב ולעקוב אחר פוטנציאל של אנשים לפעולות טרור.
כתוצאה מלקחי 11 ספטמבר 2001 ארה"ב השקיעה גם רבות בסוכנות לסיוע חירום (FEMA). ארה"ב היא גם אחת המדינות המשקיעות מאמץ מיוחד בהשוואה לעולם המערבי ב"ממשל של תוצאות", או כפי שהגדיר זאת מומחה שאמר, בהקשר לטיפול בסופה, כי הטיפול בה הוא “Performance Business”, כלומר "עסק של ביצוע".
והנה כל אלו, אם לא יחול שינוי בימים הקרובים, יתבררו ככישלון רב-ממדי המעמיד בספק אם תפיסה של תוספת תקציבים והרטוריקה בהקשר לביצועים, אכן גורמים לשינוי אמיתי במערכות הציבוריות.
למרות ההצלחה הגדולה, במבחן התוצאה, של תפקוד כוחות הביטחון הישראלים ב"מערכה" על הפינוי מעזה גם אצלנו השתרשה במשך שנים התפיסה, אותה מוביל האוצר בגיבוי המערכת הפוליטית (או כתוצאה מאוזלת ידה ואדישותה), כי המבחן העיקרי של המערכת הציבורי הוא עלותו ויעילותו הכלכלית ופחות יכולותיו.
כך במשך שנים השתרש חוסר איזון בין ההשקעה במערכות ציבוריות שמתפקידם לשרת ישירות את הציבור בימי רגיעה ובימי חירום, לבין השקעת תקציבי עתק במנגנונים בירוקרטיים שכל שאיפתם היא לממש את עצמם, תנאיהם ושכרם, בצרכים שאינם רלוונטיים ובמוקדי שחיתות המעשירים רק את "המושכים בחוטים" במקום אזרחי המדינה.
אזרחים רבים בעולם הרחב שילמו בחייהם בגין כישלונן של מערכות ציבוריות, החל מנפגעי רעידות האדמה בטורקיה ובמקומות אחרים על פני כדור הארץ, מאות מיליונים של אזרחים באפריקה שנפלו קורבן לממשלים ומינהל ציבורי כושלים ומושחתים, נפגעי הצונאמי בדרום מזרח אסיה, נפגעי הטרור העולמי שמערכות הביטחון נכשלות פעם אחר פעם באיתורו וחיזוי הפגיעות וכלה באסון מעבורת החלל קולומביה, שהיה תוצאה ישירה של כשל ניהולי בנאס"א.
יותר ויותר משתרשת התודעה ומודעות בעולם הרחב, למרות שמכוונת בעיקר למדינות העולם השלישי והמתפתח כי ממשל תקין, שקוף, נקי משחיתות ומינהל ציבורי מקצועי הם המפתח להצלחתם של מדינות ובעיקר לשלום, ביטחון ורווחתם של אזרחיה.
גם ישראל צריכה ללמוד מלקח זה ולמגר בדחיפות את כל מוקדי השחיתות בשלטון הישראלי, למגר את הבירוקרטיה מיותרת והיקרה, להתמקד בפיתוח מינהל ציבורי מקצועי ואיכותי ולמקד את ההשקעה במערכות התמיכה והשירות לאזרחים ולפעול נמרצות לחיסול מוקדים של אי-יעילות במערכות הציבוריות.
ישראל אינה חסינה מ"צונאמי" משלה!
