משהו לא טבעי, לא רגיל, לכאורה, קורה בימים אלו בשוק הדירות: מכירותיהן של רוב החברות בירידה, אך במקום להגיב על כך, כמקובל, בהורדת מחירים ובמבצעי הנחות, פועלות חלק מהחברות, לפחות, בכיוון ההפוך: הן מעלות מחירים, דבר שלכאורה יביא לירידה נוספת במכירות.
העובדות והנתונים ברורים: אפריקה-ישראל מכרה בינואר-יוני 173 דירות, לעומת 427 בכל שנת 2004; גם אם להוסיף מכירת 87 דירות ביולי-אוגוסט, עדיין רמת המכירות נמוכה ב-9%, יחסית, לשנת 2004.
חברת דמרי מכרה בינואר-אוגוסט 296 דירות, לעומת 310 בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-5%.
חברת בוני התיכון מכרה בינואר-יוני 89 דירות, לעומת 138 בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 36%. כמה חברות הפסיקו ברבעון השני של 2005 לתת נתונים על מכירותיהן, מן הסתם משום שהמספרים אינם טובים.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דומים - ירידה של 9% במכירת דירות חדשות בינואר-יוני השנה, לעומת אשתקד.
כמה חברות, ואשדר היא הבולטת בהן, מדווחות על התאוששות מסוימת ועל עניין גובר של לקוחות. הסוד של אשדר ברור: לחברה יש פרויקטים על חוף הים באשדוד ובמקומות אחרים, והדירות נחטפות על-ידי יהודים צרפתים.
גם חברת אזורים נהנית מביקוש טוב בפרויקט חדש שהחלה לבנות על חוף הים, מעבר לירקון. אבל אלה נקודות אור בודדות, שאינן משקפות את מצב השוק לאמיתו.
חפציבה, למשל, הבונה 104 דירות (חלק מפרויקט גדול יותר) על חוף ימה של חדרה, מדווחת, לאחר שיווק בן חודשים רבים, על עשרות דירות שלא נמכרו.
בכל זאת מעלים מחירים: אשדר ב-3%, אפריקה-ישראל ב-2%, אפרידר וחפציבה בכ-3%, חבס ב-3%, קרן פייר (נתון מעודכן) ב-3%, וזו כנראה לא הרשימה הסופית.
החברות נאלצות, לעתים בחירוק שיניים, להעלות מחירים, כי מדד תשומות הבנייה למגורים, שעלה ב-5% תוך שבעה חדשים, לוחץ עליהן.
צריך "להודות" לממשלת ישראל, שלמרות אזהרות חוזרות ונשנות של התאחדות הקבלנים הקטינה מאוד את מספר העובדים הזרים בענף. נוצר מחסור בכוח אדם, ושכר העבודה בעלייה. זאת ועוד, פועל בניין ישראלי דורש ומקבל שכר עבודה גבוה בהרבה מזה של עובד זר.
צריך "להודות" גם לממשלת סין, הרוכשת כמויות בלתי נדלות של פלדה - 20 מיליון טונות ויותר אשתקד - ועל-ידי כך גורמת למחסור במוצר חיוני זה לענף, שמחירו הוכפל בשנתים האחרונות.
מחיר הנפט שובר שיאים, ומזה מייקר כמעט מיד את המלט, וסעיפי הוצאות אחרים של הבנייה. גם החשמל עומד להתיקר, ויש לחשוש שזה לא סוף הרשימה.
כל אלה השפיעו על הרווח. לדוגמה, הרווח הגולמי של חברת בוני התיכון עמד בינואר-יוני השנה על 14.1%, לעומת 17.9% בתקופה המקבילה אשתקד. מרווח גולמי זה יש לנכות כמובן הוצאות מימון, הנהלה ומכירות, והחברה נשארה עם רווח קטן של 1.4 מיליון שקל בלבד למחצית הראשונה של 2005.
אבל, אחרי הכל, איך אפשר לייקר דירות, כאשר המכירות בהאטה, ומלאי של קרוב ל-12,000 דירות מעיק על השוק?
תשובה אפשרית אחת היא שאין ברירה, ומוטב למכור פחות דירות, וברווח סביר, מאשר יותר דירות ברווח נמוך. תשובה אחרת היא שהקבלנים מצפים בכל זאת להתאוששות בענף ולגידול בביקוש, עם השתפרות המצב הכללי. לאחדים מהם, למשל חברת חבס, יש סחורה טובה ומבוקשת.
תשובה נוספת, ואולי הפשוטה ביותר: מנסים. מודיעים כי "בעוד שבועיים" יעלו המחירים ב-3%. זה יביא אולי כמה קונים בריצה למשרדי המכירות. אחר כך באמת מעלים את המחירים. ירצו-יקנו. לא ירצו - תמיד אפשר להודיע על "מבצעי הנחות" מכל הסוגים, שבסופו של דבר יחזירו את מחירי הדירות לקדמותם. כבר היינו בסרט הזה.
