במדינת ישראל, במאה העשרים ואחת, קיימת תופעה מחרידה ומזעזעת - חוגים דתיים מסויימים מרשים לעצמם לעשות מעשי כפירה נוראיים - הם אוספים ספרי קודש שאינם נראים להם קדושים מספיק לטעמם ומרשים לעצמם לשרוף אותם באופן קולקטיבי, ולא רק לשרוף, אלא גם לקבור אותם בבתי קברות. ואין פוצה פה ומצפצף.
לפני ימים מספר חוויתי חויה מזעזעת זו על בשרי. לא סוד הוא הדבר שחברי ואני מאמינים כי ספר הזוהר יביא את הישועה לעם ישראל. לשם כך אנו תורמים את כספנו, את זמננו, את המכוניות שלנו, ומקדישים ימים שלמים ל"חרישה" - הליכה מבית לבית, מדלת לדלת, כשאנו מציעים לאנשים שגרים באיזורי סיכון כמו גוש קטיף ויהודה ושומרון סטים שלמים של ספרי זוהר בחינם, סטים שמחירם כ-1300 ש"ח. הסטים הללו נתרמו על-ידי אנשים מחו"ל המאמינים במטרה שלנו. מי שאינו גר באיזורי הסיכון נדרש לשלם עבור 23 הספרים מחיר מלא.
ישנם אנשים שמקבלים אותנו בעין יפה, וישנם אנשים שדוחים אותנו על הסף. אבל הכל מתקבל בברכה, כי אין כפיה ברוחניות. אדם רוחני מבין שזכות הבחירה היא זכות אלמנטרית של המין האנושי, ולשם כך קיים הרוע בעולם, כדי שנוכל להתגבר עליו ולבחור בטוב.
אבל ישנם אנשים שאינם מאמינים בחירות הפרט, והם משתמשים באיומים כדי להכריח אנשים להחזיר את ספרי הזוהר, וזה במקרה הטוב, או שהם אוספים את הספרים ושורפים אותם או קוברים אותם בבתי קברות.
כשביקרנו חברי ואני במושב רבבה, בשומרון, הזהירו אותנו מראש שתושבי המקום הם דתיים פנאטים וייתכן שיערמו על דרכנו קשיים. הגענו מוכנים לאתגרים, אבל איש לא הכין אותי לבריון מגודל נושא נשק, שהגיע בריצת אמוק אל ביתה של אישה שרצתה לקבל זוהר, והכריח אותה להחזיר אותו אלינו. הוא עשה זאת בהוראת רב הישוב. הוא אמר לנו שאם אין אנו רוצים צרות, מוטב שניכנס לרכב והם ילוו אותנו ליווי צמוד, להבטיח שלא נחזור. הם נסעו אחרינו עד למחסום, ולאחר מכן שאלו אותנו לאן אנו מתכוונים לנסוע, כדי שיוכלו לחבל במאמצינו גם שם.
בריון מגודל אחר אמר לי: "תסעי מפה מהר, כדי שלא אשרוף אותך יחד עם ספרי הזוהר שאת מחלקת".
כך אמר לי אדם שנראה לכאורה שפוי בדעתו, במדינת ישראל, במאה העשרים ואחת. הוא הוסיף ואמר: "איזה צרות אתם עושים לי, צריך ללכת מבית לבית ולאסוף את הספרים ולשרוף אותם. יותר טוב למנוע בכלל את חלוקתם."
אמרתי לגוש הבריונים שבפעם האחרונה בהסטוריה בה ידוע לי ששרפו ספרי קודש, הייתה בליל הבדולח בגרמניה. לא נראה לי שהם הבינו על מה אני מדברת.
ודווקא משום כך חובה לזעוק על הדבר הנורא והמזעזע הזה.
קודם כל, על רמיסת זכויות הפרט. שנית, על החירות הנוראה שלוקחים לעצמם אנשים לשרוף ספרים. מי שורף בכלל ספרים? ועוד ספרים של רבי שמעון בר יוחאי? עם פירוש הסולם של רבי אשלג? איפה נשמע כדבר הזה? להמציא תירוצים שהספרים האלה "אינם כשרים" ? מי שם את הרבנים הללו להחליט שהספרים האלה אינם כשרים? מי אמר שהם טובים יותר מהרב ברג ששלח אותנו למצוות הקודש הזו?
ומה עם לשון הרע? האם ביהדות מותר לדבר לשון הרע בצורה שמתירה את דמו של מישהו אחר? איני מכירה אדם ששופכים את דמו כמו הרב ברג. אפשר לא להסכים אתו, אפשר להתווכח, אפשר לעשות כל דבר חוץ מלהפיץ דברי שטנה ושינאה, שקר ולשון הרע, רק כדי להמשיך ולשלוט בעדר המאמינים שלך.
אפשר לא להאמין במה שאנו מאמינים, אפשר ללגלג, אפשר להתעלם, לא לקבל, אבל לנקוט באלימות חמורה - [ישנם אנשים שלנו שקיבלו מכות רצח מבריוני דת כאלה] זו עברה הן על המוסר האנושי הבסיסי והן על חוקי מדינת ישראל. יש על כך עונש בחוק.
התופעה הזו חמורה מאוד, ובעיתונים בדרך כלל מסרבים לכתוב עליה, מפחד פן יבולע להם. לרבנים יש כוח להפחיד אנשים, ראיתי כיצד הם עשו פולסא-דנורא ליצחק רבין ולשרון. דבר מצמרר ופשע שלא נשמע כדוגמתו.
היהדות היא הדת שמלמדת אותנו לדבוק בעץ החיים, ומי שמרשה לעצמו לגזור דין מוות על מישהו אחר אינו שייך ליהדות המקורית. הוא הוציא את עצמו מכלל ישראל.
איני פוחדת לכתוב זאת, כי בנפשנו הדבר. אנשים שמרשים לעצמם לשרוף ספרי קודש, לקבור אותם בבתי קברות, ולהוציא גזר דין מוות על אנשים אחרים, אין מקומם בחברה התרבותית. צריך לזעוק על כך ולהתריע, כדי למנוע התדרדרות נוספת של המצב.
