"אתם סיירת מטכ"ל של הכלכלה הישראלית," כך פתחו סגן רוה"מ ושר החוץ, שמעון פרס, ושרת התעשיה והמסחר, דליה איציק, את אירוע השקת פרויקט השגרירים העסקיים של ישראל.
השניים שלחו צו 8 לצמרת קהילת העסקים המקומית, בזעקת חרום להשתתפות במאמצי ההסברה של מדינת ישראל. השרה הסבירה לנוכחים כי "ממשלת ישראל שולחת את סיירת מטכ"ל למשימות צבאיות מיוחדות, תוך שהמערכה על שרידותה הכלכלית של המדינה, חריפה וקיומית לא פחות. דיפלומטיה מסורתית כבר לא קיימת בעולם המודרני - בשטחו הסכסוכים הצבאיים מתמעטים בהתמדה, ונושאי כלכלה וביטחון הופכים לתאומים. בישראל הצועדת ככל הנראה לתקופה קשה וארוכה מאוד, יש לגייס את כל הכוחות למאמץ משותף."
איציק ופרס צופפו בשיטחם כ-60 מראשיו העסוקים מאוד של המשק הישראלי, אך מיד לאחר דבריהם - חוצבי הלבבות שילבו ידיים ועזבו לעניינם את אולם הכינוס, בו נותרו המכובדים בלא מארחיהם.
התדהמה גברה שכן בטרם עזבו עוד הספיקה איציק עוד לאמר כי "בעולם הנאור תופסים אנשי משק וכלכלה את מקום של אנשי הצבא והפוליטיקאים, ועכשיו אתם מתבקשים לנו סייע בהסברה." הגנרלים הרבים שהגיעו לאולם לאחר שזה מכבר חיתתו חרבם למזמרות, תמהו על הדברים, ואלוף (מיל.) אביהו בן-נון, לשעבר מפקד חיל האויר וכיום יו"ר חברת רכב מצליחה, אמר, נזוף משהו, "אבל אני עושה זאת ממילא כל הזמן!".
פרס קרא למשתתפים לסייע למדינה "לייצא את האבטלה לחו"ל ולייבא ארצה טכנולוגיות מודרניות." לדברי סגן ראש הממשלה, יש למהר ולנצל את הזדמנות העסקית החדשה, שכן הגבולות הכלכליים הבינלאומיים ניפתחו, וחיסול מכסי המגן פותח בפני יזמים זריזים אפשרויות חדשות ונדירות. "בחוג ללימודי MBA בארה"ב של לפני 50 שנה, למדתי כי יחסי אנוש, יחסי עבודה ויחסי ציבור, הם החשובים," סיפר פרס, באומרו כי בחו"ל מדגישים את עצם היחסים ומצניעים את בוהק העובדות.
מול קהל ביתי ואוהד, בדיבור כנה המופנה לקהל שהביע מטבע הדברים בעצם הגעתו הסכמה עקרונית למשנתם המדינית של המארחים, דיבר פרס בנינוחות ובגובה העיניים. בלא שהוא נתון כבאחרונה, כשגבו אל הקיר, פרש פרס את משנתו המדינית הריאלית. השר לשיתוף פעולה אזורי לשעבר, הגיע למיטבו כאשר הביא נימוקים ראציונאליים ל"ריאל פוליטיק" הכלכלית המנהיגה את העולם. פה ושם אף הרשה פרס לעצמו להביע ביקורת כנגד העמיתים, בסכמו כי "הורים ושכנים אי אפשר לשנות..."
"עד שהערבים לא יצאו מבונקר קיבעונם במסגרות המיושנות של משק פאודאלי, לא תושג התקדמות במגעים המדיניים עימם. הם מעלים את האדמה עליה הם ישובים לראש דאגתם, שכן הם עדיין חקלאים מסורתיים שאינם נותנים הזדמנות לצעירים", אמר פרס שהיה ללא ספק הקשיש באולם, והוסיף לקול צחוקם של המשתתפים, כי "ישראל זקוקה לשגרירים מתנדבים כי תקציב הסברה, אזל."
פרס מצא לנכון להדגיש כי אינו מטיל ספק בצידקת המדינה, ורק הוסיף כי הוא מקווה שלצדק תיצטרף סוף סוף גם חוכמה: "שיקלו מחדש אם יש כדאיות עניינית בייצוא הטנספר כשיטת הסברה יעילה. שימעו של איפוק כלפי האוכלוסיה הערבית, יגיע בסוף גם לאזני המנהיגות. אסור שהמלחמה בטרור הפלשתיני תסמא עיננו ותגרור אותנו למלחמת עמים. כיום אין לפלשתינים מה להפסיד, בעוד שישראל השכילה עוד בעבר לחזות בפירות השלום.
"ה-GNP (התוצר הלאומי המצרפי) גדל בשלושת השנים שעקבות אוסלו, באופן חסר תקדים. צוחקים עלי כאשר אני מדבר על מזרח תיכון חדש, אבל רבים מהנוכחים שהיו בוועידות קזבלנקה, דוחא וקהיר, יודעים כי היו אלה צעדים חסרי תקדים. הטרגדיה של המזרח התיכון נעוצה בכך שהוא התקדם בכוון הבלתי נכון: צברנו פה נשק חדשני ואיבה חסרי תקדים, ונסוגנו בדברים הבלתי נכון - דהיינו בכלכלה ובפיתוח. יצרנו באזורינו משק פרמיטיבי המצוייד בנשק מתקדם ללא תקדים."
"ענף ההיי-טק נזון ממלחמות. כל מדינה מעניקה למו"פ הצבאי תקציבי עתק, עליהם כלכלת השלום יכולה רק לחלום. הדבר נכון לא רק לאזורינו, אלא נהוג גם בארה"ב. רק חידוש המגעים המדיניים יחדש את הצמיחה. כלכלה וביטחון צועדים יחדיו, והמדיניות תקועה בגלל שטויות. עצם חידוש המו"מ, גם אם ימשך 3 שנים, עשוי להביא לתנופה. זה הנימוק יחיד להישארותי בממשלה." הסביר פרס, בהוסיפו כי היצוא לפלשתינאים חשוב לכלכלה הישראלית. ההיקף השנתי מגיע לכמילארד דולר בשנה, 10 אחוז מכלל הייצוא התעשייתי.
לדברי פרס, חמישה יעדים גיאוגרפיים להסברה הישראלית: ארה"ב, אירופה המאוחדת, יפן, רוסיה והאו"ם. "תלכו לכולם אף שזה אבסורד שסוריה תומכת הטרור ואף טרור המתאבדים, ניצבת בראש מועצת הביטחון." מתווה פרס. "שלושת היעדים הראשונים מעניקים את הסיוע הכספי ממנו חיים הפלשתינים, ואילו לגבי רוסיה" - צריך הרמוניזציה כדי שלא תחזור מלחמה קרה על-רקע חלוקת מעמדות וסיכסוך המזה"ת."
"לא צריך לשמוח לאיד בשל הפסדה של צרפת במשחקי המונדיאל. כיום מדובר באירופה חדשה, בה יש יותר ערבים ופחות יהודים. הלובי היהודי משותק, שהרי במערב אירופה ובעיקר באנגליה וצרפת נמצאים 20 מיליון מוסלמים. תחנת אל-ג'זירה משפיעה על הפלשתינים יותר מאשר העיתונות ברמאללה. לא סתם הגדיר את הדברים נשיא מצרים, חוסני מוברק, באומרו כי 'למדינת אל-ג'זירה יש בירה ושמה קטר,'" אמר פרס לקהל הנוכחים, שכלל נציגים ספורים בלבד מהתקשורת הישראלית.
"עמדתה העויינת של אירופה, מוסברת על-רקע התחרות המסורתית שמנהלת היבשת הישנה, עם ארה"ב. הערצה וקנאה מתערבבות זו בזו, וישראל הופכת לקורבנו של התהליך. מרביצים לחמור ומתכוונים לאשה... הדברים שונים מאוד כאשר יש למדינה מסויימת ניסיון בפיגועי טרור: ראו את ההבדל בין המסרים שמעבירה רשת ה-CNN לבין שידורי תחנות הטלוויזיה האירופיות. לאירופים אין בעיה, הם יכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס של תמיכה גורפת בשלום. צרותיה של הודו הביאו לכך שהיא מבינה אותנו יותר מאשר סין, שאינה נאלצת להאבק בטרור."
"לזכותינו יאמר, שאין חטא קדמון הרובץ על מצפונינו, להיפך. ישראל הוכיחה כי הטרור מיותר, כי אין כל צורך ענייני בו. הוצענו לפלשתינים את הכל: שטחים, מדינה ואפילו מעמד בירושלים, ללא כל איום במעשי טרור, החזרנו למצרים שטחים 'עד טיפת החול האחרונה', כולל טאבה, וכן נפט בלא פחות מ-6 מיליארד דולר בשנה! לממלכת ירדן החזרנו שטחים מוחשיים מאוד, לעומת השלום שקיבלנו ושמהותו תחושתית מסרנו את כל השטחים, אך לא קיבלנו את כל השלום."
"דרגות שונות של גימגום רשמי", מדברות על מדינה פלשתינית. 54% מהאוכלוסיה הישראלית בעד הורדת התנחלויות. הטרור רק מפריע להשגת יעדי הערבים, הוא נותן עדיפות כלכלית להוצאות ביטחון. פורמאליות היא אסון בדיפלומטיה. יש יתרון עצום למערכות בלתי פורמאליות. כל מי שיוצא מהארץ חש בעוינות הנוראית כלפי ישראל. את שערוריית החרמת המוצרים הישראליים בנורווגיה על-ידי הוועדים המקצועיים, יש לתקן רק באמצעות הסברה."
מנכ"ל משרד התמ"ס, אמיר חייק, מיקד את המיפגש לפסים טכניים. הוא ביקש לדעת מתי נוסעים המשתתפים, ולאן. "אל תעלבו אם לא צריך אתכם בניו יורק," הרגיע חייק. ניו יורק מלאה בישראלים, ואילו הצורך בשגרירים עסקיים נוצר בעיקר "אם מישהו מזדמן למקום נידח." חייק ביקש להבדיל בין פעילות משרד החוץ והתמ"ס, וביקש מהנוכחים להחליף מספרי טלפון עם הרשויות.
נשיא התאחדות התעשיינים, עודד טירה, אמר כי "הכל כיום אישי בעולם. רק שלא יפעילו נגדנו סנקציות. ישראל עלולה להתדרדר במוסר התשלומים. צריך לשדר מסר של חוזק ואיתנות פיננסית, להקים כוח משימה אירופי שינחה את גיוס אמצעי התקשורת, עם מי לדבר ומתי." קבע טירה, ועמיתיו הביעו צער על שמוזמנים השולטים באמצעי תקשורת מקומית, הדירו רגליהם מהכינוס.
נשיא איגוד לשכות המסחר, דני גילרמן, לא סיפק את סקרנות אלה שתהו על היעד בו הוא עומד לכהן כשגריר. גילרמן הסתפק בהסבירו כי שאל דגם אנגלי, אותו הציע לפני עשר שנים ליצחק רבין ולכל הבאים בעקבותיו, אך רק דליה הרימה את הכפפה. סגן רוה"מ ושרת התמ"ס טוענים, כי הם יזמו את רעיון "השגרירים העסקיים", אף שהפטנט כולו פרי יוזמתו של גילרמן. הוא צידד בדפוס של אנשי כלכלה ועסקים, המשלבים יכולת בשדה הכלכלה עם מערכת קשרים בינלאומיים ענפה, הנרתמים לסיוע במאמץ הלאומי על-ידי העמדת יכולותיהם אלה, לטובת קידום עניינה של המדינה.
כוח המשימה יהיה לדברי גילרמן פסיפס של מצויינות ואיכות. "לטרור מבטא צרפתי, וכאשר ישבתי בבית הקפה דה-מגוג שברובע סאן ז'רמאן בפריז, חשבתי לעצמי שספל קפה עולה שם 2 דולר, ואילו בישראל הוא עלול לעלות בחיי אדם. יש לשדר אופטימיות, שכן המשק הישראלי כנראה חזק משמחשבנו. מיתון בן 6 שנים, 2 אינתיפאדות, התמוטטות הטכנולגיה בעולם המערבי, כל אלה לא הכריעו את ישראל. הדבר מוכיח עוצמה ואיתנות, ויש לשדרה לעולם."
שרת התעשיה והמסחר נפגשה במקביל עם מספר ניכר של שגרירים זרים המכהנים בארץ. בפגישותיה עם שגרירים הזרים מגייסת אותם השרה איציק להעברת המסרים הכלכליים של ישראל לעולם. השגרירים הזרים איתם נפגשה איציק מייצגים את המדינות: רוסיה, נורבגיה, יוון, אוסטרליה, קנדה, לטביה, תורכיה, יפן, דרום קוריאה, רומניה והודו.
במכתב שנמסר לאנשי העסקים שהתנדבו להיות מסבירים כלכליים של מדינת ישראל בעולם בתקופה הקשה בה שרוי המשק הישראלי, נכתב כי "ישראל מצויה במאבק קשה וממושך להבטחת שלום וביטחון לתושביה. חוסננו לעמוד במערכה משלב את המאמץ הצבאי עם יכולת משקית-כלכלית איתנה, והשגת תמיכה בינלאומית בעמדותינו".
הוזמנו ולא הגיעו: מנכ"ל פלאפון תקשורת - יעקב גלברד; נשיא שופרסל - עמי סגיס; יו"ר החברה לישראל - עידן עופר; יו"ר אריסון השקעות - שרי אריסון; יו"ר נס טכנולוגיות - אהרון פוגל; מנכ"ל הבנק הבינלאומי - שלמה פיוטרקובסקי; נשיא ומנכ"ל סלקום - יעקב פרי; יו"ר קבוצת שטראוס-עילית - עפרה שטראוס; יו"ר בזק בינלאומי - ליאורה מרידור; מנכ"ל כימיקלים לישראל - עקיבא מוזס; מנכ"ל בנק ישראל - גליה מאור; יו"ר טבע - אלי הורביץ: יוסי מימן.
הוזמנו והגיעו: מנכ"ל יוניברסל מוטורס - אביהו בן-נון; נשיא לשכת המסחר ישראל רוסיה - לב לבייב; מנכ"ל ישפאר - לוני הרצקוביץ; יו"ר פלאפון - אמנון נויבך; יו"ר הסופר-פארם - ליאון קופלר; יו"ר אקזקוטיבה (קבוצת שטראוס-עילית) - מיכאל שטראוס; מנכ"ל אסם - דן פרופר; יו"ר דלתא - דב לאוטמן; נשיא ומנכ"ל השקעות דיסקונט - עמי אראל: מנכ"ל החברה לישראל - יוסי רוזן; מנכ"ל מ.ל.ל - עמירם שור; יו"ר דנקנר השקעות - שמואל דנקנר; יו"ר טבעול - גזי קפלן; מנכ"ל מוטורולה - אלישע ינאי: ג'ו בהט - מוולוו, הונדה והרץ, נילי קריב, רימון בן-שאול, בני גאון, עופר גלבוע, יוסי ורדי, אריה זייף - מפדרמן החזקות, אורן שחור, ארנון טיברג - דלתא טקסטיל, אורי יהודאי, אלי יפה, אוריאל לין ויורם מרידור.
