האם ניתן לחייב אגודה שיתופית לקבל לשורותיה רוכשים המעוניינים להתקבל כחברים באגודה, וכן האם ניתן לחייב את האגודה השיתופית לנמק את סירובה לעשות כן.
בית המשפט העליון קבע כי האגודה כגוף פרטי, אינה חייבת לקבל את הרוכש לחברות ואינה חייבת בהנמקה. עיקרי העובדות:
1. הרוכשים קנו מחבר אגודה את המשק, כאשר ההסכם מעביר את הבעלות על המשק לרוכשים, אך אינו מתייחס כלל לעניין האגודה השיתופית.
2. האגודה השיתופית קשורה עם מינהל מקרקעי ישראל בחוזה משבצת. הרוכש הגיש בקשה להצטרף כחבר האגודה השיתופית. ועד האגודה השיב לרוכש כי בקשתו להתקבל כחבר באגודה נדחית. הרוכש ביקש לקבל נימוקים להחלטת הוועד והוזמן להשתתף באסיפה הכללית שתדון בערעורו על החלטת הוועד. הרוכש הציג עצמו בפני חברי האסיפה הכללית, ולאחר מכן נערכה הצבעה חשאית בה נדחתה קבלתו לאגודה.
3. הרוכשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לתת סעד הצהרתי לפיו הם חברים באגודה השיתופית, או לחילופין להצהיר כי החלטת האגודה בטלה, מאחר שלא התקבלה כדין, שלא בתום לב וממניעים זרים.
4. בית המשפט המחוזי קבע כי סירוב האגודה לקבל את הרוכשים כחברים בה נובע משיקול כלכלי גרידא, לפיו צירוף חברים לאגודה יקטין את חלקו של כל אחד מהחברים הקיימים בנכסי האגודה. על אף זאת, קבע בית המשפט כי "מדובר במערכת יחסים שבין פרט לבין אגודה פרטית המחזיקה נכסי מדינה", ולכן פסק כי אין לחייב לקבל חבר נוסף או לנמק את סירובה.
5. הרוכשים ערערו על קביעת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, שפסק כי האגודה יכולה לנהל את ענייניה על-פי רצונה ועל-פי רצון החברים ובהתאם למטרות המשותפות שהותוו בתקנון. האגודה היא אשר מעצבת את התנהלות האגודה ותפקודה על פי האינטרסים שלה, על-פי שיקוליה ועל-פי טעמה, האגודה זכאית שיהיה לה שיקול דעת עצמאי באשר לקביעה מי הם החברים שיצטרפו לשורותיה, ולא נכון יהיה לכפות עליה אנשים שלדעתה לא יתאימו ולא ישתלבו על-פי מטרות האגודה ורוח חבריה. עם זאת, סייג בית המשפט את קביעתו, באומרו כי יכולת זו של האגודה אינה בלתי מוגבלת, ויתכנו מקרים שבו כן תופעל ביקורת שיפוטית אף כאשר מדובר בהחלטות אגודה שיתופית על קבלת חבר או אי קבלתו לשורותיה.
6. במקרה שלפנינו פסק בית המשפט העליון, כי לא היה מקום להחיל חובת הנמקה על האגודה, וההליך התנהל על-פי הדין ועל-פי תקנון האגודה, בית המשפט קבע כי אף אם הייתה בפנינו הנמקה של האגודה ותוכנה היה תואם לטענות שהועלו על-ידי הרוכשים, לא היה רואה מקום להתערב בהחלטת האגודה ולחייבה לקבל את הרוכשים כחברים באגודה, ועל-כן בית המשפט קבע כי אין הוא נדרש להנמקה של האגודה, ודחה את ערעורם של הרוכשים.
לסיכום, עמדת תנועת המושבים בעניין הינה, כי חשיבות פסק הדין בעליון היא בכך שנקבע כי האגודה, כגוף פרטי אינה חייבת לקבל את הרוכשים לחברות ואינה חייבת בהנמקה. זהו חיזוק מצידו של בית המשפט למעמדן של האגודות השיתופיות, וחיזוק לצורך במתן אפשרות לשיקול דעת רחב ביותר לחברי האגודה לבחור מי יצטרף אליהן ומי לא, ולעובדה כי קבלת חבר נוגעת ליחסי האגודה וחבריה עם צד שלישי שלאגודה אין כל התחייבות כלפיו, ולא ליחסי החברים בינם לבין עצמם.
ולאור דברים אלו נכון וראוי יהיה כי ההתערבות בהחלטותיה של האגודה השיתופית בדבר קבלת חברים לשורותיה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, ובית המשפט נתן חיזוק לעמדתנו זו אשר תואמת את גישת המחוקק, הפסיקה והספרות המשפטית.