בימים הקרובים צפוייה התייקרות ניכרת בתעריפי התחבורה הציבורית. על-פי החלטת הממשלה, עידכון תעריפים תקופתי נעשה דבר שיגרה פעמיים בשנה, בתחילת חודש ינואר ובתחילת חודש יולי.
העידכונים - אשר תמיד הינם בגדר יישור הקו כלפי מעלה, מתבססים על חישוב הפרשי מדד, כאשר הפעם נוספת להם גם עליית המע"מ בשיעור של אחוז אחד.
ניתוח פשוט של חישוב נוסחאות עידכון התעריפים, הקשיחות והרשמיות לכאורה, מגלה כבר ממבט ראשון, כי הדין בישראל של מחצית 2002, אינו שווה לכולם: קואופרטיב דן יחוייב בייקור תעריפים בשיעור ממוצע של 2.65%, ואילו קואופרטיב אגד יחוייב בייקור בשיעור כפול כמעט, בן 5.2% בממוצע.
אגד, כידוע, נוסע בכל רחבי הארץ, ואילו קואופרטיב דן, הקטן פי כמה, מחזיק מלבד הקוים המוכרים בגוש דן, גם צמד קוים לירושלים וקומץ קוים בשומרון ובבקעה. מה אם כן הסיבה לדיפרנסיאציה האריתמטית? מיד נגיע לתחנה.
לא סתם נאמר, כי הקואופרטיבים "יחוייבו בייקור": שני הקואופרטיבים אינם רוצים בהעלאת התעריפים, ולמעשה ההתייקרות נכפית עליהם על-ידי הממשלה. הקואופרטיבים היו מעדיפים, כי המדינה היתה פשוט מגדילה כבעבר את הסיבסוד ופותרת אותם מהייקור, שכן ממילא הם סובלים מירידה דרסטית בהכנסות, כתוצאה מהצלילה המתמשכת במספר המשתמשים בתחבורה הציבורית.
הליך עזיבת האוטובוסים החל עוד לפני מספר שנים, ומאז הוא ממשיך וצובר תאוצה. מה שהחל כתוצאה טבעית של עליית רמת החיים בישראל, הואץ על-ידי המשבר הביטחוני. ניתן להצביע בצער על האבסורד המאפיין, כי בין שיפור השרות התחבורה הציבורית, לבין בריחת הנוסעים משימוש בחסדיו, מתקיים יחס ישר ואיתן. צי האוטובוסים חודש ומוזג, מיניבוסים ומידיבוסים הפציעו בכבישים, אך הנוסעים ברחו מהם ממש כפי שבעבר רצו אחריהם בתחינות "רגע אוטובוס".
150,000 מכוניות חדשות עולות על כבישי ישראל מדי שנה, וגם המוניות מציגות אתגר תחרותי גובר לאוטובוסים. משרד התחבורה הגמיש מאוד את מתן הרישיונות הירוקים למוניות, ומחיר הנסיעה המצחיק או עצוב בהן (תלוי בנקודת המבט), עשה אותן זה מכבר לכלי תחבורה זול, אמין, מהיר ולרוב אף נקי ומנומס.
בכיר באגף הכספים של אגד, המבקש להשאר בעילום שם, מוזר לכשעצמו מפאת פחדו מהרשויות, מסביר כי לנוכח כל שנאמר לעיל, יוצא כי ממשיכים ונוסעים באוטובוסים, רק שלושת העשורים התחתונים באוכלוסיה הישראלית. "זו אפלייה לרעה של מי שאין לו," אומר הבכיר, אף שאינו יודע בדיוק מיהו כיום הרפנט באוצר ואף לא מיהו רכז התחבורה במשרד. מה שכן ידוע באגד בשעה זו (כחמישה ימים טרם עליית התעריפים), הוא, שהתנצחויות ו"ריצה אחרי השעון" עדיין צפויים בימים הקרובים.
"פעמים רבות כבר הדפסנו כרטיסים חדשים לנוכח צפי לשינוי עתידי במחירים, וברגע האחרון נאלצנו לגרוס אותם, שכן משרדי האוצר והתחבורה נאבקים זה בזה לפני כל עליית מחירים, על גבו של הציבור הנוסעים," אומרים באגד. הדברים לא נאמרים אגב על-ידי דובר הקואופרטיב, הוא העדיף, בדומה לדוברו קל הלשון על-פי רוב של משרד התחבורה, שלא להשיב על השאלות החוזרות שהופנו בנושא הרגיש.
הדפסת כרטיסי הנסיעה והפצתם לנהגים, אורכת כשבועיים. קודם לכן יתפרסם צו המחירים החדש ברשומות, דהיינו, יש עדיין הזדמנות לתקן את העוול המביש. הוא גדול ואכזר, ממש כמו הסיבה לעצם ההתייקרות.
זוכרים שעצרנו בתחנת הדיפרנסיאציה בין אגד לדן? ובכן, בהבדלים שבינם נעוצה הסיבה האמיתית להתייקרות. דן נוסעת בשפלה, אגד נוסעת בירושלים, ובירת ישראל הינה המקום המועד ביותר לפיגועים באוטובוסים. הנוסעים, כבר אמרנו, עניים, המפגעים אכזריים, ומסתבר שכאלה גם שרי ישראל. שניים מהם, ד"ר אפריים סנה ורו"ח עו"ד סילבן שלום, יחברו תוך ימים ספורים, להטיל את נטל הביטחון על האוכלוסיות החלשות ביותר במדינה. גיבורים נגד חלשים.
סילבן אינו האיש הרע במקרה זה. האיש, גאון אמיתי, שנסק לתפקידו ללא שעון לזרועו, ללא פינקס כתובות או מחשב צמוד, לא ניבחר על-ידי ציבור הנוסעים באוטובוסים. הוא ניבחר על-ידי ציבור אחר לגמרי, ציבור אשר לא כאן המקום לדון בעניין חשבונו הפתוח שלו עימו - בדבר מיסוי הבורסה למשל. ד"ר סנה הוא סיפור אחר לגמרי.
מזה חודשים מתנצחים שני השרים על אופן מימון המאבטחים בתחבורה הציבורית. עוד באפריל ערך משרד התחבורה מפגן כוח מרשים לתקשורת, של מאבטחים המחסלים ומרתיעים באש חייה את גבעות החול של אתר המטווחים בקיסריה, תוך שהוא מכריז כי עשרות מאבטחים גלויים וסמויים עומדים לשמור על ציבור הנוסעים. בינתיים הסתבר כי אין תקציב למימון פעולת היחידות המיוחדות, אשר נותרו לפיכך סמויות למהדרין.
גל הפיגועים האחרון החריף את הצורך באבטחה דחופה, אך אז התברר כי מעטים הם המעוניינים בתפקיד. הטבות כספיות נדיבות ואפילו דיור מוזל, טרם נשאו פרי. מאבטחים של אמצעי תחבורה על-פי רוב "רואים עולם", ואילו מאבטחי התחבורה הציבורית רואים את הגברת עם הסלים באוטובוס. העובדה כי היא עומדת לשלם למעסיקיהם - חברות האבטחה הפרטיות, ישירות מכספה הדל, לא שיכנעו אותם לקבל את הג'וב, ואולי היא תרמה לרתיעתם מקבלתו.
תא"ל (מיל.), ד"ר אפרים סנה, איש תנועת העבודה, הוא האיש שליבו ערל למצוקת תקציבה של הגברת וילדיה. הוא מטיל מס על חייהם של עלובי החיים. הביטחוניסט שעוסק יותר בביטחון מאשר בבטיחות בדרכים ("נטלתי על עצמי את נושא הטיפול בבטיחות בדרכים" מסר עם התפטרותו של סגנו - ח"כ אבי יחזקאל אשר כינה את הממשלה "ממשלה שמנה של אזרחים רזים"), הוא שעומד לקרקע בחתימתו את סיכויי המשפחות מועטות היכולת לנסוע באוטובוסים גם לים לפעמים, ברגעי כיף נדירים. רגעים אלה אגב, לעולם אינם מסתייעים - מסיבות ידועות, בשבתות.
לזכותו של סנה יאמר, כי על-אף התעסקותו היתרה בנושאי ביטחון, הרי שלעומת קודמיו הבכירים ממנו בדרגתם הצבאית, הוא מוצא את הזמן לכהן גם כשר תחבורה במשרה מלאה. הוא מתרוצץ ברחבי הארץ בנושאי משרדו, חונך תחנות רכבת, מנסה לקבוע תקדימים בנושאי תעופה סבוכים, סולל כבישים ומייבש ביצות, פורץ קדמה וימה, מאייש משרות ברוחב לב, מפזר בדיחות ציניות יבשות בכל מקום אליו הוא מגיע, אך הפעם הוא עומד לעשות צעד שאינו מצחיק.
בשלהי תפקידו הקודם כסגן שר הביטחון, התייצבתי בלשכת סנה עם סלאם עיד, מנהל דסק החדשות בתחנת הטלוויזיה של דרום לבנון - METV. עיד החרד לעתיד לעתיד משפחתו וחבריו בצד"ל, בא לשמוע על כוונות צה"ל ברצועת הביטחון ז"ל. סנה ניסה להרגיע אותו, ונתן בידו הבטחות מעורפלות לגבי עתיד האזור. מיד עם סיום הראיון, ובטרם חזר לביתו שבמארג' עיון, ניצל עיד המנוסה את ביקורו בתל אביב, ורכש ברחוב בן יהודה כרטיס בכיוון אחד לכל בני משפחתו, למקום מיקלט בטוח בארה"ב.
השבוע עומד סנה להוכיח שוב, כי פיו וליבו אינם שווים, וכי התרחק מרחק רב מהמשנה עליה גדל בבית אביו, ח"כ משה סנה. העובדה כי אין לו, לא מונעת משר התחבורה לצאת בהצהרות שמשמעות פיננסית מרחיקת לכת בצידן. בשבוע שעבר הודיע למשל, כי משרדו גיבש תוכנית להגדלת ההשקעות בתשתית היבשתית, ביותר משני מליארד שקל, "מהם מיליארד שקל במזומן וכ-1.9 מיליארד שקל בהרשאה להתחייב. התוכנית נועדה להשלים פרויקטים תחבורתיים בתחום הכבישים ולהתחיל במיזמים חדשים בתחום התשתית הרכבתית, שיקרבו את ישובי הפריפריה למרכז הארץ.
התקציב הנוסף יגדיל את ההשקעות של משרד התחבורה בתשתית הכבישים והרכבות בשנת 2002 ויעמידם על כ-5 וחצי מיליארד שקלים. זהו הסכום הגדול ביותר שהושקע בשנה אחת בתשתית הכבישים בישראל מאז קום המדינה.
תוספת ההשקעה ל-2002, כוללת סכום של כ-500 מיליון שקל עבור פיתוח מסילות ברזל וכ-390 מיליון שקל לפיתוח כבישים בינעירוניים וכ-210 מיליון שקלים לפיתוח התשתית העירונית. בתחום התשתית המסילתית יושקעו בדרום הארץ כ-193 מיליון בהכפלת קו אשדוד-אשקלון, 130 מיליון שקל בהכפלת קו רחובות-אשדוד, 82 מיליון שקל יושקעו בשדרוג קו באר שבע-דימונה."
לא בכדי פרטנו את התפריט על סעיפיו, וציינו את מחירו כל אחד מהמטעמים. עלות מימון יחידות האבטחה בתחבורה בציבורית מגיעה לכ-40 מיליון שקלים, טיפה בים לעומת המיליארדים שהושקעו בהבל פה, אך סכום זה כזכור, עומד להיות מוטל על הגברת עם הסלים באוטובוס.
ציבור המשתמשים בתחבורה הציבורית אינו יודע, כי מסעדות יוקרה חדלו לחייב את לקוחותיהם בתשלום דמי השתתפות בהוצאות אבטחה. נוסעי האוטובוסים לא מודעים לעובדה זו, פשוט משום שמעולם לא ביקרו שם. היטיבה לתאר זאת, כדרכה, העיתונאית שלי יחימוביץ', בפינתה השבועית: "מישהו יעז להגיש למתנחלים חשבונית בגין השתתפות בהוצאות האבטחה של ההתנחלויות הנידחות?", שאלה יחימוביץ'.
למשרד התחבורה אין תקציב למימון הוצאות האבטחה באוטובוסים, אך הוא מצא תקציב למתן חסות לוועידה לאבטחת התעופה האזרחית, איפה - בוושינגטון!
הוועידה שנערכה תחת הכותרת "שמים בטוחים", עסקה בחיפוש פתרונות אפשריים לאיומי טרור על התעופה האזרחית ברחבי העולם. הרעיון לכינוס המשתתפים הועלה "בעקבות התרסקות מטוסי אמריקן איירליינס על מגדלי התאומים והפנטגון בארצות הברית, ב-11 בספטמבר בשנה שעברה."
בוועידה שנמשכה שלושה ימים, תוכנן לדון בין השאר "בסוגיות הקשורות לאבטחת מטוסים ושדות תעופה בעולם, נוכח המציאות החדשה של טרור בינלאומי. בין הסוגיות העיקריות בועידה: פרופיל של נוסע המהווה סיכון ביטחוני, יצירת אסטרטגיה בינלאומית במלחמה נגד טרור, הגברת ביטחון בנמלי תעופה ובמטוסי נוסעים ומטען, שיפור המיון בתאי המטען של המטוסים ושדות התעופה, נשיאת נשק בתא הטייס והצרכים החדשים המתבקשים בעקבות הגברת הביטחון בתעופה האזרחית."
איפה וושינגטון ואיפה צומת שיכון פת. את "המונית הלונדונית", זו המיוצרת בקוונטרי שמדרום לבירגמינגהם, ראו החבר'ה מהנחלאות, מהקטמונים, מנווה יעקוב, מקריית מנחם, ממקור חיים וממאה שערים, רק בסרטים, וגם זה רק בהזדמנויות נדירות.
"השבוע נעשה מעשה נבלה בישראל," אמר אלוף (מיל.) מתן וילנאי בעדנא דריתחא, עת טורפד מינויו המובטח לרמטכ"ל, על-ידי שר הביטחון, לימים שר התחבורה, אלוף (מיל.), יצחק מרדכי. בחותמו על צו המחירים החדש בתחבורה הציבורית, עומד ד"ר סנה לעשות מעשה דומה. הוא מגלה אומנם אומץ לב גדול יותר מראש הממשלה, אריאל שרון: עת הקים לפני יובלות את המשרד לתשתיות לאומיות, הדגיש לשאלתי כי על אף שסיפח את מע"צ וספיחיה, לא יתערב בנושא תאונות הדרכים.
אם ח"כ סופה לנדבר לא תחלץ אותו מהבוץ, יאלץ סנה לעסוק בתאונות הדרכים, שהינן עדיין גורם המוות הבלתי טבעי הקטלני ביותר בארץ.
אך אין לעסוק בגורם האנושי, רק כמי שנוהג בכבישים. הרי שליש מהנפגעים הם הולכי רגל, וזה בדיוק ציבור המשתמשים בתחבורה הציבורית. יש לסייע להם גם בחייהם, לא רק במותם.
כאשר סנה יוצא למסעותיו ברחבי הממלכה, הוא יושב בוולוו 80 S שמחירה כרבע מיליון שקלים. המכונית בטוחה ככספת אף כאשר אינה משוריינת, ואם לא די בכך, הרי שאת דרכה מפלס עתה גם גי'פ לנד - רובר מדגם דיפנדר, עמוס לוחמים של משמר הגבול. עם צוק העיתים, מזנבת בשיירה גם ניידת מסוות של השב"כ, אשר את הדגם המדוייק שלה לא נחשוף כאן מסיבות מובנות.
על-פי החלטת הממשלה, משרד התחבורה סוברני בהמרת הסובסידיה לתחבורה הציבורית, בייקור תעריפיה. אך אין לשכוח כי החלטה זו ניתנה עוד טרם הופרטו אשכולות קווי הנסיעה, וטרם נכנסו גורמים עסקיים למשחק. חברות ההסעה הפרטיות הינן היחידות כרגע המצדדות בייקור התעריפים, שהרי אין הן נאבקות בעול המוטל על אגד. עם פיזור ענק של קוים, מספר עצום של תחנות קבועות ולנוכח ירידה משמעותית בהכנסות, אין לקנא בנטל הוצאות הביטחון ובמצבה הכללי
של אגד.
עשבים שוטים נעקרו סביבה ברובם, והתמונה ניכרת על הכביש. המונופול הבוטה של מרצדס כספקית בלעדית של אטובוסים, הופסק זה מכבר, אף שטרם הובאו האשמים לדין.
ועדת המחירים עומדת להיות שותפה לחטא הטלת הוצאות הביטחון על הציבור החלש. בחודש שעבר כבר הפגינה הוועדה את עמדתה הסוציו-אקונומית, עת העניקה מתנה בת 150 מיליון שקלים בשנה, לחברות הדלק הגדולות והמסכנות, במסגרת מה שהוגדר בציניות כ"רפורמה במשק הדלק".
עתה עומד משרד האנרגיה להעניק מתנת חינם לאומית לבז"ן, באופן של חיוב השימוש בסולר 50 PPM, ואיש לא מתרגש. זו חזית פרוצה בה שיקולי טובת הנאה אישיות ניכרות לעין, אך בראשי משרד התחבורה באמת אין לחשוד. מנכ"ל המשרד הינו איש מקצוע מקצועי לעילא, ואפילו יוזנט כבר הסכים לסייע לספורט המוטורי. אז איך זה שאיש לא קם?
אולי ברגע האחרון יתאשת כבוד השר. אולי תרעד לו היד בטרם יחתום. הוא הרי הפגין קור רוח על סיפון בית החולים המעופף בבואינג שחג מעל אנטבה. בכל פעם שאתה שומע את קולך בגל"צ מטיף לנהגים במסגרת קמפיין "פסים לב" להולכי הרגל, אנא, פסים רגע לב גם לגברת עם הסלים.