אני לא מקנא בנתניהו, ועוד יותר, אני מרחם על העם הזה. האיש הכי מוכשר בפוליטיקה הישראלית נמצא תחת מעקב צמוד של ציידי אדם מחויטים, המרושתים בתקשורת הישראלית. אין להם משקה יותר משכר מדמו המטפורי. בניסיונם הבלתי דמוקרטי לסלקו, הם לא יבחלו בשום שקר, ולעזאזל אתיקה מקצועית.
ממש באותו זמן "יזהירו" בדרכם המתוחכמת את אנשי החוק, לבל יקרבו את נחיריהם הרגישים לסביבה שבה נמצא ראש הממשלה. אשכרה, כלבי שמירה. רק במקום שישמרו על הדמוקרטיה, הם שומרים על קופסה מרופדת, שאמנון אברמוביץ' וחבריו הכניסו לתוכה אתרוג רקוב.
השיטה פשוטה. במקביל ל"רצח אופי" שעושים במנהיג אחד, חוזים אזרחי הדמוקטטורה היחידה במזרח התיכון, מהו "פולחן אישיות". הא בהא תליא. לאחד מותר כלום, לשני מותר הכל. בתנאי כמובן, והוא יודע את זה: שיבצע את התוכנית המדינית של המיעוט. הם כבר ישכנעו, באמצעות כלי התקשורת העומדים לרשותם, שרצון המיעוט הוא רצון הרוב.
אילו רצו "רוצחי האופי" לחסל את הקריירה של שרון, היו יכולים לעשות זאת תוך שבועיים. גם הוא יודע זאת. אני נימנה עם הרבים החושדים בו, שסיבת התפנית המדינית שביצע, באה לעולם בגין חששו להתגורר בתא שפינה לפני כשלוש שנים, האסיר אריה דרעי.
בהרצאה שנתנה העיתונאית שלי יחימוביץ', בטקס פתיחת שנת ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין, היא אמרה: "התקשורת התגייסה כגוף אחד לגונן על ראש ממשלה מושחת, החל מהרגע שהדליף את יוזמתו לבצע את ההינתקות". ניכרים דברי אמת. והיא לא תומכת ביבי, והיא כן תומכת הינתקות (מחלקה ראשונה 27.9.05).
ואם אצל שלי יחימוביץ' זאת תחושה, הרי שאצל הפרקליטה המדליפה ליאורה גלאט-ברקוביץ', זאת ידיעה. בראיון שנתנה לידיעות-אחרונות היא אומרת: "לא הכל פורסם על חקירת שרון בפרשת סיריל קרן". באותו ראיון מותחת גלאט-ברקוביץ' ביקורת חריפה על מערכת אכיפת החוק בישראל (בקרוב ארחיב בנושא).
אמנון אברמוביץ' במשל האתרוג המפורסם שלו, הזהיר את חבריו לבל יאפשרו את הדחתו של שרון. "אנחנו צריכים לשמור עליו אפילו מרשויות החוק"!
הסיבה: "רק הוא מסוגל לבצע את תוכנית ההינתקות". הנה התשובה לתהיות של גב' גלאט-ברקוביץ', ולביקורת של יחימוביץ'.
אני מרחם על העם הזה, מפני שהוא קורבן של תקשורת בלתי הגונה. האג'נדה הפוליטית של מעצבי דעת הקהל משמשת מוטיב מרכזי בהתייחסותם לפוליטיקאים. מנהיג ימין, אין לו סיכוי לקבל תקשורת הוגנת אם הוא "מאיים" על סיכוייו של מועמד שמאל. ושרון הוא המועמד המועדף על השמאל.
כשמדובר בנתניהו, אפילו הצלחתו היוצאת דופן במשרד האוצר לא מדכאת את צימאונם של רוצחי האופי לשתות מדמו. אם אפשר להסית חלק מהציבור נגדו, לא יתנו להזדמנות כזו לחמוק מהם. שמענו בלי הפסקה: "נתניהו חכם על חלשים"!
אולמרט: ביבי הרחיק מאיתנו את בוחרינו, אבל...אני אחזיר אותם. פופוליסט מאוס שמתכוון לקטוף ולחלק את התפוזים מהפרדס שביבי נטע, זיבל, גיזם והשקה- ועוד מלכלך. תקשורת הגונה היתה מגנה אותו. אלא שמבחינת רוצחי האופי, אולמרט כרגע בצד של "הטובים". (אגב, מה עם יוסי? מתי הוא חוזר?)
א-פרופו "חכם על חלשים": התעשיות הצבאיות זה חלשים? הנמלים זה חלשים? הבנקים זה חלשים? ועוד, ועוד...
יש לנתניהו אידיאולוגיה מדינית וכלכלית מגובשת. בניגוד לרבים אחרים, הוא יציג אותן ללא כחל וסרק. אין באמתחתו פתרונות קסם. לא תשמעו ממנו סיפורים על מזרח תיכון חדש, ולא יציאה ממעגל העוני באמצעות חלוקת קצבאות.
"מי שיכול שילך לעבוד", הוא אמר, "ומי שאינו יכול (נכים, חולים, קשישים), אנחנו נדאג לו". רבים מרוצחי האופי יודעים שהנוסחה הזו נכונה באלף אחוז. ובכל זאת יסיתו, ילכלכו, יכפישו. הסיבה: משנתו המדינית מעצבנת אותם. הם רוצים הינתקות ב' בלא תנאים, והוא: "במזרח התיכון, אסור לתת מתנות בחינם. זה יעודד טרור", הוא מזהיר.
אם יתברר שצדק, והטרור יתגבר, יאשימו אותו "רוצחי האופי" שהוא שמח. נשמע מהם ביקורת ארסית בנוסח: "עוד פעם הוא רוקד על הדם". קשה מאוד לנהל ויכוח ענייני כשאלה הם הכללים. שום דבר לא לגופו של עניין, הכול לגופו של איש.
זוהי שעה קשה לנתניהו. למרות שהיה ראש ממשלה מעולה, שר חוץ מעולה ושר אוצר מעולה (ירון לונדון: נתניהו היה שר האוצר הטוב ביותר, זה שנות דור. ידיעות אחרונות. 18.9.05), רוצחי האופי לא ירפו. דחיית ההצבעה לפריימריס בליכוד חילצה פקקים מהרבה בקבוקי שמפניה. ניצחנו! הם צוהלים. אחר כך יתכוננו להמשך הציד.
שורות אלה נכתבות כמחאה חריפה בגין ה"רצח אופי" שהתקשורת עושה לו. כאזרח, זה מרגיז אותי, מפני שעל פי תפישתי, לכלבי השמירה יש תפקיד אחר בדמוקרטיה. והם בפירוש מועלים בתפקידם.
דווקא עכשיו, חשוב שביבי ידע: ישנם רבים במדינה שאוהבים ומעריצים אותו. לא כולם נסחפים בעליהום שעושים עליו. אני מקווה ומאמין שקרוב היום שבו הדמוקרטיה תושיב אותו על ההגה. קשה לנו עם הערפיח של הדמוקטטורה. רוצים לנשום אוויר צלול. נקי. דמוקרטי.
הבוז לרוצחי האופי.
