בפרפראזה לקלישאה "הכל יודעים מדוע נכנסת כלה לחופתה", ניתן לומר שבתקופת שרון "הכל יודעים מדוע איש ליכוד המיר את נאמנותו". ואם לא הכל יודעים, רוני בראון בטוח ידע.
ח"כ יולי אדלשטיין לא לבד. סלידתו מהפרס, (כפי שביטא אותה ברדיו "בחצי היום" 9.10.05), אותו מתכוון ראש הממשלה לתת לרוני בראון בגין המרת האידיאולוגיה שלו, היא סלידת רבים מהציבור. אלא ששרון וצוות החווה יודעים - יהיו שיעקמו את חוטמם, יהיו שיביעו מחאה, ויהיו אפילו שיצביעו נגד. על אלה בדיוק הם אומרים בציניות: הכלבים ינבחו, והוולבו של רוני בראון תעבור.
"הליכוד בסוף יצביע עבור המנהיג שיכול להביא יותר מנדטים", זאת היתה מסקנתו הנחרצת של ח"כ בראון נוכח הסקרים המנבאים את סילוקו של שרון מההגה, ובחירתו של נתניהו תחתיו ("קו העימות" - תוכניתו של עמית סגל, בראון מול יולי אדלשטיין, 10.8.05). ואת זה הוא אמר לפני ישיבת המרכז ב-26.9.05.
הקביעה הזו נאמרה בביטחון, באינסוף ראיונות שנתן. והוא צדק.
מרכז הליכוד החליט לא להקדים את הפריימריז, מפני ש- (איך אמר השר שיטרית?:) "רק מפלגה מתאבדת מוותרת מרצונה על שנה שלטון". יצא המרצע מהשק: עקירת יהודים מאדמתם ומבתיהם היא מהלך קשה אבל לא כמו פרידה מהוולבו. רק נרקומנים יכולים להבין אותנו. מי שטעם - התמכר. האידיאולוגיה מתה. בעצם היא נרצחה על-ידי נרקומנים כדי לממן עוד מנת שררה.
יודגש שרוני בראון הוא אדם נחמד, שנון, אירוני, חכם, חד לשון ורהוט. אנשים מסוגו בטוחים שחוכמתם וחדות לשונם תעזור להם להיחלץ מכל מצב. ובכל זאת, גם הוא יודע: "לכל שבת יש מוצאי שבת", ו"כל חגיגת שררה מסתיימת הקלפי". להתראות שם. עדיין רבים האזרחים שמכבדים נאמנות.
מי שנכנס מדי פעם לאתר "ליכודניק", בוודאי ראה את התחייבותו הכתובה של רוני בראון, בטרם נבחר לכנסת, חותם על מסמך אמונים להתנחלויות. חתימתו עזרה לו מן הסתם להיבחר.
מאז חשיפת פרשת בראון-חברון, בראון נחשב ל"איש ביבי". משנכנס לכנסת, הנחיריים שלו גררו אותו לאותו מקום שבו מחלקים ג'ובים, תוך הפניית גבו לנתניהו, וגרוע מזה, התכחשות לחתימת ידו.
אין לי ספק שרוני בראון לא ממש חושב שעקירת יהודים ללא תמורה טובה לישראל. אילו חשב כך, היה מן הסתם מסרב לחתום על מסמך הנאמנות להתנחלויות, ומנסה לשכנע שבכל זאת יש משהו בתוכנית העקירה של מצנע. אני נמנה עם הרבים הבטוחים שאילו מצנע ניצח, ח"כ רוני בראון, בהיותו אחד הרהוטים בליכוד, היה משגר את עצמו לאולפני טלוויזיה, רדיו וכל מקום אחר, כדי לשכנע את עם ישראל שהתוכנית מסוכנת. ולא רק הוא.
גם אריק, גם אריק!
אני זוכר שבתקופת הפסטיבל סביב פרשת "בראון-חברון" עלתה לשידור העיתונאית השנונה עירית לינור וסיפרה שראתה אותו מבלה בבתי קזינו. הוא לא הכחיש. "מבחינתי", כך אמר, "הימורים זה סוג בילוי. אם כי", הדגיש, "אני לא נוהג להמר בסכומים גדולים".
תמיכתו בראש הממשלה ובתוכניתו הבוגדנית היתה מבחינתו הימור ענק. צופי הטלוויזיה ראו אותו פעמים רבות מלמד סניגוריה על המשפחה החשודה, כשאת שכר טירחתו למעשה משלמים האזרחים. שום נאמנות לערכים, שום נאמנות לציבור, ושום נאמנות למצע. רק אריאל ועמרי שרון.
אנשים מסוגו של בראון מוציאים לפוליטיקאים שם רע. מכירת אידיאולוגיה בתמורה לשררה (נכון, הוא לא הראשון), יש בה מסר אופורטוניסטי בלתי נסבל: המנדט שלי, ומותר לי לסחור בו.
או-טו-טו הוא שר בממשלת ישראל. ועל אנשים מסוגו נאמר: זוהי בגידה, וזה שכרה, ובא לציון גועל...
הערה: אמרתי רוני בראון, התכוונתי גם לזאב בוים.
