X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
בזכות המערכות הטכנולוגיות - פעולות רכש גדולות נעשות באמצעות מכרזים מקוונים החוסכים, מייעלים את העבודה ויוצרים שביעות רצון גדולה גם בקרב הספקים שלהם התהליך הפך לברור, שקוף וקל. החיסכון הצפוי מפעילות זו נע בין 5%-10% מסך הרכש, קרי 1.5-3 מיליארד ש"ח בשנה, וזאת תוך שתהליכי הרכש שבוצעו באופן זה לא הגיעו מעולם לשערי בית המשפט
▪  ▪  ▪

ממשלת ישראל משנה את פניה ועוברת בשנים האחרונות מהפך בתחום הטכנולוגי, מהלך של התייעלות, הגברת השקיפות והעלאת רמת השירות לאזרחי המדינה. המהפך מתאפשר בזכות שינויים טכנולוגיים ובהם בניית מערכות מידע מרכזיות היוצרות אחידות וסינרגיה בין משרדי הממשלה ורשויותיה. מערכות המידע הייחודיות של ממשלת ישראל מאחדות את עבודת המשרדים יוצרות סטנדרטים לעבודה נכונה, שקיפות של תהליכים ומידע, ושירות איכותי ואחיד לכל.
לפני כעשור ניתן היה לדמות את המצב הטכנולוגי של מערכות המידע של ממשלת ישראל לאיים מבודדים של מערכות מיושנות, כשלכל יחידה היה מערך מחשוב נפרד שהורכב מאוסף גדול של תוכנות ייעודיות ותשתיות שונות שהתפתחו בהדרגה בלי יד מנהלת ומכוונת. התוצאות השליליות של המערך הזה באו לידי ביטוי לא רק בבעיות תחזוקה וקישוריות, אלא גם בהתנהלות ארגונית שונה בכל יחידה, וחוסר יכולת לאכוף מדיניות אחידה וליצור שיתוף מידע. למעשה, הממשלה לא פעלה כגוף אחד אלא כאוסף של גופים בלתי תלויים. כיום המצב שונה באופן משמעותי.
מדינת ישראל נמצאת בתהליך הקמה והטמעה של מספר מערכות מידע מרכזיות הקשורות אחת לשניה, מפותחות ומתוחזקות באופן מרכזי. מערכות אלו נותנות שירותים אחידים למשרדי הממשלה וליחידות השונות והופכות את הממשלה, הן ברמה התפעולית ובהן בהיבט השירות, לגוף אחד הפועל באופן אחיד ומסוגל לנצל באופן יעיל את משאביו לטובת האזרח.
השינויים הטכנולוגים המשמעותיים נעשו באמצעות הפרויקטים המרכזיים: פרויקט מרכב"ה (ה-ERP הממשלתי), הכולל ניהול פיננסי, ניהול כוח אדם ניהול לוגיסטי של נכסים ממשלתיים, וניהול תהליכי הרכש הממשלתיים, פרויקט ממשל זמין הכולל בתוכו את אתר gov.il, שרת התשלומים, שרת הטפסים, תעודת הזהות החכמה, את פרויקט הכספת שנועד להעביר תכתובת בין הממשלה לאזרח באופן מקוון, ואת פרויקט המכרזים המקוונים היוצר שקיפות מוחלטת והוזלת עלויות במכרזים. בנוסף מבצעת הממשלה בשנים האחרונות ותמשיך לבצע גם בשנים הבאות פרויקטים נושאיים גדולים המרכזים פעילות מקצועית בתחומים שונים - איחוד ושדרוג המחשוב בבתי המשפט, פרויקט סחר חוץ ואיחוד המערכות במשרד הבריאות.
המהלך הזה נועד לשדרג את השירות הציבורי, להביא לחסכון כספי הציבור מחד ולשיפור השירות מאידך וזה על-ידי ייעול תהליכים לאורך ורוחב הארגון הממשלתי. זהו מהלך שזוכה לתמיכה של כל הגורמים השותפים: מנבחרי הציבור הדורשים רמת שירות גבוהה יותר, דרך הדרג הביצועי שחותר לייעול ושדרוג.
חשוב לציין שאין כאן מהלך דמוי המהפכה התעשייתית, בהן מערכות ומכונות מחליפות את הגורם האנושי, אלא מהלך המשפר את סביבת העבודה של העובד הממשלתי, ומאפשר לו לעסוק בקבלת החלטות וטיפול באזרח במקום במערכת בירוקרטית מיותרת. אם בעבר לדוגמה, היו חשבי המשרדים פקידים שמטפלים בחשבוניות והתאמות, באמצעות מערכת מרכב"ה הם הפכו למנהלי כספים שמשקיעים את זמנם בטיוב התקציב וניהול נכון ויעיל שלו. כך הופך המערך הממשלתי ממערך פקידותי למערך של מקבלי החלטות ונותני שירות מקצועי, ולכן למרות החששות המלווים כל תהליך שינוי, זהו מהלך שעובדי הממשלה מעודדים ומקדמים.
הממשלה רואה במהלך הזה את אחד השינויים המהותיים בתפקודה, ומקצה את התקציב הנדרש בידיעה שההשקעה תחזיר את עצמה כבר בטווח הקרוב. לשנים 2004-2007 הוקצו 500 מיליון ש"ח לפרויקטים המרכזיים, כשסך ההשקעה בתחום מתקרבת למיליארד ש"ח. תקציב זה מחזיר את עצמו כבר בפרויקטים נוכחיים, אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך היא תחום הרכש הממשלתי העומד על היקף של 30 מיליארד ש"ח בשנה - בעבר, הרכש בוצע בצורה מבוזרת, כל ארגון ממשלתי רכש ציוד באופן עצמאי ולעיתים אפילו במחירים שונים מאותו ספק. כיום, בזכות המערכת קיים קטלוג רכש כלל ממשלתי המבטיח שכל הגופים בממשלה יוכלו לרכוש שירותים וציוד במחיר הנמוך ביותר.
ייעול נוסף ודרמטי נעשה בתחום המכרזים, שבעבר ארכו זמן רב, דרשו משאבים רבים הן מהממשלה והן מהספקים, והכילו פרצות שהובילו לאי-הוגנות ולתביעות משפטיות רבות. כיום פעולות רכש גדולות נעשות באמצעות מכרזים מקוונים החוסכים מיליוני שקלים לממשלה, מייעלים את העבודה ויוצרים שביעות רצון גדולה גם בקרב הספקים שלהם התהליך הפך לברור, שקוף וקל. החיסכון הצפוי מפעילות זו נע בין 5%-10% מסך הרכש, קרי 1.5-3 מיליארד ש"ח בשנה, וזאת תוך שתהליכי הרכש שבוצעו באופן זה לא הגיעו מעולם לשערי בית המשפט.
הנושא האחרון שאני גאה בו, הוא העובדה שנעשה פה מהלך ייחודי שלא נעשה באף מדינה בעולם. מדינת ישראל לוקחת מודל מסחרי של ניהול שקוף ותקין באמצעות איחוד מערכות מידע ומטמיעה אותו במערך ממשלתי שבו השונות בין היחידות גדולה מאוד. הקושי בתהליך כזה הוא לא רק בהיקף הגדול של המשרדים והיחידות, אלא גם במורכבות של הפן הנוהלי של הפעילות.
בשנים הקרובות אנו מצפים לקטוף יחד עם אזרחי המדינה את פירות ההשקעה ולראות מערכת ממשלתית שקופה, חסכונית, יעילה הנותנת שירות מצוין לאזרח.

נאומו של החשב הכללי במשרד האוצר בטקס הענקת פרסי האוסקר למצטייני המחשוב - IT Awards של קבוצת אנשים ומחשבים (10.10.05)
תאריך:  11/10/2005   |   עודכן:  11/10/2005
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הרב דניאל שילה – קדומים
אל תטיפו לנו מוסר ואל תקראו לחשבון נפש. גם אל יבואו לנחמנו בשעה שהמת מוטל לפנינו    הציבור שלנו יידע לקום מהריסותיו, אולם קשה יהיה לשקם את האמון בערבות ההדדית, שמדינת ישראל היתה אמורה לתת לאזרחיה
עו"ד עופר סולר
בית המשפט העליון, בפסק דין אשר ניתן בערעור אזרחי שעניינו קביעת שיעור הפיצויים בראש הנזק של הפסד השתכרות לעתיד של קטינה שנפגעה בתאונת דרכים, קבע כי אין להפלות בין קטינים מקבוצות אוכלוסיה שונות בשיעור הפיצויים
ד"ר שמואל גורדון
באופן פרדוקסלי, הטרור הגלובלי-פונדמנטליסטי, השואף להרוס את המערב, עשוי לגרום דווקא לתחייה והתחדשות של החברה המערבית ותרבותה
יובל ברנדשטטר MD
בימים של דלק יקר, יש להוקיר את הרכב הדו-גלגלי
עו"ד יוסי דר
מה קורה כאשר טעות בשיפוט זוחלת לה ועולה עד לערכאה הגבוהה ביותר? ואם כל אפשרויות התיקון מוצו, אך הטעות אינה מתוקנת למרות הכל? התשובה פשוטה: הטעות נשארת ואיננה מתוקנת    זוהי השיטה וזהו המחיר, האכזרי לא פעם, שחברה נדרשת לשלם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il