קבלו ציטוט: "אני לא איזה זונה שפותחת רגליים, ומחכה שיבואו אליי. אני יש לי תשלום בשביל לפתוח רגליים". תנ"צ ניסו שחם, בשירות הרייטינג של ערוץ 10.
שמענו, ולא ממש הבנו. למה התכוון הקצין הבכיר, כשאמר: "אני יש לי תשלום בשביל לפתוח רגליים". האם התכוון ל... טוב נעזוב זה.
ולאלה הנוחים לכבד פואנטות חזקות, שימו לב לשורת המחץ: "חרא עליהם (על המתנחלים), שיישרפו. אני אזיין את האימ-אימא שלהם". מה יש לדבר- גבר, גבר.
כשוך הסערה, היה מי שבדק אם הרגישות והנחישות של הקצין המצטיין, שיפרה במשהו את תדמית המשטרה. נאדה. הציבור לא ממש התלהב. אייטם נדיר הלך פייפן.
לא איש כגדעון עזרא יאמר נואש. אם הנחישות של שחם לא עזרה, ננסה משהו אחר. לא חלפו אלא ימים אחדים, והנה נקרתה לכבוד השר עזרא הזדמנות שלא תסולא בפז -
הלינץ' בשפרעם. (לא שכחנו!)
עדן נתנזאדה, מחבל יהודי, מחליט ומבצע רצח של ארבעה נוסעי אוטובוס חפים מפשע. שוטריו הרגישים והנחושים של גדעון עזרא מצליחים לחדור לתוך האוטובוס, ללכוד את המחבל, לאזוק את ידיו, ו...לנוס מהמקום. למה להזעיק תגבורת ולחלץ אותו משם, אם אפשר לברוח בלעדיו? ההמון נכנס לאוטובוס, ורצח בידיים את היהודי הכפות.
ושוב היה מי שבדק את הרייטינג, ו...מה קורה פה? ניסו שחם הקשוח, מנוסת השוטרים, והפקרת היהודי הכפות לרוצחים, מה, זה לא מספיק מדליק? איך יכול להיות שהציבור לא מתפעל? כנראה שהתקשורת, שוב התקשורת אשמה! לא העבירה את האייטמים החזקים האלה בצורה אוהדת?
מיד לאחר הלינץ' שביצעו הרוצחים הערבים, הוקם צוות חקירה. האתגר המקצועי שניצב בפניהם לא היה מי יודע מה מסובך, בהתחשב בעובדה שהיו מצלמות טלוויזיה שתיעדו את המעשה המזוויע. השר הנכבד עמד בדילמה. מצד אחד, דמוקרטיה מתוקנת דורשת העמדת הרוצחים לדין, מה שעלול לדרדר את תדמית המשטרה לשפל חדש, ומצד שני, זה הוא שמופקד על תדמית המשטרה. מה עושים? אוי לי מייצרי ואוי לי מיוצרי. לעצור את הרוצחים? אלוהים, איך יוצאים מזה.
וכמו משמיים הוציאה ההנהגה הערבית בישראל שתי קריאות. הראשונה כוונה לעדים שהיו במקום: "אסור לשתף פעולה עם חוקרי המשטרה, ומי שייעצר, שישמור על זכות השתיקה (אם זה הצליח לשני בניו של שרון, אז למה לא?)
הקריאה השנייה כוונה אל השר לביטחון פנים: "אם המשטרה תחקור את הלינץ' (הם לא אמרו לינץ', אלא "המעשה"), תפרוץ אלימות". האיום הזה נפל באוזני עזרא כהזדמנות פז.
אלימות נגד יהודים? בשביל זה אני פה, חשב לעצמו. אם כדי למנוע אלימות נגד בני עמי, צריך להורות על פירוק הצוות שחוקר את הלינץ', אין בעיה. מיד יצאה הוראה בהתאם.
ועל זה בדיוק נאמר: "זכו רופסים שנעשתה מלאכתם בידי גייס חמישי". אפשר גם להיפך.
היו שרצו בסילוקו של ניסו שחם. ביניהם שרים וחברי כנסת. (היו ו) ישנם כאלה, שרוצים בהבאתם של הרוצחים מבצעי הלינץ' לדין. עד לרגע זה, למרות מאמצים כבירים, אף אחד לא הצליח. עובדה. אפילו לא הדגים המשרתים את הדמוקרטיה הישראלית בתקשורת.
ובכל זאת, יש אחת - ח"כ זהבה גלאון.
זאת לוחמת עם איכויות מיוחדות. אין אחד בפוליטיקה, או במערכות הצדק, שמסוגל לעמוד מולה. מפני שבמחוזותינו הכל יודעים: ח"כ גלאון והצדק האבסולוטי - תאומים סיאמיים. ולכן איתה לא מתעסקים. המלעיזים יכנו אותה "קרציה", משום התעלקותה בנשוא התקפתה. אבל האמת היא שהקול המיוחד והאינטונציה שלה מחוללים פלאים.
אם תושיבו אותה מול שולחן, שעליו בקבוק שמפניה סגור, היא יכולה להעיף את הפקק בלי לגעת בידיים. זו היא שלימדה את עלי באבא להזיז את האבן הענקית מפתח המערה - בהבל פה. אל תשאלו אותי איך היא עושה את זה. אף אחד לא יודע. כנראה מתת אל.
במקביל, היא סובלת מפגם גנטי באוזן, ולכן שמיעתה סלקטיבית. גם זה מאלוהים. אם לא יספרו, היא לא תשמע על עוול כלפי יהודים ימנים.
על הלינץ' בשפרעם היא לא שמעה. אמרנו, שמיעה סלקטיבית. אילו היתה שומעת שמסתובבים חופשי רוצחים שביצעו לינץ'- וואוו, וואוו, וואוו. חבל לשר עזרא על הזמן.
היא לא היתה נרגעת, עד שמשלמי האגרה היו רואים אותם בטלוזיה, מובלים באזיקים לבית המשפט. אם היה מעדיף לא לעשות כלום בנדון, כמו שרוצה הבוס שלו, חיש קל היה מוצא את עצמו נאבק בשפיות הדעת שלו, לבל תנטוש.
רוצים תוצאות? ספרו לה. היא כבר תסביר לעזרא שזה בסדר שהקצינים שלו לא פותחים רגליים חינם אין כסף, אבל משטרה שלא עושה מלאכתה נאמנה היא משטרה שעובדת עם רגליים פתוחות. עזרא יבין את הרמז. עם זהבה לא משחקים.
ספרו לה ותראו כמה צדקתי.