בכל מלחמה, האיסטרטגיה מתוכננת ומיושמת באופן חד-צדדי. מדוע במאבק עם הפלשתינים לא ננקוט באיסטרטגיה כזו? מדוע גישה טבעית לסוג מלחמה אחד איננה לגיטימית למשנהו?
קיימים כמה אילוצים שאינם מאפשרים להשיג הסכם מלא או חלקי בין הצדדים. ראשית, בשנים הקרובות הרשות הפלשתינית לא תהיה מסוגלת לקיים ולאכוף הסכמים. שנית, החברה והרשות הפלשתינית טרם סיגלו לעצמן יכולות ומחויבויות של מדינה. שלישית, המצב אינו חסר מוצא, ממשלת ישראל מסוגלת לעשות צעדים חד-צדדיים כדי לפתוח את הנתיב חסר המוצא. חוסר היכולת של הרשות אינה טעם מספיק להמשיך במצב הנוכחי בו הטרור שוחק את החברה, הכלכלה והתרבות של ישראל.
ישנן שתי חלופות גנריות. האחת, הסכם כולל, מבתי מדרשם של עמי איילון ויוסי ביילין, אשר ייכשל עקב חוסר היכולת והרצון של הרשות הפלשתינית להגיע לפשרה ולאכוף על ארגוני הטרור הסכם, אם ייחתם. חלופה שנייה היא התקדמות בסדרת הסכמים חלקיים דוגמת מפת הדרכים שמחייבת את הרשות הפלשתינית לצעדים שונים, כמו פירוק ארגוני הטרור מנשקם, אשר אינה רוצה או מסוגלת לעשותם. לכן גם מפת הדרכים תיתקע מוקדם או מאוחר. למעשה היא תקועה מזה זמן רב. שתי החלופות הללו נפלו לאותם בורות שנפלו בעבר, והגיעו למבוי סתום, לא עקב חוסר רצון טוב של ישראל.
ממשלת ישראל עשתה שני צעדים משמעותיים ומרשימים. האחד - הכרה בזכות הפלשתינים למדינה, והשני - פינוי רצועת עזה. שני צעדים אלה עשויים להתוות את הכיוון לאיסטרטגיה חד-צדדית, עקבית, מדורגת ומתמשכת.
היעוד של איסטרטגיה חד-צדדית הוא לעצב וליישם מדיניות מדורגת של היפרדות מהיישות הפלשתינית ברוב הממדים: מדיני, כלכלי, תעסוקתי, בטחוני וחברתי.
עלינו לחתור באופן חד-צדדי למצב טוב יותר מאשר כיום, בעל יתרונות גדולים וחסרונות קטנים ככל האפשר. איסטרטגיה חד-צדדית תישען על כך שישנה התאמה בין רוב האינטרסים של ישראל ושל הפלשתינים. לדוגמה: פינוי רצועת עזה הלמה את האינטרס הישראלי והפלשתיני גם יחד.
עלינו לעצב ולישם איסטרטגיה חד-צדדית מדורגת. מהלך אחד גדול ומקיף יעורר סערה גדולה מימין ומשמאל בישראל, התנגדות של ארה"ב, מדינות אירופה, הרשות הפלשתינית וארגוני הטרור. לכן ישנה עדיפות ניכרת לסדרת מהלכים עוקבים.
עלינו להתקדם לאט ובזהירות, לבדוק את התועלת של כל צעד וצעד, ולאפשר לרשות הפלשתינית לבנות את שליטתה בהדרגה. החיפזון מן השטן הוא. חלון ההזדמנויות הקרוב עשוי להיפתח רק במאי 2006, לאחר הפריימריז בליכוד, אם שרון יזכה בהן. איסטרטגיה חד-צדדית עשויה להתקבל בברכה על ידי רוב אזרחי ישראל, הקהילה הבינלאומית, המדינות השכנות ובתמיכה בשתיקה של הרשות הפלשתינית. איסטרטגיה כזו היא כורח המציאות, תהליך דטרמיניסטי, וכמעט כל ממשלה בישראל תגיע להבנה בנחיצותה ובתועלתה.
לסיום, איסטרטגיה חד-צדדית טומנת בחובה ציפיות מוגבלות ואסור לחפש בה יותר מכך. היא עוצבה ותועדה בתחילת האינתיפאדה, שופרה ועודכנה בהתאם לשינויים ברוח הזמן. יש מקום לתקווה כי ברבות הזמן, איסטרטגיה חד-צדדית ומדורגת תיצור מציאות חדשה שתאפשר השגת הסדרים ולחילופין תעניק לאזרחי ישראל איכות חיים כמעט נטולת טרור.